עבודה
                                                                                                   6:1 ויען איוב ואמר:
                                                       6:2 הו, כי נשקל צערי היטב, ופורענותי מוטלת ב
                                                                                                            מאזנים ביחד!
                                                              6:3 לעת עתה יהיה כבד מחול הים על כן דברי
                                                                                                                     נבלעים.
                                                                                6:4 כי חיצי ה\' בתוכי, הרעל שלו
                                                                               שותה רוחי: אימת אלהים מסדרים
                                                                                                                         נגדי.
                             6:5 האם חמור-פרא מחליש כשיש לו עשב? או משפיל את השור על שלו
                                                                                                               מִסְפּוֹא?
                            6:6 האם דבר שאינו טעים ניתן לאכול בלי מלח? או שיש טעם כלשהו
                                                                                                           בלבן של ביצה?
                                      6:7 הדברים אשר סירבה נפשי לגעת בהם הם כבשר היגון שלי.
                                                                6:8 הוי, אבקשי; ושאלוהים יתן לי את הדבר
                                                                                                   שאליו אני משתוקק!
                                     6:9 אף כי ישמח את אלהים להשמיד אותי; שהוא ישחרר את שלו
                                                                                                        יד, וחתוך אותי!
                                 6:10 אז האם עוד תהיה לי נחמה; כן, הייתי מחשל את עצמי בצער:
                                                   אל יחוס; כי לא הסתרתי את דברי הקדוש ברוך הוא.
                                                          6:11 מה כוחי למען אקווה? ומה הקצה שלי, שאני
                                                                                                צריך להאריך את חיי?
                                                   6:12 האם כוחי הוא חוזק של אבנים? או בשרי מפליז?
                                                      6:13 האין עזרתי בי? והאם החכמה מונעת די ממני?
                                                                         6:14 על הפגוע ירחם מחבירו; אבל הוא
                                                                                                      עוזב את יראת ה\'.
                                                                               6:15 אחי נהגו במרמה כנחל וכנחל
                                                                                                     פלגים הם חולפים;
                                                          6:16 שהם שחרחרים בגלל הקרח ובהם נסתר השלג.
                                               6:17 בשעה שהם מתחממים, הם נעלמים: כשחם, הם מתכלים
                                                                                                            מחוץ למקומם.
                                           6:18 נתיבות דרכם פנו; הם הולכים לשום דבר, ומתאבדים.
                                                         6:19 הביטו חילות תימא, פלוגות שבא חיכו להם.
                                                                        6:20 נבהלו כי קיוו; הם באו לשם והיו
                                                                                                               מְבוּיָשׁ.
                                 6:21 כי עתה אינכם כלום; אתם רואים את השלכתי, ואתם חוששים.
                                                   6:22 האם אמרתי, הביאו אלי? או, תן לי פרס מחומרך?
                                                 6:23 או, הציל אותי מיד האויב? או, גאל אותי מיד ה\'
                                                                                                                         אדיר?
                                                                    6:24 למדני ואחזק את לשוני והבנתי במה
                                                                                                                       טעיתי.
                        6:25 כמה כוחניות הן המילים הנכונות! אבל מה הוויכוח שלך מוכיח?
                   6:26 האם אתם מעלים על דעתכם להוכיח מילים, ואת נאומיו של אחד שהוא
                                                                                                        נואש, שהם כרוח?
                                              6:27 כן אתה מרתיע את היתומים ואתה חופר בור לחברך.
                                    6:28 עַתָּה, שָׁבֵק, הִבִּיטוּ אֵלַי; כי ברור לך אם אני
                                                                                                                           שקר.
                                                         6:29 שובו נא, אל תהא עוון; כן, תחזור שוב, שלי
                                                                                                         צדקה נמצאת בו.
            6:30 האם יש עוון בלשוני? האם הטעם שלי לא יכול להבחין בדברים מעוותים?