ג\'ון
6:1 לאחר הדברים האלה עבר ישוע על הכנרת, שהיא הים
של טבריה.
6:2 והמון רב הלך אחריו כי ראו את ניסיו אשר
הוא עשה על החולים.
6:3 וישוע עלה אל ההר וישב שם עם תלמידיו.
6:4 וקרוב חג הפסח חג היהודים.
6:5 כאשר נשא ישוע את עיניו וראה קהל גדול בא
לו, אמר לפיליפ, מנין נקנה לחם למען יוכלו אלה
לאכול?
6:6 וזה אמר להוכיחו כי הוא עצמו ידע מה יעשה.
6:7 ענה לו פיליפ: לחם בשווי מאתיים פרוטה אינו מספיק
למען יקח כל אחד מהם מעט.
6:8 אחד מתלמידיו, אנדרו, אחיו של שמעון פטרוס, אמר אליו:
6:9 יש כאן בחור, שיש לו חמש כיכרות שעורה ושתיים קטנות
דגים: אבל מה הם בין כל כך הרבה?
6:10 ויאמר ישוע: תשבו את האנשים. עכשיו היה הרבה דשא ב
מקום. אז ישבו האנשים, במספר כחמשת אלפים.
6:11 וישוע לקח את הלחם; וכשהודה, חילק
לתלמידים, והתלמידים למושבים; ו
כמו כן של הדגים ככל שיעשו.
6:12 כאשר נתמלאו, אמר לתלמידיו, אספו את
שברים שנשארים, ששום דבר לא יאבד.
6:13 על כן אספו אותם ומלאו שנים עשר סלים
את שברי חמש כיכרות השעורה, שנותרו מעל ומעבר
לאלו שאכלו.
6:14 ואז האנשים האלה, כאשר ראו את הנס שעשה ישוע, אמרו:
זהו אמת הנביא שצריך לבוא לעולם.
6:15 כאשר ישוע ראה כי הם יבואו לקחת אותו לידו
בכוח, כדי להפוך אותו למלך, הוא יצא שוב אל ההר בעצמו
לבד.
6:16 וכשהגיע הערב, ירדו תלמידיו אל הים.
6:17 וַיָּבֹא אֶל סִינָה וַיַּעֲבֹר אֶת הַיָּם, אֶל-כַּפֶּרֶם. וזה
היה עכשיו חשוך, וישוע לא בא אליהם.
6:18 ויקם הים מרוב רוח גדולה שנשבה.
6:19 אז כשהם חתרו כחמישה ועשרים או שלושים פרווה, הם
ראה את ישוע הולך על הים ומתקרב אל הספינה: והם
פחדו.
6:20 אבל הוא אמר אליהם: אני זה; לא לפחד.
6:21 ואז קיבלו אותו ברצון אל הספינה ומיד את הספינה
היה בארץ שאליה הלכו.
6:22 למחרת, כאשר האנשים אשר עמדו מעברו השני של ה
ים ראה שאין שם עוד סירה, מלבד הסירה שבה
תלמידיו נכנסו, וכי ישוע לא הלך עם תלמידיו
לתוך הסירה, אלא שתלמידיו הלכו לבדם;
6:23 (אך הגיעו סירות אחרות מטבריה סמוך למקום שבו
הם אכלו לחם, אחרי שה\' הודה:)
6:24 כאשר ראו העם כי ישוע אינו שם, גם לא שלו
תלמידים, גם הם לקחו משלוח, ובאו לכפר נחום, מחפשים
יֵשׁוּעַ.
6:25 וכאשר מצאוהו מעברו השני של הים, אמרו
לו, רבי, מתי הגעת לכאן?
6:26 ענה להם ישוע ואמר: באמת, באמת, אני אומר לכם, אתם מחפשים
אותי, לא בגלל שראיתם את הניסים, אלא בגלל שאכלתם מה
לחם, ונמלאו.
6:27 לא עמל על הבשר אשר יאבד כי אם על הבשר אשר
מחזיק מעמד עד חיי עולם אשר יתן להם בן האדם
אתה: כי לו חתם אלוהים האב.
6:28 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: מַה-נַעֲשֶׂה לְהַעֲשׂוֹת אֶת-הַמַּעֲשֶׂה
של אלוהים?
6:29 ענה ישוע ואמר להם: זוהי עבודת אלוהים שאתם
האמינו במי ששלח.
6:30 אמרו לו, איזה אות תעשה אז למען נוכל
לראות, ולהאמין לך? במה אתה עובד
6:31 אבותינו אכלו את המן במדבר; כמו שכתוב נתן להם
לחם מן השמים לאכול.
6:32 אז אמר להם ישוע: באמת, באמת, אני אומר לכם, משה נתן.
אתה לא הלחם מן השמים; אבל אבי נותן לך את הלחם האמיתי
מגן - עדן.
6:33 כי לחם אלוהים הוא היורד מן השמים ונותן
חיים לעולם.
6:34 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אֲדֹנָי, תָּן לָנוּ עוֹד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה.
6:35 ויאמר אליהם ישוע: אני לחם החיים, זה שבא אלי
לעולם לא רעב; והמאמין בי לעולם לא יצמא.
6:36 אבל אמרתי לכם כי גם אתם ראיתם אותי ולא תאמינו.
6:37 כל אשר נותן לי האב יבוא אלי; ומי שבא אל
אותי לא אגרש בשום אופן.
6:38 כי ירדתי מן השמים, לא לעשות את רצוני, אלא את רצונו של
הוא ששלח אותי.
6:39 וזהו רצון האב אשר שלח אותי, זה של כל אשר הוא
נתן לי לא לאבד דבר, אבל צריך להעלות אותו שוב ב
יום אחרון.
6:40 וזהו רצונו של שולחני, שכל הרואה את
בן ויאמין בו יהי לו חיי עולם: ואקים
אותו קם ביום האחרון.
6:41 אז מלמלו עליו היהודים, כי אמר, אני הלחם אשר
ירד מגן עדן.
6:42 ויאמרו האין זה ישוע בן יוסף אשר אביו ו
אמא שאנחנו מכירים? איך הוא אומר, ירדתי מן השמים?
6:43 ענה ישוע ואמר אליהם: אל תמלמלו ביניהם
עַצמְכֶם.
6:44 איש אינו יכול לבוא אלי, אלא שהאב אשר שלח אותי מושך אותו.
ואקים אותו ביום האחרון.
6:45 כתוב בנביאים וכולם ילמדו מאלוהים.
כל אדם ששמע ולמד את האב
בא אליי.
6:46 לא כי איש ראה את האב, חוץ מי שהוא מאלוהים, יש לו
ראה את האב.
6:47 באמת, באמת, אני אומר לכם, מי שמאמין בי יש לו נצח
חַיִים.
6:48 אני הלחם של החיים הזה.
6:49 אכלו אבותיכם את המן במדבר ומתו.
6:50 זה הלחם היורד מן השמים למען יאכל אדם
ממנו, ולא למות.
6:51 אני הלחם החי אשר ירד מן השמים אם יאכל איש
הלחם הזה יחיה לעד: והלחם אשר אתן הוא שלי
בשר, אשר אתן לחיי העולם.
6:52 אז התקוטטו היהודים ביניהם לאמר איך יכול האיש הזה
לתת לנו את בשרו לאכול?
6:53 אז אמר להם ישוע: באמת, באמת, אני אומר לכם, אם לא תאכלו.
בשרו של בן האדם, ושתו את דמו, אין לכם חיים בהם
אתה.
6:54 מי שאוכל את בשרי ושותה את דמי, חיי עולם יש לו; ואני
יעלה אותו ביום האחרון.
6:55 כי בשרי בשר אכן ודמי משקה.
6:56 האוכל את בשרי ושותה את דמי ישכן בי ואני
אוֹתוֹ.
6:57 כמו שהאב החי שלח אותי ואני חי על ידי האב, כך הוא
אוכל אותי, גם הוא יחיה עלי.
6:58 זה הלחם ההוא היורד מן השמים לא כעשו אבותיכם
אֹכְלוּ מַן, וַתָּמוּ: הָאֹכֵל מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה
אֵיִ פַּעַם.
6:59 את הדברים האלה אמר בבית הכנסת כאשר לימד בכפר נחום.
6:60 רבים מתלמידיו, כששמעו זאת, אמרו: זהו
אמירה קשה; מי יכול לשמוע את זה
6:61 כאשר ישוע ידע בעצמו שתלמידיו מלמלו על כך, הוא אמר
להם, האם זה פוגע בכם?
6:62 מה ואם תראו את בן האדם עולה לאן שהיה קודם?
6:63 הרוח היא המחייה; הבשר אינו מועיל : המילים
שאני מדבר אליכם, הם רוח, והם חיים.
6:64 אבל יש כמה מכם שלא מאמינים. כי ישוע ידע מה
מתחילים מי הם שלא האמינו, ומי צריך לבגוד בו.
6:65 וַיֹּאמֶר, עַל-כֵּן אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, כִּי לֹא יָכוֹל אִישׁ לִבּוֹא אֵלַי.
אלא שניתן לו מאבי.
6:66 מאותו זמן חזרו רבים מתלמידיו ולא הלכו עמם עוד
אוֹתוֹ.
6:67 אז אמר ישוע אל השנים-עשר: האם גם אתם תלכו?
6:68 ואז ענה לו שמעון פטרוס: אדוני, אל מי נלך? יש לך את
מילים של חיי נצח.
6:69 ואנו מאמינים ובטוחים שאתה המשיח, בנו של
אלוהים חי.
6:70 ישוע ענה להם, האם לא בחרתי בכם שנים עשר, ואחד מכם הוא
שָׂטָן?
6:71 הוא דיבר על יהודה איש קריות בן שמעון כי הוא היה צריך
לבגוד בו, בהיותו אחד מהשנים-עשר.