יואל
1:1 דבר יהוה אשר בא אל יואל בן פתואל.
1:2 שמעו זאת זקנים והאזינו כל יושבי הארץ.
האם זה היה בימיכם או בימי אבותיכם?
1:3 ספרו זאת לבניכם ויגידו לילדכם לילדיהם.
וילדיהם עוד דור.
1:4 את אשר השאירה תולעת הדקל, אכל הארבה; וזה
אשר השאיר הארבה, אכל התולעת; וזה אשר ה
תולעת עזבה, הזחל אכל.
1:5 התעוררו, שיכורים, ובכו; ויללו, כל שותי היין,
בגלל היין החדש; כִּי נִכְתַּק מִפִּיךָ.
1:6 כי עלה גוי על ארצי חזק וחסר מספר אשר שלו
שיניים הן שיני אריה, ויש לו שיני לחיים של גדול
אַריֵה.
1:7 הוא שממה את גפני, ונובח את עץ התאנה שלי הוא עשה אותו.
נקי חשוף, והשליכו; הענפים שלו עשויים לבנים.
1:8 קינה כבתולה חגורה בשק על בעל נעוריה.
א,ט מנחת הבשר ומנחת המשקה נכרתה מבית
אדוני; הכוהנים, שרי יהוה, אבלים.
1:10 חרבה השדה, הארץ אבלה; כי התירס מבוזבז: החדש
היין יבש, השמן נמק.
1:11 תתביישו, בעלי-בעלים; יללו, הכורמים, על החיטה
ולשעורה; כי קציר השדה אבד.
1:12 יבשה הגפן ועץ התאנה נמק; את הרימון
עץ, גם הדקל, ועץ התפוח, אפילו כל עצי
שדה, קמלים: כי השמחה קמלה מבני אדם.
1:13 חגרו עצמכם וקיננו כוהנים יללו שרי ה\'.
מזבח: בוא, שכבו כל הלילה בשק, שרי אלהי: כי
מנחת בשר ומנחת משקה נמנעת מבית
האלוהים שלך.
1:14 קדשו צום, קראו עצרת, אספו את הזקנים והכל.
יושבי הארץ אל בית יהוה אלוהיך וזעקו
אֶל יְהוָה.
1:15 אבוי ליום! כִּי קָרֵב יוֹם יְהוָה, וְכַד
חורבן מאת הקב"ה יבוא.
1:16 האין הבשר נכרת לנגד עינינו, כן, שמחה ושמחה מן
בית אלוהינו?
1:17 נרקב הזרע מתחת לגרשיהם, השומרים שוממים,
אסמים מפורקים; כי התירס קמל.
1:18 איך הבהמות נאנקות! עדרי הבקר מבולבלים, כי הם
אין להם מרעה; כן, עדרי הצאן נשממו.
1:19 יהוה אליך אצעק כי האש אכלה את מרעה של
המדבר, והלהבה שרפה את כל עצי השדה.
1:20 גם חיות השדה צועקות אליך כי נהרות מים הם.
יבשה, והאש תאכל את מרעה המדבר.