עבודה
32:1 הפסיקו שלושת האנשים האלה לענות לאיוב כי צדיק היה בשלו
עיניים משלו.
32:2 ואז עלה חמתו של אליהו בן ברכ\'ל הבוזי מ
מולד רם: על איוב ניצתה חמתו כי הוא
הצדיק את עצמו ולא את אלוהים.
32:3 גם על שלושת חבריו התלקח חמתו כי היה להם
לא מצא תשובה, ובכל זאת גינה את איוב.
32:4 ויחכה אליהו עד שידבר איוב כי זקנים הם
הוא.
32:5 כאשר ראה אליהו כי אין תשובה בפי שלושת האנשים האלה
ואז ניצת חמתו.
32:6 ויען אליהו בן ברכ\'ל הבוזי ויאמר צעיר אני.
ואתם זקנים מאוד; על כן פחדתי, ולא העזתי להראות לך את שלי
דעה.
32:7 אמרתי ימים ידברו ורבות שנים ילמדו חכמה.
32:8 אבל יש רוח באדם והשראת הקב"ה נותן
שהם מבינים.
32:9 אנשים גדולים אינם תמיד חכמים: גם זקנים אינם מבינים משפט.
32:10 על כן אמרתי שמע לי; אני גם אציג את דעתי.
32:11 הנה חיכיתי לדבריך; השמעתי את הסיבות שלך, בזמן שאתה
חיפש מה לומר.
32:12 כן דאגתי לכם והנה איש מכם לא היה
שכנע את איוב, או שזה ענה לדבריו:
32:13 לבל תאמרו: חכמה גילינו אלוהים מפיל אותו.
לא גבר.
32:14 עתה לא כיוון את דבריו עלי ולא אענה לו
עם הנאומים שלך.
32:15 נדהמו, לא ענו עוד, הפסיקו לדבר.
32:16 כאשר חיכיתי (כי לא דיברו אלא עמדו ולא ענו
יותר;)
32:17 אמרתי, גם את חלקי אענה, גם את דעתי אגלה.
32:18 כי אני מלא חומר, הרוח בתוכי כובלת אותי.
32:19 הנה בטני כיין שאין לו פורקן; הוא מוכן להתפוצץ
כמו בקבוקים חדשים.
32:20 אדבר למען ארענן אפתח שפתי ואענה.
32:21 אל תן לי, נא, לקבל איש איש, ואל אתן
תארים מחמיאים לאדם.
32:22 כי אני יודע לא לתת תארים מחמיאים; בכך יעשה היוצר שלי
בקרוב לקחת אותי משם.