ג\'ון
11:1 ואדם פלוני היה חולה, בשם לזרוס, מביתוניה, עיירת מרים.
ואחותה מרתה.
11:2 (היא אותה מרים אשר משחה את ה\' במשחה וניגבה את שלו
רגליים עם שערה, שאחיה לזרוס היה חולה.)
11:3 על כן שלחו אליו אחיותיו לאמר אדוני הנה מי אתה.
האהובה חולה.
11:4 כאשר שמע ישוע את זה, הוא אמר: המחלה הזו אינה למוות כי אם בעד
כבוד אלוהים, כדי שבן האלוהים יתפאר בכך.
11:5 ישוע אהב את מרתה ואת אחותה ואת אלעזר.
11:6 כאשר שמע כי הוא חולה, הוא שהה עוד יומיים
באותו מקום בו הוא היה.
11:7 ואחרי זה אמר לתלמידיו הבה נלך שוב ליהודה.
11:8 אמרו לו תלמידיו: אדוני, היהודים ביקשו לאחרונה לסקול
לְךָ; ואתה הולך לשם שוב?
11:9 ענה ישוע: האם אין שתים עשרה שעות ביום? אם מישהו ילך
ביום, הוא לא מעד, כי הוא רואה את אור העולם הזה.
11:10 אבל אם אדם הולך בלילה, הוא מועד כי אין אור
בו.
11:11 אמר את הדברים האלה ואחרי זה אמר אליהם חברנו
אלעזר ישן; אבל אני הולך, כדי שאעיר אותו משינה.
11:12 ואז אמרו תלמידיו, אדוני, אם הוא ישן, טוב יעשה.
11:13 אבל ישוע דיבר על מותו, אבל הם חשבו שהוא דיבר
לקיחת מנוחה בשינה.
11:14 ואז אמר להם ישוע בבירור: לזרוס מת.
11:15 ושמחתי למענכם שלא הייתי שם, למען תצליחו.
לְהֶאֱמִין; בכל זאת הבה נלך אליו.
11:16 אז אמר תומאס, אשר נקרא דידימוס, אל אחיו-תלמידיו, הבה
גם אנחנו הולכים למען נמות עמו.
11:17 אז כשבא ישוע, הוא מצא שהוא שכב בקבר ארבעה ימים
כְּבָר.
11:18 עתה היתה ביתניא קרובה לירושלים, כחמישה-עשר פרקים.
11:19 ורבים מהיהודים באו אל מרתה ומריה לנחם אותם
אחיהם.
11:20 ואז מרתה, ברגע ששמעה שישוע בא, הלכה ונפגשה
אותו: אבל מרי ישבה דוממת בבית.
11:21 ואז אמרה מרתה אל ישוע, אדוני, אילו היית כאן, אחי
לא מת.
11:22 אבל אני יודע, שגם עכשיו, כל אשר תבקש מאלוהים, ירצה אלוהים
לתת לך.
11:23 אמר אליה ישוע: אחיך יקום.
11:24 אמרה אליו מרתה, אני יודע כי הוא יקום בה
תחיית המתים ביום האחרון.
11:25 אמר לה ישוע: אני התחייה והחיים: הוא זה
מאמין בי, אף שהוא מת, אך יחיה:
11:26 וכל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם. מאמין אתה
זֶה?
11:27 היא אמרה לו, כן, אדוני, אני מאמינה שאתה המשיח,
בן אלוהים, שצריך לבוא לעולם.
11:28 וכאשר אמרה זאת, הלכה לדרכה ותקרא למרים אחותה
בסתר, לאמר, בא האדון וקורא לך.
11:29 ברגע ששמעה זאת, קמה מהר ובאה אליו.
11:30 ישוע עדיין לא הגיע לעיר, אלא היה במקום שבו
מרתה פגשה אותו.
11:31 אז היהודים אשר היו עמה בבית, וניחמו אותה, מתי
הם ראו את מרי, שהיא קמה בחיפזון ויצאה, הלכה אחריה,
לאמר, היא הולכת אל הקבר לבכות שם.
11:32 ואז, כאשר הגיעה מרים למקום שבו היה ישוע, וראתה אותו, היא נפלה בשעה
רגליו, לאמר לו, אדוני, אילו היית כאן, אחי היה
לא מת.
11:33 כאשר ראה ישוע אותה בוכה, וגם את היהודים בוכים אשר
בא איתה, הוא נאנק ברוח, והיה מוטרד,
11:34 ויאמר היכן השכבתם אותו? אמרו לו, אדוני, בוא ו
לִרְאוֹת.
11:35 ישוע בכה.
11:36 אז אמרו היהודים: הנה כמה הוא אהב אותו!
11:37 וַיֹּאמְרוּ מֵהֶם, לֹא יָכֹל הָאָדָם הַזֶּה, אֲשֶׁר פָּתַח אֶת עֵינֵי הָאָרֶץ
עיוור, גרם לכך שאפילו האיש הזה לא היה צריך למות?
11:38 לפיכך, ישוע שוב נאנח בעצמו מגיע אל הקבר. זה היה
מערה, ואבן מונחת עליה.
11:39 ישוע אמר, קחו את האבן. מרתה, אחותו שהיתה
מת, אמר לו, אדוני, בזמן הזה הוא מסריח, כי הוא היה
מת ארבעה ימים.
11:40 אמר אליה ישוע: לא אמרתי לך, כי אם תרצה
תאמין, אתה צריך לראות את כבוד אלוהים?
11:41 ואז לקחו את האבן ממקום הנחת המת.
וישא ישוע את עיניו ואמר, אבי, אני מודה לך שאתה
שמעת אותי.
11:42 וידעתי כי אתה שומע אותי תמיד, אבל בגלל העם אשר
עמוד מנגד אמרתי זאת למען יאמינו כי שלחתני.
11:43 וכאשר דיבר כך, קרא בקול רם, אלעזר, בוא.
הָלְאָה.
11:44 ויצא המת, כבול ידיים ורגליים בבתי קבר.
ופניו נכרכו במפית. אמר להם ישוע: רופפים
אותו, ושחרר אותו.
11:45 אז רבים מן היהודים אשר באו אל מריה וראו את הדברים אשר
ישוע עשה זאת, האמין בו.
11:46 אבל אחדים מהם הלכו אל הפרושים ואמרו להם מה
דברים שישוע עשה.
11:47 אז אספו את ראשי הכהנים ואת הפרושים מועצה ויאמרו.
מה אנחנו? כי האיש הזה עושה ניסים רבים.
11:48 אם נניח לו כך לבד, כל האנשים יאמינו בו: והרומאים
יבוא וייקח גם את מקומנו וגם את אומתנו.
11:49 ואחד מהם, ושמו כיפא, הוא הכהן הגדול באותה שנה.
אמר להם: אינכם יודעים כלום.
11:50 אל תחשוב שראוי לנו שאדם אחד ימות למענו
העם, ושכל העם לא יאבד.
11:51 וזה לא דיבר מעצמו, אלא בהיותו כהן גדול בשנה ההיא
ניבא שישוע ימות למען אותה אומה;
11:52 ולא רק בשביל העם הזה, אלא שגם הוא יתכנס בו
אחד בני אלוהים שהיו מפוזרים לחוץ לארץ.
11:53 ואז, מאותו היום ואילך, יעצו יחדיו להעמידו
מוות.
11:54 לפיכך, ישוע לא התהלך עוד בגלוי בין היהודים; אבל הלך משם
אל ארץ קרובה למדבר אל עיר בשם אפרים ו
שם המשיך עם תלמידיו.
11:55 וקרוב פסח היהודים ורבים יצאו מן הים
ארץ עד ירושלים לפני הפסח, להיטהר.
11:56 ואז חיפשו את ישוע, ודיברו ביניהם, בעודם עומדים
המקדש, מה דעתכם, כי לא יבוא לחג?
11:57 וַיִּצְוָה כֹּהֵנִים כֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַכֹּהֲנִים כֹּהֲנִים כֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִים נָתְנוּ מִצְוָה.
שֶׁאִם יָדַע אָדָם אֵיפֹה הוּא, יִהְיֶה הוּא יִהְיֶה לְהַהוּא
קח אותו.