יואל
2:1 תקעו בשופר בציון והריעו בהר קדשי תנו
כל יושבי הארץ רועדים: כי בא יום ה\'.
כי קרובה היא;
2:2 יום של חושך ושל קדרות, יום של עננים ושל עבות
חושך, כשבוקר מתפשט על ההרים: עם גדול וא
חָזָק; לא היה דומה מעולם ולא יהיה עוד
אחריו, אפילו עד שנות דורות רבים.
2:3 אש אוכלת לפניהם; ומאחוריהם בוערת להבה: הארץ
הוא כגן עדן לפניהם, ומאחוריהם שומם
מִדבָּר; כן, ושום דבר לא ימלט מהם.
2:4 מראהם כמראה סוסים; וכפרשים,
אז הם ירוצו.
2:5 כרעש מרכבות על ראשי הרים יזנקו
כרעש להבת אש הטורפת את הזיפים, כמו א
אנשים חזקים במערך קרב.
2:6 לפני פניהם יכאבו העם כל הפנים
לאסוף שחורות.
2:7 הם ירוצו כגבורים; הם יטפסו על החומה כמו אנשי
מִלחָמָה; ויצעדו איש בדרכיו, ולא יעשו
לשבור את השורות שלהם:
ב,ח, וְלֹא יִדַּח אֶת-אֶחָד; ילכו איש בדרכו:
וכאשר יפלו על החרב, לא ייפצעו.
2:9 ירוצו בעיר והנה; הם ירוצו על החומה,
יעפילו על הבתים; יכנסו בחלונות
כמו גנב.
2:10 הארץ תרעד לפניהם; השמים ירעדו : השמש
והירח יהיה חשוך, והכוכבים יפסיקו את זוהרם.
2:11 והשמיע יהוה את קולו לפני צבאו כי מחנהו מאוד
גָּדוֹל: כִּי חָזָק אֲשֶׁר מַעֲשֶׂה דִּבְרוֹ: לַיּוֹם יְהוָה
הוא גדול ונורא מאוד; ומי יכול לעמוד בזה?
2:12 על כן גם עתה, נאום יהוה, פנו אלי עם כלכם
לב, ובצום, ובבכי ובאבל:
2:13 וקרע את לבבך ולא את בגדיך ופנה אל יהוה שלך
אֱלֹהִים: כִּי חֶסֶד וְרַחֵן, אֵט לְכַעַס וְגָדוֹל
חסד, וחוזר עליו על הרע.
2:14 מי יודע אם ישוב ויחזור בתשובה וישאיר אחריו ברכה
אוֹתוֹ; גם מנחת בשר ומשקה לה\' אלוקיכם?
2:15 תקע בשופר בציון, קדש תענית, קרא עצרת.
2:16 אספו את העם, קדשו את העדה, אספו את הזקנים
אספו את הילדים ואת המוצצים את השדיים: החתן
צא מחדרו, והכלה תצא מארון.
2:17 יבכו הכהנים שרי יהוה בין האכסדרה ל
אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיֹּאמְרוּ: חַל עַמְךָ יְהוָה, וְאַל-תֵּן
נחלתך לחרפה, למען ישלטו בהם הגויים:
לָמָּה יֹאמְרוּ בְעָם, אֵיפֹה אֱלֹהֵיהֶם?
2:18 אז יקנא יהוה על ארצו וירחם על עמו.
2:19 כן יענה יהוה ויאמר אל עמו הנה אני שולח
אתם תירס ויין ושמן ושבעתם בו: ואני
לא יעשה אותך עוד חרפה בגוים:
2:20 אבל ארחיק ממך את צבא הצפון ואגש אותו
אל ארץ עקרה ושוממה, ופניו אל הים המזרחי, ו
חלקו המעכב לקצה הים, וריחנו יעלה, ו
ריח רע שלו יעלה, כי עשה גדולות.
2:21 אל תירא אדמה; תשמחו ושמחו: כי גדול יעשה ה\'
דברים.
2:22 אל תפחדו בהמת השדה על מרעה האדמה
מדבר נובע, כי העץ נושא פריו, עץ התאנה ו
הגפן נותנת את כוחם.
2:23 שמחו אז בני ציון ושמחו ביהוה אלהיכם כי
הוא נתן לכם את הגשם הקודם במתינות, ויגרום לבוא
הורד לך הגשם, הגשם הקודם, והגשם האחרון בראשון
חוֹדֶשׁ.
2:24 והרצפות מלאות חיטה והבורות ישפכו
יין ושמן.
2:25 והשבתי לכם את השנים אשר אכל הארבה את
תולעת, והזחל, והתולעת, הצבא הגדול שלי אשר
שלחתי ביניכם.
2:26 ואכלתם בשפע ושבעתם והללו את שם ה\'.
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶתְכֶם פְּלָאוֹת: וְעַמִּי יִהְיֶה
לעולם אל תתבייש.
2:27 ותדעו כי אני בתוך ישראל וכי אני
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא אַחֵר: וְלֹא יָבוֹשׁ עַמִּי.
2:28 וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי
כל בשר; ובניכם ובנותיכם יתנבאו, זקניכם
יחלמו חלומות, הצעירים שלך יראו חזיונות:
2:29 וכן על המשרתים ועל השפחות בימים ההם אעשה
לשפוך את רוחי.
2:30 ואראה נפלאות בשמים ובארץ דם ו
אש, ועמודי עשן.
2:31 השמש תהפוך לחושך, והירח לדם, לפני כן
יבוא יום יהוה הגדול והנורא.
2:32 ויהי כי כל אשר יקרא בשם ה\'
יְהוָה יִנָּצַע כִּי בהר ציון ובירושלים יהיה
ישועה, כדבר ה\', ובשארית אשר יהוה
יתקשר.