עבודה 41:1 האם אתה יכול להוציא את לויתן עם וו? או לשונו בחוט מה אתה מאכזב? 41:2 האם אתה יכול להכניס וו לתוך אפו? או נשא את הלסת שלו דרך א קוֹץ? 41:3 האם ישבע אליך תחנונים רבים? האם ידבר אליו מילים רכות לְךָ? 41:4 האם יכרה אתך ברית? תקח אותו למשרת אֵיִ פַּעַם? 41:5 האם תשחק איתו כציפור? או תקשר אותו למענך עלמות? 41:6 האם יעשו לו החברים משתה? יחלקו אותו ביניהם הסוחרים? 41:7 האם אתה יכול למלא את עורו בברזלים דוקרנים? או ראשו עם דגים חניתות? 41:8 הנח עליו ידך, זכור את המלחמה, אל תעשה עוד. 41:9 הִנֵּה תִּקְוָתוֹ לֹא יִהְיֶה אֶחָד לֹא יִהְיֶה המראה שלו? 41:10 אף אחד לא עז כל כך שמעז לעורר אותו: מי יכול אז לעמוד לפניי? 41:11 מי מנע ממני לגמול לו? כל מה שנמצא מתחת ל גן עדן כולו שלי. 41:12 לא אסתיר את חלקיו ואת כוחו ואת מידותיו היפות. 41:13 מי יכול לגלות את פני בגדו? או מי יכול לבוא אליו איתו הרסן הכפול שלו? 41:14 מי יכול לפתוח את דלתות פניו? השיניים שלו נוראיות מסביב. 41:15 קשקשיו הם גאוותו, סגורים יחד כחותם קרוב. 41:16 אחד כל כך קרוב לשני, עד שאוויר לא יכול לבוא ביניהם. 41:17 הם מחוברים זה לזה, הם נדבקים זה לזה, כי הם לא יכולים להיות מנותק. 41:18 על ידי חזרותיו יאיר אור ועיניו כעפעפיים של הבוקר. 41:19 מפיו יוצאים מנורות בוערות וניצוצות של אש קופצים החוצה. 41:20 מנחיריו יוצא עשן, כמו מתוך סיר או קדרה רותחים. 41:21 נשימתו מציתה גחלים, ולהבה יוצאת מפיו. 41:22 בצווארו נשאר כוח, והצער הפך לשמחה לפנים אוֹתוֹ. 41:23 פתיתי בשרו מחוברים יחדיו הם איתנים בפנים עצמם; אי אפשר להזיז אותם. 41:24 לבו איתן כאבן; כן, קשה כמו חתיכה מהתחתית אבן ריחיים. 41:25 כשהוא קם, גבורים חוששים: בגלל שבירה הם מטהרים את עצמם. 41:26 חרב השוכב עליו לא יכולה להחזיק: החנית החץ. וגם לא האברג\'ון. 41:27 הוא מעריך את הברזל כקש ואת הנחושת כעץ רקוב. 41:28 החץ אינו יכול להבריחו: אבני קלע הופכים איתו זִיפֵי זָקָן. 41:29 חצים נחשבים כזיפים: הוא צוחק על רעד חנית. 41:30 אבנים חדות תחתיו הוא פורש חפצים חדים על ה בּוֹץ. 41:31 מרתיח את התהום כסיר, את הים עשה כסיר. מִשְׁחָה. 41:32 הוא עושה שביל להאיר אחריו; אפשר היה לחשוב שהעומק הוא צרורה. 41:33 על הארץ אין כמותו, שנעשה ללא פחד. 41:34 הוא רואה את כל העליות מלך הוא על כל בני גאווה.