עבודה 21:1 ויען איוב ואמר: 21:2 שמע היטב את דיבורי ויהיו אלה לנחמותיכם. 21:3 סבלני למען אדבר; ואחרי זה דברתי, לעג. 21:4 באשר אלי, האם תלונתי לאדם? ואם כך היה, למה לא שלי רוח להיות מוטרד? 21:5 סמן אותי ותשתומם והניח ידך על פיך. 21:6 גם כשאני זוכר אני חושש, ורעדה אוחזת בבשרי. 21:7 למה חיים רשעים, מזדקנים, וחזקים בכוח? 21:8 זרעם מוקם לעיניהם עמם וזרעם לנגד עיניהם. 21:9 בתיהם בטוחים מפחד ומטה אלהים לא עליהם. 21:10 שורם יולד ולא נכשל; הפרה שלהם מטילה, ומטילה לא את העגל שלה. 21:11 הם שולחים את ילדיהם כצאן ואת ילדיהם לִרְקוֹד. 21:12 הם לוקחים את העץ והנבל ושמחים לקול העוגב. 21:13 הם מבלים את ימיהם בעושר ותוך רגע יורדים לקבר. 21:14 על כן אומרים אל ה\' סור מאתנו; כי איננו חפצים ב הכרת דרכיך. 21:15 מה הקב\''ה שנעבוד אותו? ואיזה רווח צריך יש לנו, אם נתפלל אליו? 21:16 הנה אין טובתם בידם עצת רשעים רחוקה ממני. 21:17 כמה פעמים כבה נר רשעים! ואיזו תדירות באים שלהם הרס עליהם! אלוהים מחלק צער בכעסו. 21:18 הם כזיפים לפני הרוח וכמוץ כי הסערה סוחב. 21:19 אלוהים סומך את עוונו על בניו הוא גומל לו והוא. יידע את זה. 21:20 עיניו יראו את חורבנו והוא ישתה מחמתו הכל יכול. 21:21 כי מה יש לו בביתו אחריו, כאשר מספרו חודשים מנותקים באמצע? 21:22 האם מישהו ילמד את אלוהים ידע? בראותו הוא שופט את העלומים. 21:23 אדם מת במלוא כוחו, רגוע ושקט לגמרי. 21:24 שדיו מלאים חלב ועצמותיו לחות במוח. 21:25 וימות אחר במר נפשו ולא יאכל עמו לעולם הנאה. 21:26 הם ישכבו בעפר, והתולעים יכסו אותם. 21:27 הנה אני יודע את מחשבותיכם ואת התכשורים אשר אתם בעוון לדמיין נגדי. 21:28 כי אתם אומרים היכן בית הנסיך? ואיפה המגורים מקומות של רשעים? 21:29 לא שאלת את ההולכים בדרך? ואתם לא יודעים את שלהם אסימונים, 21:30 כי הרשע שמור ליום החורבן? הם יהיו הובא ליום הכעס. 21:31 מי יגיד את דרכו אל פניו? ומי יחזיר לו מה שהוא עשה? 21:32 אך יובא אל הקבר וישאר בקבר. 21:33 יקירי העמק יהיו לו מתוקים ואיש לצייר אחריו, כמו שיש לפניו אינספור. 21:34 איך אם כן תנחמו אותי לשווא, כי בתשובותיכם נשאר שֶׁקֶר?