יואל 1:1 דבר יהוה אשר בא אל יואל בן פתואל. 1:2 שמעו זאת זקנים והאזינו כל יושבי הארץ. האם זה היה בימיכם או בימי אבותיכם? 1:3 ספרו זאת לבניכם ויגידו לילדכם לילדיהם. וילדיהם עוד דור. 1:4 את אשר השאירה תולעת הדקל, אכל הארבה; וזה אשר השאיר הארבה, אכל התולעת; וזה אשר ה תולעת עזבה, הזחל אכל. 1:5 התעוררו, שיכורים, ובכו; ויללו, כל שותי היין, בגלל היין החדש; כִּי נִכְתַּק מִפִּיךָ. 1:6 כי עלה גוי על ארצי חזק וחסר מספר אשר שלו שיניים הן שיני אריה, ויש לו שיני לחיים של גדול אַריֵה. 1:7 הוא שממה את גפני, ונובח את עץ התאנה שלי הוא עשה אותו. נקי חשוף, והשליכו; הענפים שלו עשויים לבנים. 1:8 קינה כבתולה חגורה בשק על בעל נעוריה. א,ט מנחת הבשר ומנחת המשקה נכרתה מבית אדוני; הכוהנים, שרי יהוה, אבלים. 1:10 חרבה השדה, הארץ אבלה; כי התירס מבוזבז: החדש היין יבש, השמן נמק. 1:11 תתביישו, בעלי-בעלים; יללו, הכורמים, על החיטה ולשעורה; כי קציר השדה אבד. 1:12 יבשה הגפן ועץ התאנה נמק; את הרימון עץ, גם הדקל, ועץ התפוח, אפילו כל עצי שדה, קמלים: כי השמחה קמלה מבני אדם. 1:13 חגרו עצמכם וקיננו כוהנים יללו שרי ה\'. מזבח: בוא, שכבו כל הלילה בשק, שרי אלהי: כי מנחת בשר ומנחת משקה נמנעת מבית האלוהים שלך. 1:14 קדשו צום, קראו עצרת, אספו את הזקנים והכל. יושבי הארץ אל בית יהוה אלוהיך וזעקו אֶל יְהוָה. 1:15 אבוי ליום! כִּי קָרֵב יוֹם יְהוָה, וְכַד חורבן מאת הקב"ה יבוא. 1:16 האין הבשר נכרת לנגד עינינו, כן, שמחה ושמחה מן בית אלוהינו? 1:17 נרקב הזרע מתחת לגרשיהם, השומרים שוממים, אסמים מפורקים; כי התירס קמל. 1:18 איך הבהמות נאנקות! עדרי הבקר מבולבלים, כי הם אין להם מרעה; כן, עדרי הצאן נשממו. 1:19 יהוה אליך אצעק כי האש אכלה את מרעה של המדבר, והלהבה שרפה את כל עצי השדה. 1:20 גם חיות השדה צועקות אליך כי נהרות מים הם. יבשה, והאש תאכל את מרעה המדבר.