יונה
4:1 אבל זה מצא חן בעיני יונה מאוד, והוא כעס מאוד.
4:2 ויתפלל אל ה\' ויאמר נא יהוה לא היה זה.
האמירה שלי, כשעוד הייתי בארצי? על כן ברחתי קודם אל
תרשיש: כי ידעתי כי אתה אלהים חסד, ורחום, איטי
כעס וחסד רב וחרטה על הרע.
4:3 לָכֵן עַתָּה יְהוָה קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי; לזה
עדיף לי למות מאשר לחיות.
4:4 ויאמר יהוה האם טוב אתה לכעוס
4:5 ויצא יונה מן העיר וישב במזרח העיר
עשה לו תא, וישב תחתיו בצל, עד שיוכל
לראות מה יהיה עם העיר.
4:6 והכין יהוה אלהים דלעת ויעלו על יונה.
שיהיה צל מעל ראשו, להצילו מצערו.
אז יונה שמח מאוד מהדלעת.
4:7 אבל אלוהים הכין תולעת כשעלה הבוקר למחרת והיא היכה
הדלעת שהיא קמלה.
4:8 ויהי בעלות השמש והכין אלוהים א
רוח מזרחית עזה; והשמש היכה בראש יונה, כי הוא
התעלף, ורצה בעצמו למות, ואמר, מוטב לי
למות מאשר לחיות.
4:9 ויאמר אלהים ליונה האם טוב אתה לכעוס על הדלעת והוא
אָמַר, טוֹב אֲנִי לְכַעַס, עַד מָוֶת.
4:10 ויאמר יהוה ריחמת על הדלעת אשר אתה.
לא עמל, ולא צמח; שעלה בלילה, ו
נספה בלילה:
4:11 ולא אחוס על נינווה העיר הגדולה ההיא אשר בה יותר מ
שישים אלף איש שאינם יכולים להבחין בין יד ימינם
ויד שמאלם; וגם הרבה בקר?