ג\'ון 6:1 לאחר הדברים האלה עבר ישוע על הכנרת, שהיא הים של טבריה. 6:2 והמון רב הלך אחריו כי ראו את ניסיו אשר הוא עשה על החולים. 6:3 וישוע עלה אל ההר וישב שם עם תלמידיו. 6:4 וקרוב חג הפסח חג היהודים. 6:5 כאשר נשא ישוע את עיניו וראה קהל גדול בא לו, אמר לפיליפ, מנין נקנה לחם למען יוכלו אלה לאכול? 6:6 וזה אמר להוכיחו כי הוא עצמו ידע מה יעשה. 6:7 ענה לו פיליפ: לחם בשווי מאתיים פרוטה אינו מספיק למען יקח כל אחד מהם מעט. 6:8 אחד מתלמידיו, אנדרו, אחיו של שמעון פטרוס, אמר אליו: 6:9 יש כאן בחור, שיש לו חמש כיכרות שעורה ושתיים קטנות דגים: אבל מה הם בין כל כך הרבה? 6:10 ויאמר ישוע: תשבו את האנשים. עכשיו היה הרבה דשא ב מקום. אז ישבו האנשים, במספר כחמשת אלפים. 6:11 וישוע לקח את הלחם; וכשהודה, חילק לתלמידים, והתלמידים למושבים; ו כמו כן של הדגים ככל שיעשו. 6:12 כאשר נתמלאו, אמר לתלמידיו, אספו את שברים שנשארים, ששום דבר לא יאבד. 6:13 על כן אספו אותם ומלאו שנים עשר סלים את שברי חמש כיכרות השעורה, שנותרו מעל ומעבר לאלו שאכלו. 6:14 ואז האנשים האלה, כאשר ראו את הנס שעשה ישוע, אמרו: זהו אמת הנביא שצריך לבוא לעולם. 6:15 כאשר ישוע ראה כי הם יבואו לקחת אותו לידו בכוח, כדי להפוך אותו למלך, הוא יצא שוב אל ההר בעצמו לבד. 6:16 וכשהגיע הערב, ירדו תלמידיו אל הים. 6:17 וַיָּבֹא אֶל סִינָה וַיַּעֲבֹר אֶת הַיָּם, אֶל-כַּפֶּרֶם. וזה היה עכשיו חשוך, וישוע לא בא אליהם. 6:18 ויקם הים מרוב רוח גדולה שנשבה. 6:19 אז כשהם חתרו כחמישה ועשרים או שלושים פרווה, הם ראה את ישוע הולך על הים ומתקרב אל הספינה: והם פחדו. 6:20 אבל הוא אמר אליהם: אני זה; לא לפחד. 6:21 ואז קיבלו אותו ברצון אל הספינה ומיד את הספינה היה בארץ שאליה הלכו. 6:22 למחרת, כאשר האנשים אשר עמדו מעברו השני של ה ים ראה שאין שם עוד סירה, מלבד הסירה שבה תלמידיו נכנסו, וכי ישוע לא הלך עם תלמידיו לתוך הסירה, אלא שתלמידיו הלכו לבדם; 6:23 (אך הגיעו סירות אחרות מטבריה סמוך למקום שבו הם אכלו לחם, אחרי שה\' הודה:) 6:24 כאשר ראו העם כי ישוע אינו שם, גם לא שלו תלמידים, גם הם לקחו משלוח, ובאו לכפר נחום, מחפשים יֵשׁוּעַ. 6:25 וכאשר מצאוהו מעברו השני של הים, אמרו לו, רבי, מתי הגעת לכאן? 6:26 ענה להם ישוע ואמר: באמת, באמת, אני אומר לכם, אתם מחפשים אותי, לא בגלל שראיתם את הניסים, אלא בגלל שאכלתם מה לחם, ונמלאו. 6:27 לא עמל על הבשר אשר יאבד כי אם על הבשר אשר מחזיק מעמד עד חיי עולם אשר יתן להם בן האדם אתה: כי לו חתם אלוהים האב. 6:28 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: מַה-נַעֲשֶׂה לְהַעֲשׂוֹת אֶת-הַמַּעֲשֶׂה של אלוהים? 6:29 ענה ישוע ואמר להם: זוהי עבודת אלוהים שאתם האמינו במי ששלח. 6:30 אמרו לו, איזה אות תעשה אז למען נוכל לראות, ולהאמין לך? במה אתה עובד 6:31 אבותינו אכלו את המן במדבר; כמו שכתוב נתן להם לחם מן השמים לאכול. 6:32 אז אמר להם ישוע: באמת, באמת, אני אומר לכם, משה נתן. אתה לא הלחם מן השמים; אבל אבי נותן לך את הלחם האמיתי מגן - עדן. 6:33 כי לחם אלוהים הוא היורד מן השמים ונותן חיים לעולם. 6:34 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אֲדֹנָי, תָּן לָנוּ עוֹד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה. 6:35 ויאמר אליהם ישוע: אני לחם החיים, זה שבא אלי לעולם לא רעב; והמאמין בי לעולם לא יצמא. 6:36 אבל אמרתי לכם כי גם אתם ראיתם אותי ולא תאמינו. 6:37 כל אשר נותן לי האב יבוא אלי; ומי שבא אל אותי לא אגרש בשום אופן. 6:38 כי ירדתי מן השמים, לא לעשות את רצוני, אלא את רצונו של הוא ששלח אותי. 6:39 וזהו רצון האב אשר שלח אותי, זה של כל אשר הוא נתן לי לא לאבד דבר, אבל צריך להעלות אותו שוב ב יום אחרון. 6:40 וזהו רצונו של שולחני, שכל הרואה את בן ויאמין בו יהי לו חיי עולם: ואקים אותו קם ביום האחרון. 6:41 אז מלמלו עליו היהודים, כי אמר, אני הלחם אשר ירד מגן עדן. 6:42 ויאמרו האין זה ישוע בן יוסף אשר אביו ו אמא שאנחנו מכירים? איך הוא אומר, ירדתי מן השמים? 6:43 ענה ישוע ואמר אליהם: אל תמלמלו ביניהם עַצמְכֶם. 6:44 איש אינו יכול לבוא אלי, אלא שהאב אשר שלח אותי מושך אותו. ואקים אותו ביום האחרון. 6:45 כתוב בנביאים וכולם ילמדו מאלוהים. כל אדם ששמע ולמד את האב בא אליי. 6:46 לא כי איש ראה את האב, חוץ מי שהוא מאלוהים, יש לו ראה את האב. 6:47 באמת, באמת, אני אומר לכם, מי שמאמין בי יש לו נצח חַיִים. 6:48 אני הלחם של החיים הזה. 6:49 אכלו אבותיכם את המן במדבר ומתו. 6:50 זה הלחם היורד מן השמים למען יאכל אדם ממנו, ולא למות. 6:51 אני הלחם החי אשר ירד מן השמים אם יאכל איש הלחם הזה יחיה לעד: והלחם אשר אתן הוא שלי בשר, אשר אתן לחיי העולם. 6:52 אז התקוטטו היהודים ביניהם לאמר איך יכול האיש הזה לתת לנו את בשרו לאכול? 6:53 אז אמר להם ישוע: באמת, באמת, אני אומר לכם, אם לא תאכלו. בשרו של בן האדם, ושתו את דמו, אין לכם חיים בהם אתה. 6:54 מי שאוכל את בשרי ושותה את דמי, חיי עולם יש לו; ואני יעלה אותו ביום האחרון. 6:55 כי בשרי בשר אכן ודמי משקה. 6:56 האוכל את בשרי ושותה את דמי ישכן בי ואני אוֹתוֹ. 6:57 כמו שהאב החי שלח אותי ואני חי על ידי האב, כך הוא אוכל אותי, גם הוא יחיה עלי. 6:58 זה הלחם ההוא היורד מן השמים לא כעשו אבותיכם אֹכְלוּ מַן, וַתָּמוּ: הָאֹכֵל מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה אֵיִ פַּעַם. 6:59 את הדברים האלה אמר בבית הכנסת כאשר לימד בכפר נחום. 6:60 רבים מתלמידיו, כששמעו זאת, אמרו: זהו אמירה קשה; מי יכול לשמוע את זה 6:61 כאשר ישוע ידע בעצמו שתלמידיו מלמלו על כך, הוא אמר להם, האם זה פוגע בכם? 6:62 מה ואם תראו את בן האדם עולה לאן שהיה קודם? 6:63 הרוח היא המחייה; הבשר אינו מועיל : המילים שאני מדבר אליכם, הם רוח, והם חיים. 6:64 אבל יש כמה מכם שלא מאמינים. כי ישוע ידע מה מתחילים מי הם שלא האמינו, ומי צריך לבגוד בו. 6:65 וַיֹּאמֶר, עַל-כֵּן אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, כִּי לֹא יָכוֹל אִישׁ לִבּוֹא אֵלַי. אלא שניתן לו מאבי. 6:66 מאותו זמן חזרו רבים מתלמידיו ולא הלכו עמם עוד אוֹתוֹ. 6:67 אז אמר ישוע אל השנים-עשר: האם גם אתם תלכו? 6:68 ואז ענה לו שמעון פטרוס: אדוני, אל מי נלך? יש לך את מילים של חיי נצח. 6:69 ואנו מאמינים ובטוחים שאתה המשיח, בנו של אלוהים חי. 6:70 ישוע ענה להם, האם לא בחרתי בכם שנים עשר, ואחד מכם הוא שָׂטָן? 6:71 הוא דיבר על יהודה איש קריות בן שמעון כי הוא היה צריך לבגוד בו, בהיותו אחד מהשנים-עשר.