ירמיהו 51:1 כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֲנִי קָם עַל בָּבֶל, וְהִנֵּה כנגד היושבים בקרבי הקמים עלי, א רוח הורסת; 51:2 וישלח אל בבל מניפות, אשר יניפו אותה וירוקנו אדמתה: כי ביום צרה יהיו נגדה על אודות. 51:3 כנגד המתכופף יכפוף הקשת את קשתו ונגדו. שֶׁמַּעֲשֶׂה אֶת עַצְמוֹ בְּשַׁבְתּוֹ: וְלֹא יִחְסוּ אֶת נַעֲרָהּ גברים; השמד את כל צבאה. 51:4 כך יפלו ההרוגים בארץ הכשדים והאלה נדחפים ברחובותיה. 51:5 כי לא ננטש ישראל ויהודה לאלוהיו ליהוה מארחים; אף על פי שארצם הייתה מלאה בחטא נגד הקדוש ברוך הוא ישראל. 51:6 ברח מקרב בבל והציל איש את נפשו אל תהיה נכרת בעוונה; כי זה עת נקמת יהוה; הוא יחזיר לה תמורה. 51:7 בבל הייתה כוס זהב ביד יהוה, העושה את כל אדמה שיכורה: שתו גוים מיינה; לכן ה אומות משוגעות. 51:8 בבל נפלה וחרבה פתאום, מיילל עליה; לקחת מזור עבור את הכאב שלה, אם כן היא עשויה להירפא. 51:9 היינו מרפאים את בבל אבל היא לא נרפאה עזבו אותה ו נלך איש לארצו: כי משפטה מגיע עד שמים, ומרומם עד השמים. 51:10 הוציא יהוה את צדקתנו בוא ונספר. בציון עבודת ה\' אלוקינו. 51:11 הבהיר את החצים; אסוף את המגנים: הרים יהוה את רוח מלכי מדיים: כי תפיסתו נגד בבל, ל תשמיד את זה; כי נקמת יהוה היא נקמתו של המקדש שלו. 51:12 העמיד את הדגל על חומות בבל, חזק את המשמר העמיד שומרים, הכן מארבים: כי ליהוה שניהם הגה ועשה את אשר דיבר על יושבי בבל. 51:13 שוכן על מים רבים שופע אוצרות סופך בא ומידת חמדתך. 51:14 נשבע יהוה צבאות בעצמו לאמר אמנם אמלא אותך. עם גברים, כמו עם זחלים; וַיִּקְרֹאוּ עָלֶיהָ לְךָ. 51:15 הוא עשה את הארץ בכוחו, הוא הקים את העולם על ידי חכמתו, ופרש את השמים בבינתו. 51:16 כשהוא משמיע את קולו, הרבה מים שמים; והוא גורם לעלות האדים מקצות ה אדמה: הוא עושה ברקים בגשם ומוציא רוח מהאוצרות שלו. 51:17 כל אדם גס ידיעתו; כל מייסד מבולבל הפסל: כי פסלו המותך שקר, ואין נשימה בהם. 51:18 הבל הם מעשה שגיאות בזמן ביקורם יאבדו. 51:19 לא כמותם חלק יעקב; כי הוא הראשון מכולם דברים: וישראל הוא מטה נחלתו: יהוה צבאות השם שלו. 51:20 אתה גרזן הקרב וכלי המלחמה שלי כי איתך אפרוץ. שסע את הגויים, ואתך אשמיד ממלכות; 51:21 ואתך אשבור את הסוס ואת רוכבו; ועם לך אשבור את המרכבה ואת רוכבו; 51:22 גם אתך אשבור איש ואישה; ועמך רצון אני שובר לחתיכות זקן וצעיר; ואתך אשבור הצעיר והעוזרת; 51:23 גם אני אשבור איתך את הרועה ואת צאנו; ו עמך אשבור את הבעל ואת עול השוורים שלו; ועמך אשבור שרירים ושליטים. 51:24 וגומל לבבל ולכל יושבי כלדיה את כולם רעתם אשר עשו בציון בעיניכם נאום ה\'. 51:25 הנה אני נגדך ההר המשחית נאום יהוה אשר תשחית את כל הארץ, ואשלח את ידי עליך. ותגלגל אותך מן הסלעים, ויעשה אותך הר שרוף. 51:26 ולא יקחו ממך אבן לפינה ולא אבן ל יסודות; אֲבָל אַתָּה תִּהְיֶה לְעוֹלָם, נְאֻם יְהוָה. 51:27 תעמידו דגל בארץ, תקעו בשופר בין הגויים הכן את הגויים נגדה, קראו נגדה את המלכות של אררט, מיני ואשכנז; למנות נגדה רב חובל; גורם הסוסים לעלות בתור הזחלים הגסים. 51:28 הכן נגדה את הגויים עם מלכי מדי המדים שָׂרֵיהּ, וְכָל-שָׂרֵיהּ, וְכָל-אֶרֶץ שֶׁלּוֹ שליטה. 51:29 ותרעד הארץ ותעצבן על כל תכלית יהוה יעשה על בבל, לעשות את ארץ בבל א שממה ללא תושב. 51:30 גבורי בבל עזבו להילחם, הם נשארו בפנים אחזקותיהם: נכשלה גבורתם; הם הפכו לנשים: יש להם שרף את בתי מגוריה; הסורגים שלה שבורים. 51:31 עמוד אחד ירוץ לפגוש את האחר, ושליח אחד לפגוש את האחר, להראות למלך בבל כי עירו נכבשה בקצה אחד. 51:32 וכי המעברים נעצרים, והקנים נשרפו בהם אש, ואנשי המלחמה נבהלים. 51:33 כי כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; הבת של בבל דומה לגורן, הגיע הזמן לדוש אותה: עוד מעט בזמן, ויבוא זמן קצירה. 51:34 נבוכדרצר מלך בבל אכל אותי, ריסק אותי. הוא עשה לי כלי ריק, הוא בלע אותי כמו דרקון, הוא מילא את בטנו עדיני, הוא גירשני. 51:35 האלימות שנעשתה לי ולבשרי תהיה על בבל תושב ציון אומר; ודמי על יושבי כלדיה תגיד ירושלים. 51:36 על כן כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֶעֱמֹר אֶת-דִּבְרֶךָ, וְאֶקְחָה נקמה לך; וְאִתְיַבֵּשׁ אֶת יַמָּהּ, וְאֶתְיַבֵּשׁ אֶת מְעִינֵיהּ. 51:37 ובבל תהיה ערמות, משכן לדרקונים תדהמה, ושריקה, בלי תושב. 51:38 הם ישאגו יחד כאריות, בצעקו כגורי אריות. 51:39 בחום שלהם אעשה את משתהיהם והשתכרתי אותם. למען ישמחו וישנו שנת עולם ולא יתעוררו, אמר אדוני. 51:40 אורידם ככבשים לשחיטה כאיילים עמו עיזים. 51:41 איך נלקחת ששך! ואיך שבח כל הארץ מוּפתָע! איך הפכה בבל לתדהמה בין העמים! 51:42 עלה הים על בבל היא מכוסה בהמון הגלים שלו. 51:43 עריה שממה ארץ יבשה ומדבר ארץ אֲשֶׁר לֹא יוֹשֵׁב אִישׁ בּוֹ, וְאֵין בֶּן אָדָם יַעֲבֹר בָּהּ. 51:44 ואעניש את בל בבבל והוצאתי משלו פֶּה אֲשֶׁר בָּלַע: וְלֹא יִזְרוּ גּוֹיִם יחד עוד אליו: כן תיפול חומת בבל. 51:45 עמי צאו מתוכה והצילו איש את שלו נפש מכעס יהוה. 51:46 ופן יתפוגג לבבכם ותיראתם מפני השמועה שתהיה נשמע בארץ; שמועה תבוא שנה אחת, ואחריה עוד עוד שנה תבוא שמועה, ואלימות בארץ, שליט נגד שליט. 51:47 על כן הנה הימים באים ואעשה משפט על ה פסלי בבל : ותכלה כל אדמתה ו כל ההרוגים שלה יפלו בתוכה. 51:48 אז ישמרו השמים והארץ וכל אשר בהם בבל כי יבואו אליה המקלקלים מצפון, אמר ה אָדוֹן. 51:49 כשם שהפילה בבל את חללי ישראל, כך גם בבבל ליפול ההרוגים של כל הארץ. 51:50 נמלטו מהחרב, לכו, אל תעמדו: זכרו את ה\' מרחוק, ותעלה ירושלים בנפשך. 51:51 נבהלנו כי חרפה שמענו בושה כסה פנינו: כי זרים באו אל קדשי יהוה בַּיִת. 51:52 על כן הנה ימים באים נאום יהוה אשר אעשה מִשְׁפָּט עַל פִּסְלֵיהּ וּבְכָל אֶרֶץ אֶת הַפְּצוּעִים יאנח. 51:53 אף על פי שבבל תעלה לשמים, ואף על פי שהיא תתבצר גובה כוחה, אך ממני יבואו אליה מקלקלים. אָמַר יְהוָה. 51:54 קול זעקה בא מבבל וחורבן גדול מן ארץ הכשדים: 51:55 כי בזל יהוה את בבל והשמיד ממנה את קול נהדר; כאשר גליה שואגים כמו מים גדולים, רעש שלהם נשמע קול: 51:56 כי בא עליה המקלקל על בבל ועל גבורה אנשים נלקחו, כל קשתם נשברה: כי יהוה אלוהי גמול בוודאי יפצה. 51:57 והשתכרתי את נסיכיה ואת חכמיה, את שריניה שליטיה וגבוריה ויישנו שנת עולם. ואל תתעורר, אמר המלך, אשר שמו יהוה צבאות. 51:58 כה אמר יהוה צבאות; החומות הרחבות של בבל יהיו נשבר לגמרי, ושעריה הגבוהים ישרפו באש; וה אנשים יעבדו לשווא, והעם באש, והם יהיו לְהַלאוֹת. 51:59 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שרייהו בן נריה בן מעשיהו בבואו עם צדקיהו מלך יהודה בבל בשנה הרביעית למלכותו. וסרייהו הזה היה שקט נסיך. 51:60 וכתב ירמיהו בספר את כל הרעה אשר תבוא על בבל אפילו כל הדברים האלה הכתובים נגד בבל. 51:61 ויאמר ירמיה אל שראיהו בבואך לבבל ותהיה. ראה, וקרא את כל הדברים האלה; 51:62 אז תאמר יהוה דברת על המקום הזה לכרות. זה כבה, שלא ישאר בו איש ולא בהמה, אלא זה יהיה שומם לעד. 51:63 ויהי כאשר תסיים לקרוא את הספר הזה תקשור אליו אבן ותשליך אותה בתוך פרת. 51:64 ואמרת כך תשקע בבל ולא תקום מן האדמה. רעה אשר אביא עליה : ויימאסו. עד כאן דברי ירמיהו.