עבודה
                                                                                   20:1 ויען צופר הנעמתי ויאמר.
                                           20:2 על כן מחשבותי גורמות לי להשיב ועל כך אני ממהר.
                                                                   20:3 שמעתי את המחאה של חרפתי ואת רוחי
                                                                                            ההבנה גורמת לי לענות.
                                          20:4 אינך יודע זאת מימי קדם כיון שהושם האדם על הארץ
                                                                       20:5 כי קצרה נצחון הרשע ושמחת צבוע.
                                                                                                                  אבל לרגע?
                                                   20:6 אף כי מעלה כבודו עד השמים וראשו מושך אליו
                                                                                                                     העננים;
                                                          20:7 ואף-על-פי-עולם אבד כגלליו הרואים אותו
                                                                                                         יאמר היכן הוא?
                                                                          20:8 יעוף כחלום ולא יימצא כן יהיה
                                                                                                     נרדף כחזון לילה.
                                            20:9 גם העין שראתה אותו לא תראה אותו עוד; גם שלו לא
                                                                                                  מקום עוד ראה אותו.
                                               20:10 בניו יבקשו למצוא חן בעיני העני וישובו ידיו
                                                                                                            הסחורה שלהם.
                                                               20:11 עצמותיו מלאות חטא נעוריו אשר ישכב
                                                                                                                אותו באבק.
                                                   20:12 אף-מתוק רשעות בפיו, אף-על-פי שהסתיר תחתיו
                                                                                                                   לָשׁוֹן;
                              20:13 אף-יחוס עליו ולא עזבו; אבל לשמור את זה עדיין בתוך שלו
                                                                                                                         פֶּה:
                                             20:14 ואולם בשרו במעיו הפך, הוא מרבץ האפלים בקרבו.
                                                                         20:15 בלע עושר וישוב ויקיא אלוהים.
                                                                                                     יגרש אותם מבטנו.
                                         20:16 הוא ישאב את רעל האפרוחים לשון הצפע תהרוג אותו.
                                  20:17 לא יראה את הנהרות ואת הנהרות ואת נחלי הדבש והחמאה.
                                                                                 20:18 את אשר עמל ישיב ולא יבלע
                                                                למטה: לפי חומרתו תהיה השבה, והוא יהיה
                                                                                                           לא לשמוח בזה.
                                                                          20:19 כי עשק ועזב את העני; כי יש לו
                                                                                  לקח באלימות בית אשר לא בנה;
                                                                     20:20 ודאי לא ירגיש שקט בבטן, לא יציל
                                                                                                        את מה שהוא רצה.
                                                                   20:21 לא ישאר מבשרו; לפיכך לא יחפש אדם
                                                                                                              הסחורה שלו.
                                                                     20:22 במלוא ספיקתו יהיה בצר כל יד של.
                                                                                                 יבואו עליו הרשעים.
                                      20:23 כאשר הוא עומד למלא את בטנו, ישליך אלוהים את חמתו
                                                                       עליו, וימטיר עליו בזמן שהוא אוכל.
                                                              20:24 הוא יברח מנשק הברזל וקשת הפלדה תכה
                                                                                                                  אותו דרך.
                                                              20:25 נמשך ויוצא מן הגוף; כן, החרב הנוצצת
                                                                                         יוצא ממרהו: פחדים עליו.
                                                                    20:26 כל חושך יסתתר בסתריו אש לא תנשף
                                                                         תכלה אותו; יחלה עם הנשאר במשכנו.
                                                                    20:27 יגלו השמים את עוונו; ותקום הארץ
                                                                                                                         נגדו.
                                                                        20:28 יבלת ביתו תסתלק ורכושו תזרום
                                                                                                                  יום חמתו.
                                            20:29 זה חלקו של איש רשע מאת אלוהים, והנחלה הרשמית.
                                                                                                          אליו באלוהים.