עבודה
41:1 האם אתה יכול להוציא את לויתן עם וו? או לשונו בחוט
מה אתה מאכזב?
41:2 האם אתה יכול להכניס וו לתוך אפו? או נשא את הלסת שלו דרך א
קוֹץ?
41:3 האם ישבע אליך תחנונים רבים? האם ידבר אליו מילים רכות
לְךָ?
41:4 האם יכרה אתך ברית? תקח אותו למשרת
אֵיִ פַּעַם?
41:5 האם תשחק איתו כציפור? או תקשר אותו למענך
עלמות?
41:6 האם יעשו לו החברים משתה? יחלקו אותו ביניהם
הסוחרים?
41:7 האם אתה יכול למלא את עורו בברזלים דוקרנים? או ראשו עם דגים
חניתות?
41:8 הנח עליו ידך, זכור את המלחמה, אל תעשה עוד.
41:9 הִנֵּה תִּקְוָתוֹ לֹא יִהְיֶה אֶחָד לֹא יִהְיֶה
המראה שלו?
41:10 אף אחד לא עז כל כך שמעז לעורר אותו: מי יכול אז לעמוד
לפניי?
41:11 מי מנע ממני לגמול לו? כל מה שנמצא מתחת ל
גן עדן כולו שלי.
41:12 לא אסתיר את חלקיו ואת כוחו ואת מידותיו היפות.
41:13 מי יכול לגלות את פני בגדו? או מי יכול לבוא אליו איתו
הרסן הכפול שלו?
41:14 מי יכול לפתוח את דלתות פניו? השיניים שלו נוראיות מסביב.
41:15 קשקשיו הם גאוותו, סגורים יחד כחותם קרוב.
41:16 אחד כל כך קרוב לשני, עד שאוויר לא יכול לבוא ביניהם.
41:17 הם מחוברים זה לזה, הם נדבקים זה לזה, כי הם לא יכולים להיות
מנותק.
41:18 על ידי חזרותיו יאיר אור ועיניו כעפעפיים של
הבוקר.
41:19 מפיו יוצאים מנורות בוערות וניצוצות של אש קופצים החוצה.
41:20 מנחיריו יוצא עשן, כמו מתוך סיר או קדרה רותחים.
41:21 נשימתו מציתה גחלים, ולהבה יוצאת מפיו.
41:22 בצווארו נשאר כוח, והצער הפך לשמחה לפנים
אוֹתוֹ.
41:23 פתיתי בשרו מחוברים יחדיו הם איתנים בפנים
עצמם; אי אפשר להזיז אותם.
41:24 לבו איתן כאבן; כן, קשה כמו חתיכה מהתחתית
אבן ריחיים.
41:25 כשהוא קם, גבורים חוששים: בגלל
שבירה הם מטהרים את עצמם.
41:26 חרב השוכב עליו לא יכולה להחזיק: החנית החץ.
וגם לא האברג\'ון.
41:27 הוא מעריך את הברזל כקש ואת הנחושת כעץ רקוב.
41:28 החץ אינו יכול להבריחו: אבני קלע הופכים איתו
זִיפֵי זָקָן.
41:29 חצים נחשבים כזיפים: הוא צוחק על רעד חנית.
41:30 אבנים חדות תחתיו הוא פורש חפצים חדים על ה
בּוֹץ.
41:31 מרתיח את התהום כסיר, את הים עשה כסיר.
מִשְׁחָה.
41:32 הוא עושה שביל להאיר אחריו; אפשר היה לחשוב שהעומק הוא
צרורה.
41:33 על הארץ אין כמותו, שנעשה ללא פחד.
41:34 הוא רואה את כל העליות מלך הוא על כל בני
גאווה.