עבודה 16:1 ויען איוב ואמר: טז:ב שמעתי הרבה דברים כאלה: מנחמים אומללים כולכם. 16:3 האם למילות הבל יהיה סוף? או מה מחזק אותך כי אתה הכי עונה? טז:4 גם אני יכולתי לדבר כמוכם: אילו הייתה נפשכם במקום נפשי. יכול לגבור עליך מילים ולהניד אליך בראשי. 16:5 אבל הייתי מחזק אותך בפי ובנעוץ שפתי צריך להרגיע את הצער שלך. טז:6 אף-על-פי שאדבר, לא יתמה יגוני, ואף-על-פי-אסר, מה. הרגעתי? 16:7 אך עתה עייף אותי: שמם את כל חברי. 16:8 ומילאת אותי קמטים אשר עד נגדי. וְרִזְנוּתִי עוֹלֶה בִּי עָדַת עַל פָּנָי. 16:9 קורע אותי בחמתו השונא אותי הוא חורק עלי עם שלו. שיניים; אויבי מחדד בי את עיניו. 16:10 פתחו בי בפיהם; הם הכו אותי על לחי בתוכחה; הם התאספו נגדי. 16:11 מסרני אלהים לרשעים והסב אותי בידיים של הרשעים. 16:12 הייתי רגוע, אבל הוא שבר אותי, גם הוא לקח אותי. צווארי, וטלטל אותי לרסיסים, והעמידני לסימן שלו. 16:13 קשתיו מקיפים אותי מסביב, הוא קרע את מושכותי. לא חוסך; הוא שופך את מרתי על האדמה. 16:14 הוא שבר אותי פרץ על פרץ הוא רץ עלי כמו ענק. 16:15 תפרתי שק על עורי וטמאתי את קרני בעפר. טז,טז פָּנַי מְבַכְּלִים מִבְּכִי, וְעַל-עפעפי צֵל מָוֶת; 16:17 לא על שום עוול בידי: גם תפילתי טהורה. 16:18 אדמה אל תכסה את דמי, ולצעקתי לא יהיה מקום. 16:19 גם עתה, הנה עדי בשמים, ותיעודי במרומים. 16:20 חברי מזלזלים בי ועיני שופכת דמעות אל האלוהים. 16:21 הוה שיתחנן לאדם עם אלוהים, כשם שאדם מתחנן על שלו. שָׁכֵן! 16:22 כשיבואו שנים מעטות אלך בדרך שלא אלך ממנה לַחֲזוֹר.