עבודה
יז:1 נשימתי מושחתת ימי נכחדו, הקברים מוכנים לי.
17:2 אין איתי לועגים? וְאֵין עֵינַי תִּמְשַׁךְ בָּהֶם
פּרוֹבוֹקָצִיָה?
יז:3 שכב-עַתָּה, נָתַן-לִי עָלֶיךָ; מי זה שיכה
ידיים איתי?
יז:4 כי הסתרת את לבם מבינה על כן תעשה
לא לרומם אותם.
יז:ה המדבר חנופה אל חבריו עיני ילדיו
ייכשל.
יז,ו גם עשה לי לשון-העם; ולפני כן הייתי בתור א
טאברט.
יז,ז גם עיני עכורה מרוב צער, וכל אברי כא
צֵל.
יז:8 ישרים יתמהמו על כך, ותמימים יתעוררו
עצמו נגד הצבוע.
יז,ט גַּם צַדִּיק יַחְזִיק בְּדַרְכּוֹ וּטְהוֹר יָדִים
יהיה חזק יותר ויותר.
17:10 אך כולכם תשובו ובאו עכשיו כי לא מצאתי אחד
איש חכם ביניכם.
17:11 ימי חלפו, מטרותי ניתקו, אפילו מחשבותיי
לֵב.
17:12 הם הופכים את הלילה ליום: האור קצר בגלל החושך.
17:13 אם אחכה, הקבר הוא ביתי, ערכתי משכבי בחושך.
17:14 אמרתי לשחיתות אתה אבי, לתולעת אתה שלי.
אמא, ואחותי.
17:15 ואיפה עכשיו התקווה שלי? באשר לתקוותי, מי יראה אותה?
17:16 הם ירדו אל בורות הבור, כאשר מנוחתנו יחד בפנים
האבק.