ירמיהו
51:1 כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֲנִי קָם עַל בָּבֶל, וְהִנֵּה
כנגד היושבים בקרבי הקמים עלי, א
רוח הורסת;
51:2 וישלח אל בבל מניפות, אשר יניפו אותה וירוקנו
אדמתה: כי ביום צרה יהיו נגדה
על אודות.
51:3 כנגד המתכופף יכפוף הקשת את קשתו ונגדו.
שֶׁמַּעֲשֶׂה אֶת עַצְמוֹ בְּשַׁבְתּוֹ: וְלֹא יִחְסוּ אֶת נַעֲרָהּ
גברים; השמד את כל צבאה.
51:4 כך יפלו ההרוגים בארץ הכשדים והאלה
נדחפים ברחובותיה.
51:5 כי לא ננטש ישראל ויהודה לאלוהיו ליהוה
מארחים; אף על פי שארצם הייתה מלאה בחטא נגד הקדוש ברוך הוא
ישראל.
51:6 ברח מקרב בבל והציל איש את נפשו אל תהיה
נכרת בעוונה; כי זה עת נקמת יהוה;
הוא יחזיר לה תמורה.
51:7 בבל הייתה כוס זהב ביד יהוה, העושה את כל
אדמה שיכורה: שתו גוים מיינה; לכן ה
אומות משוגעות.
51:8 בבל נפלה וחרבה פתאום, מיילל עליה; לקחת מזור עבור
את הכאב שלה, אם כן היא עשויה להירפא.
51:9 היינו מרפאים את בבל אבל היא לא נרפאה עזבו אותה ו
נלך איש לארצו: כי משפטה מגיע עד
שמים, ומרומם עד השמים.
51:10 הוציא יהוה את צדקתנו בוא ונספר.
בציון עבודת ה\' אלוקינו.
51:11 הבהיר את החצים; אסוף את המגנים: הרים יהוה את
רוח מלכי מדיים: כי תפיסתו נגד בבל, ל
תשמיד את זה; כי נקמת יהוה היא נקמתו של
המקדש שלו.
51:12 העמיד את הדגל על חומות בבל, חזק את המשמר
העמיד שומרים, הכן מארבים: כי ליהוה שניהם
הגה ועשה את אשר דיבר על יושבי בבל.
51:13 שוכן על מים רבים שופע אוצרות סופך
בא ומידת חמדתך.
51:14 נשבע יהוה צבאות בעצמו לאמר אמנם אמלא אותך.
עם גברים, כמו עם זחלים; וַיִּקְרֹאוּ עָלֶיהָ
לְךָ.
51:15 הוא עשה את הארץ בכוחו, הוא הקים את העולם על ידי
חכמתו, ופרש את השמים בבינתו.
51:16 כשהוא משמיע את קולו, הרבה מים
שמים; והוא גורם לעלות האדים מקצות ה
אדמה: הוא עושה ברקים בגשם ומוציא רוח
מהאוצרות שלו.
51:17 כל אדם גס ידיעתו; כל מייסד מבולבל
הפסל: כי פסלו המותך שקר, ואין
נשימה בהם.
51:18 הבל הם מעשה שגיאות בזמן ביקורם
יאבדו.
51:19 לא כמותם חלק יעקב; כי הוא הראשון מכולם
דברים: וישראל הוא מטה נחלתו: יהוה צבאות
השם שלו.
51:20 אתה גרזן הקרב וכלי המלחמה שלי כי איתך אפרוץ.
שסע את הגויים, ואתך אשמיד ממלכות;
51:21 ואתך אשבור את הסוס ואת רוכבו; ועם
לך אשבור את המרכבה ואת רוכבו;
51:22 גם אתך אשבור איש ואישה; ועמך רצון
אני שובר לחתיכות זקן וצעיר; ואתך אשבור
הצעיר והעוזרת;
51:23 גם אני אשבור איתך את הרועה ואת צאנו; ו
עמך אשבור את הבעל ואת עול השוורים שלו;
ועמך אשבור שרירים ושליטים.
51:24 וגומל לבבל ולכל יושבי כלדיה את כולם
רעתם אשר עשו בציון בעיניכם נאום ה\'.
51:25 הנה אני נגדך ההר המשחית נאום יהוה אשר
תשחית את כל הארץ, ואשלח את ידי עליך.
ותגלגל אותך מן הסלעים, ויעשה אותך הר שרוף.
51:26 ולא יקחו ממך אבן לפינה ולא אבן ל
יסודות; אֲבָל אַתָּה תִּהְיֶה לְעוֹלָם, נְאֻם יְהוָה.
51:27 תעמידו דגל בארץ, תקעו בשופר בין הגויים
הכן את הגויים נגדה, קראו נגדה את המלכות
של אררט, מיני ואשכנז; למנות נגדה רב חובל; גורם
הסוסים לעלות בתור הזחלים הגסים.
51:28 הכן נגדה את הגויים עם מלכי מדי המדים
שָׂרֵיהּ, וְכָל-שָׂרֵיהּ, וְכָל-אֶרֶץ שֶׁלּוֹ
שליטה.
51:29 ותרעד הארץ ותעצבן על כל תכלית יהוה
יעשה על בבל, לעשות את ארץ בבל א
שממה ללא תושב.
51:30 גבורי בבל עזבו להילחם, הם נשארו בפנים
אחזקותיהם: נכשלה גבורתם; הם הפכו לנשים: יש להם
שרף את בתי מגוריה; הסורגים שלה שבורים.
51:31 עמוד אחד ירוץ לפגוש את האחר, ושליח אחד לפגוש את האחר,
להראות למלך בבל כי עירו נכבשה בקצה אחד.
51:32 וכי המעברים נעצרים, והקנים נשרפו בהם
אש, ואנשי המלחמה נבהלים.
51:33 כי כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; הבת של
בבל דומה לגורן, הגיע הזמן לדוש אותה: עוד מעט
בזמן, ויבוא זמן קצירה.
51:34 נבוכדרצר מלך בבל אכל אותי, ריסק אותי.
הוא עשה לי כלי ריק, הוא בלע אותי כמו דרקון,
הוא מילא את בטנו עדיני, הוא גירשני.
51:35 האלימות שנעשתה לי ולבשרי תהיה על בבל
תושב ציון אומר; ודמי על יושבי כלדיה
תגיד ירושלים.
51:36 על כן כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֶעֱמֹר אֶת-דִּבְרֶךָ, וְאֶקְחָה
נקמה לך; וְאִתְיַבֵּשׁ אֶת יַמָּהּ, וְאֶתְיַבֵּשׁ אֶת מְעִינֵיהּ.
51:37 ובבל תהיה ערמות, משכן לדרקונים
תדהמה, ושריקה, בלי תושב.
51:38 הם ישאגו יחד כאריות, בצעקו כגורי אריות.
51:39 בחום שלהם אעשה את משתהיהם והשתכרתי אותם.
למען ישמחו וישנו שנת עולם ולא יתעוררו, אמר
אדוני.
51:40 אורידם ככבשים לשחיטה כאיילים עמו
עיזים.
51:41 איך נלקחת ששך! ואיך שבח כל הארץ
מוּפתָע! איך הפכה בבל לתדהמה בין העמים!
51:42 עלה הים על בבל היא מכוסה בהמון
הגלים שלו.
51:43 עריה שממה ארץ יבשה ומדבר ארץ
אֲשֶׁר לֹא יוֹשֵׁב אִישׁ בּוֹ, וְאֵין בֶּן אָדָם יַעֲבֹר בָּהּ.
51:44 ואעניש את בל בבבל והוצאתי משלו
פֶּה אֲשֶׁר בָּלַע: וְלֹא יִזְרוּ גּוֹיִם
יחד עוד אליו: כן תיפול חומת בבל.
51:45 עמי צאו מתוכה והצילו איש את שלו
נפש מכעס יהוה.
51:46 ופן יתפוגג לבבכם ותיראתם מפני השמועה שתהיה
נשמע בארץ; שמועה תבוא שנה אחת, ואחריה עוד
עוד שנה תבוא שמועה, ואלימות בארץ, שליט
נגד שליט.
51:47 על כן הנה הימים באים ואעשה משפט על ה
פסלי בבל : ותכלה כל אדמתה ו
כל ההרוגים שלה יפלו בתוכה.
51:48 אז ישמרו השמים והארץ וכל אשר בהם
בבל כי יבואו אליה המקלקלים מצפון, אמר ה
אָדוֹן.
51:49 כשם שהפילה בבל את חללי ישראל, כך גם בבבל
ליפול ההרוגים של כל הארץ.
51:50 נמלטו מהחרב, לכו, אל תעמדו: זכרו את
ה\' מרחוק, ותעלה ירושלים בנפשך.
51:51 נבהלנו כי חרפה שמענו בושה כסה
פנינו: כי זרים באו אל קדשי יהוה
בַּיִת.
51:52 על כן הנה ימים באים נאום יהוה אשר אעשה
מִשְׁפָּט עַל פִּסְלֵיהּ וּבְכָל אֶרֶץ אֶת הַפְּצוּעִים
יאנח.
51:53 אף על פי שבבל תעלה לשמים, ואף על פי שהיא תתבצר
גובה כוחה, אך ממני יבואו אליה מקלקלים.
אָמַר יְהוָה.
51:54 קול זעקה בא מבבל וחורבן גדול מן
ארץ הכשדים:
51:55 כי בזל יהוה את בבל והשמיד ממנה את
קול נהדר; כאשר גליה שואגים כמו מים גדולים, רעש שלהם
נשמע קול:
51:56 כי בא עליה המקלקל על בבל ועל גבורה
אנשים נלקחו, כל קשתם נשברה: כי יהוה אלוהי
גמול בוודאי יפצה.
51:57 והשתכרתי את נסיכיה ואת חכמיה, את שריניה
שליטיה וגבוריה ויישנו שנת עולם.
ואל תתעורר, אמר המלך, אשר שמו יהוה צבאות.
51:58 כה אמר יהוה צבאות; החומות הרחבות של בבל יהיו
נשבר לגמרי, ושעריה הגבוהים ישרפו באש; וה
אנשים יעבדו לשווא, והעם באש, והם יהיו
לְהַלאוֹת.
51:59 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שרייהו בן נריה
בן מעשיהו בבואו עם צדקיהו מלך יהודה
בבל בשנה הרביעית למלכותו. וסרייהו הזה היה שקט
נסיך.
51:60 וכתב ירמיהו בספר את כל הרעה אשר תבוא על בבל
אפילו כל הדברים האלה הכתובים נגד בבל.
51:61 ויאמר ירמיה אל שראיהו בבואך לבבל ותהיה.
ראה, וקרא את כל הדברים האלה;
51:62 אז תאמר יהוה דברת על המקום הזה לכרות.
זה כבה, שלא ישאר בו איש ולא בהמה, אלא זה
יהיה שומם לעד.
51:63 ויהי כאשר תסיים לקרוא את הספר הזה
תקשור אליו אבן ותשליך אותה בתוך פרת.
51:64 ואמרת כך תשקע בבל ולא תקום מן האדמה.
רעה אשר אביא עליה : ויימאסו. עד כאן
דברי ירמיהו.