ג\'ון 4:1 כאשר ידע יהוה כיצד שמעו הפרושים כי ישוע עשה והטביל יותר תלמידים מיוחנן, 4:2 (למרות שישוע עצמו לא הטביל, אלא את תלמידיו,) 4:3 עזב את יהודה וחזר לגליל. 4:4 והוא חייב לעבור בשומרון. 4:5 אז בא אל עיר שומרון אשר נקראת שיחר סמוך אל חלקת אדמה שנתן יעקב לבנו יוסף. 4:6 כעת הייתה שם באר יעקב. לכן, ישוע עייף בשלו מסע, ישב כך על הבאר: והיתה השעה השישית בערך. 4:7 באה אשת שומרון לשאוב מים, אמר לה ישוע: תן לי לשתות. 4:8 (כי תלמידיו הלכו אל העיר לקנות בשר). 4:9 אמרה אליו אשת שומרון: איך אתה היות א יהודי, בקש משקה ממני, מי אשת שומרון? כי ליהודים יש בלי קשרים עם השומרונים. 4:10 ענה ישוע ואמר לה, אילו ידעת את מתנת אלוהים, ו מי זה אומר לך, תן לי לשתות; היית שואל ממנו, והיה נותן לך מים חיים. 4:11 אמרה לו האשה, אדוני, אין לך במה למשוך, והרי הבאר עמוקה: מנין יש לך מים חיים? 4:12 אתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר ו שתה ממנו את עצמו ואת ילדיו ואת בהמתו? 4:13 ענה ישוע ואמר לה: כל מי שישתה מהמים האלה, ישתה שוב צמא: 4:14 אבל כל מי שישתה מן המים אשר אתן לו לעולם לא יבוא צָמָא; אבל המים אשר אתן לו יהיו בו באר מים נובעים לחיי נצח. 4:15 אמרה לו האשה, אדוני, תן לי את המים האלה, שלא אצפה. גם לא בא לכאן לצייר. 4:16 אמר לה ישוע: לכי קרא לבעלך ובואי הנה. 4:17 ענתה האשה ואמרה: אין לי בעל. אמר לה ישוע: יפה אמרת, אין לי בעל: 4:18 כי חמשה בעלים היו לך; ומי שיש לך עכשיו אינו שלך בעל: בזה אמרת באמת. 4:19 אמרה אליו האשה: אדוני, אני מבינה כי נביא אתה. 4:20 עבדו אבותינו בהר הזה; ואתם אומרים, כי בירושלים הוא המקום שבו אנשים צריכים לעבוד. 4:21 אמר לה ישוע, אישה, האמיני לי, מגיעה השעה שבה תרצו לא בהר הזה, וגם לא בירושלים, תעבדו את האב. 4:22 אתם עובדים אתם לא יודעים מה: אנחנו יודעים מה אנחנו עובדים: כי ישועה היא של היהודים. 4:23 אבל באה השעה, ועכשיו היא, שבה יעבדו המתפללים האמיתיים האב ברוח ובאמת: כי האב מבקש כאלה לסגוד לו. 4:24 אלוהים הוא רוח: והעובדים לו צריכים לעבוד אותו ברוח ולמען האמת. 4:25 אמרה לו האשה, אני יודעת כי בא משיח, אשר נקרא משיח: כשהוא יבוא, הוא יספר לנו הכל. 4:26 אמר אליה ישוע: אני המדבר אליך אני הוא. 4:27 ועל זה באו תלמידיו, והתפלאו על שדיבר עם אישה: אך איש לא אמר: מה אתה מבקש? או, למה אתה מדבר? שֶׁלָה? 4:28 אז עזבה האשה את סיר המים שלה, והלכה אל העיר אומר לגברים, 4:29 בוא ראה איש אשר סיפר לי את כל אשר עשיתי: הלא זה המשיח? 4:30 ויצאו מן העיר ויבואו אליו. 4:31 בינתיים התפללו לו תלמידיו, ואמרו, אדוני, אכל. 4:32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר לִי אֶת-בָּשָׂר לֹא יָדַעְתֶּם. 4:33 על כן אמרו התלמידים איש אל רעהו: הביא אותו איש צריך לאכול? 4:34 אמר להם ישוע: האוכל שלי הוא לעשות את רצונו של השולח אותי. ולסיים את עבודתו. 4:35 אל תאמר: עוד ארבעה חודשים, ואז יגיע הקציר? לְהַבִּיט, אני אומר לכם, הרימו עיניכם והבטו בשדות; שכן הם לבן כבר לקצור. 4:36 והקוצר מקבל שכר ואוסף פירות לחיים נצחי: למען ישמח גם הזורע וגם הקוצר יַחַד. 4:37 והנה האמירה הזאת נכונה, האחד זורע, והשני קוצר. 4:38 שלחתי אתכם לקצור את אשר לא עמלתם עליו: אנשים אחרים עמלו, ונכנסתם למלאכתם. 4:39 ורבים משומרוני העיר ההיא האמינו בו על האמרה של האישה, שהעידה, הוא סיפר לי כל מה שעשיתי אי פעם. 4:40 וכאשר באו אליו השומרונים, הם הפצירו בו יתעכב עמהם: וישב שם יומיים. 4:41 ועוד רבים האמינו בגלל דברו שלו; 4:42 ויאמר אל האשה עתה אנו מאמינים, לא מפני דבריך כי שמענו אותו בעצמנו, ויודעים כי אכן זהו המשיח, מושיע העולם. 4:43 כעבור יומיים הלך משם וילך לגליל. 4:44 כי ישוע עצמו העיד, כי לנביא אין כבוד בשלו מדינה. 4:45 ואז כשבא לגליל, קיבלו אותו הגלילים לאחר ראה את כל הדברים אשר עשה בירושלים בחג: כי גם הם הלך למשתה. 4:46 אז ישוע הגיע שוב לכאנה שבגליל, שם הכין את המים יין. והיה אציל פלוני, אשר בנו היה חולה בכפר נחום. 4:47 כששמע שישוע יצא מיהודה לגליל, הלך אליו, והתחננו כי ירד וירפא את בנו. כי הוא היה בנקודת המוות. 4:48 אז אמר לו ישוע: אם לא תראה אותות ומופתים, לא תראה לְהֶאֱמִין. 4:49 אמר לו האציל, אדוני, ירד לפני שמת ילדי. 4:50 אמר לו ישוע: לך לדרך; חי בנך. והאיש האמין המילה אשר דיבר אליו ישוע, והוא הלך לדרכו. 4:51 ובעודו יורד, פגשו אותו עבדיו ואמרו לו. לאמר, חי בנך. 4:52 ואז שאל אותו מהם השעה שבה התחיל לתקן. והם אמרו אליו, אתמול בשעה השביעית עזבה אותו הקדחת. 4:53 אז ידע האב שזה היה באותה שעה שבה אמר ישוע לו חי בנך, והוא האמין וכל ביתו. 4:54 זה שוב הנס השני שישוע עשה כשיצא ממנו יהודה אל הגליל.