עבודה
16:1 ויען איוב ואמר:
טז:ב שמעתי הרבה דברים כאלה: מנחמים אומללים כולכם.
16:3 האם למילות הבל יהיה סוף? או מה מחזק אותך כי אתה
הכי עונה?
טז:4 גם אני יכולתי לדבר כמוכם: אילו הייתה נפשכם במקום נפשי.
יכול לגבור עליך מילים ולהניד אליך בראשי.
16:5 אבל הייתי מחזק אותך בפי ובנעוץ שפתי
צריך להרגיע את הצער שלך.
טז:6 אף-על-פי שאדבר, לא יתמה יגוני, ואף-על-פי-אסר, מה.
הרגעתי?
16:7 אך עתה עייף אותי: שמם את כל חברי.
16:8 ומילאת אותי קמטים אשר עד נגדי.
וְרִזְנוּתִי עוֹלֶה בִּי עָדַת עַל פָּנָי.
16:9 קורע אותי בחמתו השונא אותי הוא חורק עלי עם שלו.
שיניים; אויבי מחדד בי את עיניו.
16:10 פתחו בי בפיהם; הם הכו אותי על
לחי בתוכחה; הם התאספו נגדי.
16:11 מסרני אלהים לרשעים והסב אותי בידיים
של הרשעים.
16:12 הייתי רגוע, אבל הוא שבר אותי, גם הוא לקח אותי.
צווארי, וטלטל אותי לרסיסים, והעמידני לסימן שלו.
16:13 קשתיו מקיפים אותי מסביב, הוא קרע את מושכותי.
לא חוסך; הוא שופך את מרתי על האדמה.
16:14 הוא שבר אותי פרץ על פרץ הוא רץ עלי כמו ענק.
16:15 תפרתי שק על עורי וטמאתי את קרני בעפר.
טז,טז פָּנַי מְבַכְּלִים מִבְּכִי, וְעַל-עפעפי צֵל מָוֶת;
16:17 לא על שום עוול בידי: גם תפילתי טהורה.
16:18 אדמה אל תכסה את דמי, ולצעקתי לא יהיה מקום.
16:19 גם עתה, הנה עדי בשמים, ותיעודי במרומים.
16:20 חברי מזלזלים בי ועיני שופכת דמעות אל האלוהים.
16:21 הוה שיתחנן לאדם עם אלוהים, כשם שאדם מתחנן על שלו.
שָׁכֵן!
16:22 כשיבואו שנים מעטות אלך בדרך שלא אלך ממנה
לַחֲזוֹר.