עבודה
7:1 האם אין זמן קבוע לאדם על פני האדמה? הם גם לא ימיו
כמו ימיו של שכיר?
7:2 כעבד חפץ בצל וכשכיר רואה
לשכר עבודתו:
7:3 כך נאלצתי להחזיק חודשים של הבל, ולילות מייגעים הם
מונה לי.
7:4 כשאני שוכב אומר, מתי אקום ויעבור הלילה? ואני
אני מלא בהטלות הלוך ושוב עד שחר היום.
7:5 בשרי לבוש תולעים ועפר; העור שלי שבור, ו
להיות מתועב.
7:6 ימי מהירים יותר ממעבורת אורג, והם מבלים ללא תקווה.
7:7 זכור כי רוח רוחי חיי לא תראה עוד טוב עייני.
7:8 עין הרואה אותי לא תראה אותי עוד עיניך
עלי, ואני לא.
7:9 כמו שהענן נכלה ונעלם, כך היורד
הקבר לא יעלה עוד.
7:10 לא ישוב עוד אל ביתו ומקומו לא יידע אותו
עוד.
7:11 על כן לא אמנע את פי; אדבר בכאבי
רוּחַ; אתלונן במרירות נפשי.
7:12 האם אני ים או לוויתן כי אתה משמר עלי?
7:13 כשאומר משכבי תנחם אותי ספתי תקל על תלונתי;
7:14 אז אתה מפחיד אותי בחלומות ומפחיד אותי בחזיונות.
7:15 כדי שנשמתי בוחרת בחנק ובמוות מאשר בחיי.
7:16 אני מתעב את זה; לא הייתי חי תמיד: עזוב אותי; שכן ימי הם
הֶבֶל.
7:17 מה זה אדם כי תגדל אותו? וכי אתה צריך
תשים עליו את לבך?
7:18 וכי תבקר אותו בכל בוקר ותנסה אותו בכל
רֶגַע?
7:19 עד מתי לא תסור ממני ואל תעזוב אותי עד שאבלע
להוריד לירוק?
7:20 חטאתי; מה אעשה לך, שומר בני אדם? למה
הֲשִׁמְתָנִי כְּמוֹת עָלֶיךָ, לְמַעַן אֲנִי לָכֶם
עצמי?
7:21 ומדוע לא תסלח על פשעי ותיקח את שלי
עָווֹן? כי עתה אישן בעפר; ותחפש אותי בפנים
הבוקר, אבל אני לא אהיה.