עבודה
                                                         2:1 שוב היה יום שבו באו בני אלוהים להתייצב
                    לִפְנֵי יְהוָה וַיָּבֹא גַּם הַשָּׂטָן בָּהֶם לְהִתְנַצֵּב
                                                                                                                    לפני ה\'.
                                                                2:2 ויאמר ה\' אל השטן מאין אתה בא? והשטן
                                                                                       ענה ה\' ויאמר מהלך בארץ ו
                                                                                          מהליכה בו למעלה ולמטה.
       2:3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הֲרֵי אֶת-עַבְדִּי אֶת-אִיוב כִּי
                                                                      אין כמוהו בארץ, איש גמור וישר, אחד
                                                 ירא אלוהים וימנע מרע? ועדיין הוא מחזיק את שלו
                                                              יושר, אף שהזזת אותי נגדו, להשמידו בחוץ
                                                                                                                         גורם.
   2:4 וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה וַיֹּאמֶר עוֹר לְעוֹר וְכָל-אֲשֶׁר א
                                                                                               לאדם יש יתן על נפשו.
                                                         2:5 ושלח עתה את ידך ויגע בעצםו ובבשרו והוא
                                                                                                  יקלל אותך על פניך.
                                           2:6 ויאמר ה\' אל השטן הנה הוא בידך; אבל להציל את שלו
                                                                                                                     חַיִים.
                                                                  2:7 ויצא השטן מפני יהוה והיכה את איוב
                                                                                שחין כואב מכף רגלו ועד כתרו.
                                           2:8 וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶס לִקְרֹד בּוֹ; והוא התיישב
                                                                                                                  בין האפר.
                                                  2:9 אמרה לו אשתו: האם אתה עדיין שומר על יושרתך?
                                                                                           לקלל את אלוהים, ולמות.
         2:10 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, אַתָּה מְדַבֶּרֶת כְּמִנְשֵׁה הַשְּׂכָלִים
                                                              מדבר. מה? האם נקבל טוב ביד אלוהים, ואנו
                                                              לא לקבל רוע? בכל זה לא חטא איוב בשפתיו.
                    2:11 עתה, כאשר שמעו שלושת חבריו של איוב על כל הרעה הזאת אשר עלתה
                                                              אותו, הם באו איש ממקומו; אליפז התמני, ו
                            בַּלְדָּד הַשּׁוֹחִי וּצְפָר הַנַּעֲמָתִי: כִּי-עָשׂוּ
                                                                      פגישה יחד לבוא להתאבל עמו ולנחמו.
                                                   2:12 וכאשר ישאו עיניהם מרחוק ולא ידעו אותו, הם
 הרימו את קולם, ובכו; וַיִּקְרְעוּ אִישׁ אֶת אֶת-הַמִּטָּה וַיִּקְרֹעוּ
                                                                      פיזרו אבק על ראשיהם לכיוון השמים.
                                                      2:13 וישבו עמו על הארץ שבעה ימים ושבעה לילות
                        וְאֵין דָּבָר אֵלָיו דָּבָר כִּי רְאוּ כִּי מְאֹד צַעֲגוֹ
                                                                                                                         גדול.