עבודה
21:1 ויען איוב ואמר:
21:2 שמע היטב את דיבורי ויהיו אלה לנחמותיכם.
21:3 סבלני למען אדבר; ואחרי זה דברתי, לעג.
21:4 באשר אלי, האם תלונתי לאדם? ואם כך היה, למה לא שלי
רוח להיות מוטרד?
21:5 סמן אותי ותשתומם והניח ידך על פיך.
21:6 גם כשאני זוכר אני חושש, ורעדה אוחזת בבשרי.
21:7 למה חיים רשעים, מזדקנים, וחזקים בכוח?
21:8 זרעם מוקם לעיניהם עמם וזרעם
לנגד עיניהם.
21:9 בתיהם בטוחים מפחד ומטה אלהים לא עליהם.
21:10 שורם יולד ולא נכשל; הפרה שלהם מטילה, ומטילה
לא את העגל שלה.
21:11 הם שולחים את ילדיהם כצאן ואת ילדיהם
לִרְקוֹד.
21:12 הם לוקחים את העץ והנבל ושמחים לקול העוגב.
21:13 הם מבלים את ימיהם בעושר ותוך רגע יורדים לקבר.
21:14 על כן אומרים אל ה\' סור מאתנו; כי איננו חפצים ב
הכרת דרכיך.
21:15 מה הקב\''ה שנעבוד אותו? ואיזה רווח צריך
יש לנו, אם נתפלל אליו?
21:16 הנה אין טובתם בידם עצת רשעים רחוקה
ממני.
21:17 כמה פעמים כבה נר רשעים! ואיזו תדירות באים שלהם
הרס עליהם! אלוהים מחלק צער בכעסו.
21:18 הם כזיפים לפני הרוח וכמוץ כי הסערה
סוחב.
21:19 אלוהים סומך את עוונו על בניו הוא גומל לו והוא.
יידע את זה.
21:20 עיניו יראו את חורבנו והוא ישתה מחמתו
הכל יכול.
21:21 כי מה יש לו בביתו אחריו, כאשר מספרו
חודשים מנותקים באמצע?
21:22 האם מישהו ילמד את אלוהים ידע? בראותו הוא שופט את העלומים.
21:23 אדם מת במלוא כוחו, רגוע ושקט לגמרי.
21:24 שדיו מלאים חלב ועצמותיו לחות במוח.
21:25 וימות אחר במר נפשו ולא יאכל עמו לעולם
הנאה.
21:26 הם ישכבו בעפר, והתולעים יכסו אותם.
21:27 הנה אני יודע את מחשבותיכם ואת התכשורים אשר אתם בעוון
לדמיין נגדי.
21:28 כי אתם אומרים היכן בית הנסיך? ואיפה המגורים
מקומות של רשעים?
21:29 לא שאלת את ההולכים בדרך? ואתם לא יודעים את שלהם
אסימונים,
21:30 כי הרשע שמור ליום החורבן? הם יהיו
הובא ליום הכעס.
21:31 מי יגיד את דרכו אל פניו? ומי יחזיר לו מה שהוא
עשה?
21:32 אך יובא אל הקבר וישאר בקבר.
21:33 יקירי העמק יהיו לו מתוקים ואיש
לצייר אחריו, כמו שיש לפניו אינספור.
21:34 איך אם כן תנחמו אותי לשווא, כי בתשובותיכם נשאר
שֶׁקֶר?