ג\'ון
4:1 כאשר ידע יהוה כיצד שמעו הפרושים כי ישוע עשה
והטביל יותר תלמידים מיוחנן,
4:2 (למרות שישוע עצמו לא הטביל, אלא את תלמידיו,)
4:3 עזב את יהודה וחזר לגליל.
4:4 והוא חייב לעבור בשומרון.
4:5 אז בא אל עיר שומרון אשר נקראת שיחר סמוך אל
חלקת אדמה שנתן יעקב לבנו יוסף.
4:6 כעת הייתה שם באר יעקב. לכן, ישוע עייף בשלו
מסע, ישב כך על הבאר: והיתה השעה השישית בערך.
4:7 באה אשת שומרון לשאוב מים, אמר לה ישוע:
תן לי לשתות.
4:8 (כי תלמידיו הלכו אל העיר לקנות בשר).
4:9 אמרה אליו אשת שומרון: איך אתה היות א
יהודי, בקש משקה ממני, מי אשת שומרון? כי ליהודים יש
בלי קשרים עם השומרונים.
4:10 ענה ישוע ואמר לה, אילו ידעת את מתנת אלוהים, ו
מי זה אומר לך, תן לי לשתות; היית שואל
ממנו, והיה נותן לך מים חיים.
4:11 אמרה לו האשה, אדוני, אין לך במה למשוך, והרי
הבאר עמוקה: מנין יש לך מים חיים?
4:12 אתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר ו
שתה ממנו את עצמו ואת ילדיו ואת בהמתו?
4:13 ענה ישוע ואמר לה: כל מי שישתה מהמים האלה, ישתה
שוב צמא:
4:14 אבל כל מי שישתה מן המים אשר אתן לו לעולם לא יבוא
צָמָא; אבל המים אשר אתן לו יהיו בו באר
מים נובעים לחיי נצח.
4:15 אמרה לו האשה, אדוני, תן לי את המים האלה, שלא אצפה.
גם לא בא לכאן לצייר.
4:16 אמר לה ישוע: לכי קרא לבעלך ובואי הנה.
4:17 ענתה האשה ואמרה: אין לי בעל. אמר לה ישוע:
יפה אמרת, אין לי בעל:
4:18 כי חמשה בעלים היו לך; ומי שיש לך עכשיו אינו שלך
בעל: בזה אמרת באמת.
4:19 אמרה אליו האשה: אדוני, אני מבינה כי נביא אתה.
4:20 עבדו אבותינו בהר הזה; ואתם אומרים, כי בירושלים
הוא המקום שבו אנשים צריכים לעבוד.
4:21 אמר לה ישוע, אישה, האמיני לי, מגיעה השעה שבה תרצו
לא בהר הזה, וגם לא בירושלים, תעבדו את האב.
4:22 אתם עובדים אתם לא יודעים מה: אנחנו יודעים מה אנחנו עובדים: כי ישועה היא
של היהודים.
4:23 אבל באה השעה, ועכשיו היא, שבה יעבדו המתפללים האמיתיים
האב ברוח ובאמת: כי האב מבקש כאלה
לסגוד לו.
4:24 אלוהים הוא רוח: והעובדים לו צריכים לעבוד אותו ברוח
ולמען האמת.
4:25 אמרה לו האשה, אני יודעת כי בא משיח, אשר נקרא
משיח: כשהוא יבוא, הוא יספר לנו הכל.
4:26 אמר אליה ישוע: אני המדבר אליך אני הוא.
4:27 ועל זה באו תלמידיו, והתפלאו על שדיבר עם
אישה: אך איש לא אמר: מה אתה מבקש? או, למה אתה מדבר?
שֶׁלָה?
4:28 אז עזבה האשה את סיר המים שלה, והלכה אל העיר
אומר לגברים,
4:29 בוא ראה איש אשר סיפר לי את כל אשר עשיתי: הלא זה
המשיח?
4:30 ויצאו מן העיר ויבואו אליו.
4:31 בינתיים התפללו לו תלמידיו, ואמרו, אדוני, אכל.
4:32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר לִי אֶת-בָּשָׂר לֹא יָדַעְתֶּם.
4:33 על כן אמרו התלמידים איש אל רעהו: הביא אותו איש
צריך לאכול?
4:34 אמר להם ישוע: האוכל שלי הוא לעשות את רצונו של השולח אותי.
ולסיים את עבודתו.
4:35 אל תאמר: עוד ארבעה חודשים, ואז יגיע הקציר? לְהַבִּיט,
אני אומר לכם, הרימו עיניכם והבטו בשדות; שכן הם
לבן כבר לקצור.
4:36 והקוצר מקבל שכר ואוסף פירות לחיים
נצחי: למען ישמח גם הזורע וגם הקוצר
יַחַד.
4:37 והנה האמירה הזאת נכונה, האחד זורע, והשני קוצר.
4:38 שלחתי אתכם לקצור את אשר לא עמלתם עליו: אנשים אחרים
עמלו, ונכנסתם למלאכתם.
4:39 ורבים משומרוני העיר ההיא האמינו בו על האמרה
של האישה, שהעידה, הוא סיפר לי כל מה שעשיתי אי פעם.
4:40 וכאשר באו אליו השומרונים, הם הפצירו בו
יתעכב עמהם: וישב שם יומיים.
4:41 ועוד רבים האמינו בגלל דברו שלו;
4:42 ויאמר אל האשה עתה אנו מאמינים, לא מפני דבריך כי
שמענו אותו בעצמנו, ויודעים כי אכן זהו המשיח,
מושיע העולם.
4:43 כעבור יומיים הלך משם וילך לגליל.
4:44 כי ישוע עצמו העיד, כי לנביא אין כבוד בשלו
מדינה.
4:45 ואז כשבא לגליל, קיבלו אותו הגלילים לאחר
ראה את כל הדברים אשר עשה בירושלים בחג: כי גם הם
הלך למשתה.
4:46 אז ישוע הגיע שוב לכאנה שבגליל, שם הכין את המים יין.
והיה אציל פלוני, אשר בנו היה חולה בכפר נחום.
4:47 כששמע שישוע יצא מיהודה לגליל, הלך
אליו, והתחננו כי ירד וירפא את בנו.
כי הוא היה בנקודת המוות.
4:48 אז אמר לו ישוע: אם לא תראה אותות ומופתים, לא תראה
לְהֶאֱמִין.
4:49 אמר לו האציל, אדוני, ירד לפני שמת ילדי.
4:50 אמר לו ישוע: לך לדרך; חי בנך. והאיש האמין
המילה אשר דיבר אליו ישוע, והוא הלך לדרכו.
4:51 ובעודו יורד, פגשו אותו עבדיו ואמרו לו.
לאמר, חי בנך.
4:52 ואז שאל אותו מהם השעה שבה התחיל לתקן. והם אמרו
אליו, אתמול בשעה השביעית עזבה אותו הקדחת.
4:53 אז ידע האב שזה היה באותה שעה שבה אמר ישוע
לו חי בנך, והוא האמין וכל ביתו.
4:54 זה שוב הנס השני שישוע עשה כשיצא ממנו
יהודה אל הגליל.