ירמיהו
                                                             50:1 הדבר אשר דבר יהוה על בבל ועל ארץ הים
                                                                                        כשדים מאת ירמיהו הנביא.
                                                                  50:2 הודיעו בגוים ופרסמו והעמידו דגל;
                                                             פרסם ואל תסתיר: אמור בבל נכבשה בל נבהל.
                                 מרודך נשבר לרסיסים; האלילים שלה מבולבלים, התמונות שלה
                                                                                                      שבורים לחתיכות.
                                                                       50:3 כי מצפון עלה עליה גוי אשר יעשה
                                                                        תשממה את אדמתה ולא ישב בה: יסירו.
                                                                                   הם יסתלקו, גם אדם וגם בהמה.
                                                    50:4 בימים ההם ובזמן ההוא נאום יהוה בני ישראל
                                                            יבואו הם ובני יהודה יחד, הולכים ובוכים.
                                                                               ילכו ויבקשו את יהוה אלוהיהם.
                                                                       50:5 דרך ציון ישאלו פניהם לשם לאמר.
                                                                      בוא ונצטרף אל ה\' בברית תמידית אשר
                                                                                                                  לא יישכח.
                                                                        50:6 עמי אבד צאן רועים הוליכו אותם
                                                                      תעו, החזירו אותם על ההרים: הם הלכו
                                                                        הר לגבעה, הם שכחו את מקום מנוחתם.
                                           50:7 כל אשר מצאו אותם אכלו אותם ויאמרו יריביהם אנו
                                                                                 אל תפגע, כי חטאו ליהוה, משכן
                                                                                      צדק, יהוה, תקוות אבותיהם.
                                                                                50:8 הסר מקרב בבל וצא מארץ הים
                                          כַּשְׂדִּים, וַיְהִי כְּעִירִים לִפְנֵי הַצֹאן.
                                                                          50:9 כי הנה, אקים ואעלה על בבל קהל
                                                                     של גוים גדולים מארץ הצפון : ויקימו
                                                                              במערך נגדה; משם תילקח: חיציהם
                                                יִהְיֶה כְּאִישׁ גִּבּוֹר; איש לא ישוב לשווא.
                                                           50:10 וכלדיה תהיה לשלל כל השולל אותה ישבע.
                                                                                                          אָמַר יְהוָה.
                                                                               50:11 כי שמחתם כי שמחתם, משחיתי
                                                       מורשת, כי השמנתם כמו הפרה בעשב, ושאגים כמו
                                                                                                                     שוורים;
                                                                      50:12 תכלס אמך; היא שיולדת אותך תהיה
                                            בושה: הִנֵּה עוֹכֵב גּוֹיִם יִהְיֶה מִדְבָּר, א
                                                                                                    אדמה יבשה, ומדבר.
                                                                     50:13 מפני חמת יהוה לא ישוב כי אם ישב
                           יִשְׁמָמָה גָּלָיו: כָּל הָעוֹבֵר בְּבָבֶל יִתְפַּלֵּא.
                                                                                                ותשרש על כל מכותיה.
                                                    50:14 ערכו את עצמכם אל בבל מסביב, כל המתכופפים
                                                         הקשת, תירה בה, אל תחסוך בחצים: כי היא חטאה
                                                                                                                     אָדוֹן.
                                                   50:15 צעקו עליה מסביב היא נתנה את ידה יסודותיה
                                                                   נפלו חומותיה מופלות: כי היא נקמת ה\'
                                                                            יהוה: נקם בה; כמו שעשתה, עשה לה.
                                                        50:16 כרת את הזורע מבבל ואת המטפל במגל בבבל.
                                                                         זמן קציר: מפחד חרב מדכא יהפכו כל
                                                                                  אחד לעמו ויברח איש אל ארצו.
                                           50:17 ישראל כבשה מפוזרת; האריות גירשו אותו: תחילה ה
                                                        מלך אשור אכל אותו; ואחרון זה נבוכדרצר מלך
                                                                                              בבל שברה את עצמותיו.
                                             50:18 על כן כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; הנה, אני
                                                         יעניש את מלך בבל ואת ארצו, כמו שהענשתי את
                                                                                                                  מלך אשור.
                                                                     50:19 והחזרתי את ישראל אל משכנו ואכל
                                                                          כרמל ובשן, ונפשו תשבע בהר אפרים
                                                                                                                       וגלעד.
                                                50:20 בימים ההם ובזמן ההוא נאום יהוה עוון ישראל.
                                                                            יבקשו, ולא יהיה; וחטאי יהודה, ו
                               לֹא-יִמְצָאוּ: כִּי אֶסְלַח אֶת-אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁרֵר.
                                                                      50:21 עלה על ארץ מרתאים ונגדה ונגד ה
                                                    יושבי פקוד: מבזבזים ומשמידים אחריהם, אמר ה\'
                                                                          יהוה ועשה ככל אשר ציוויתי אותך.
                                                                           50:22 קול מלחמה בארץ וחורבן גדול.
                                                                   50:23 איך נכרת פטיש כל הארץ ונשבר! איך
                                                                                     בבל הפכה לשממה בין העמים!
                                                                 50:24 שמתי לך מלכודת וגם אתה נלכד בבל ו
                                                                        לא ידעת: נמצאת וגם נתפסת כי יש לך
                                                                                                             נלחם נגד ה\'.
                                                    50:25 פתח יהוה את שריונו והוציא את כלי הנשק של
                                                                    חמתו: כי זו מעשה ה\' יהוה צבאות בארץ
                                                                                                              ארץ הכשדים.
50:26 בֹּא עָלֶיהָ מִגְּבוּל הַגְּבוּלָה, פָּתַח אֶת מִסְתָּנֶיהָ, שָׁלֵךְ
                                                   תעלה כערמות והשמדתה כליל: לא ישאר ממנה כלום.
                                                              50:27 הרוג את כל פריה; ירדו לטבח: אוי להם!
                                                                                            כי בא יומם, עת ביקורם.
                                                                 50:28 קול הנמלטים והבורחים מארץ בבל אל
                                                           הודיע בציון את נקמת ה\' אלוקינו את נקמתו
                                                                                                                בית המקדש.
                                                          50:29 קראו את הקשתים נגד בבל כל כופפי הקשת.
                                                               מחנה נגדו מסביב; שלא ימלט ממנו: גמל לה
                                                                       לפי עבודתה; ככול אשר עשתה, עשה לה.
                                                                     כי התגאתה ביהוה, על הקדוש ברוך הוא
                                                                                                                       ישראל.
                                                            50:30 על כן יפלו בחוריה ברחובות וכל אנשיה
                                                                     המלחמה תיכרת ביום ההוא, נאום יהוה.
                                                                 50:31 הנה אני נגדך גאוה נאם אדוני יהוה.
                                                                                  צבאות: כי בא יומך, עת אבקרך.
                                              50:32 והגאים ביותר יכשיל ויפלו ואיש לא יקים אותו.
                                                                          ואנכי אש בעריו, והיא תאכל מסביב
                                                                                                                         עליו.
                                                                 50:33 כה אמר יהוה צבאות; בני ישראל ובני
                               יְהוּדָה יַחְדָּו, וְכָל אֲשֶׁר לָקְחוּ אוֹתָם בָּהֶם
                                                                                מָהִיר; הם סירבו לשחרר אותם.
                                                              50:34 גואלם חזק; יהוה צבאות שמו: הוא יעשה
                                                                  יתמכו בדינם, כדי שייתן מנוחה לארץ, ו
                                                                                              להדאיג את תושבי בבל.
                                                           50:35 חרב על הכשדים נאום יהוה ועל התושבים.
                                                    עַל בָּבֶל וְעַל שָׂרֵיהּ וְעַל חֲכָמֶיהָ.
                                                 50:36 חרב על השקרנים; וַיַּחֲנוּ: חֶרֶב עָלֶיהָ
                                                                                    אנשים אדירים; וַיַּרְאוּ.
                                                                  50:37 חרב על סוסיהם ועל מרכביהם ועל כל
                                                                        אנשים מעורבים אשר בתוכה; ויהיו כ
                                                               נשים: חרב על אוצרותיה; וַיִּגְדְּלוּ.
                                                                        50:38 בצורת על מימיה; ויבשו: כי זה ה
                               אֶרֶץ פְּלִילִים, וְהֵם מְשַׁגְּעִים עַל אֱלִילֵיהֶם.
                                              50:39 על כן חיות הבר של המדבר עם חיות הבר של המדבר
                                                             איים ישכון שם והינשופים ישכון בהם: וזה
                                          לא יהיה עוד מיושב לעד; וְלֹא יִשְׁכֹּן מִמֶּנּוּ
                                                                                                                מדור לדור.
                                      50:40 כאשר הפיל אלוהים את סדום ועמורה ואת ערי שכנותיה
              אָמַר יְהוָה; כֵּן לֹא יִשָּׁבֵן שָׁם אִישׁ וְלֹא יַעֲשֶׂה בֶּן
                                                                                                             אדם שוכן בו.
                                                                50:41 הנה עם יבוא מצפון וגוי גדול ורבים
                                                                                        מלכים יקומו מחופי הארץ.
                                       50:42 הם יחזיקו את הקשת ואת הרומח אכזריים הם ולא יראו
                                                                רחמים: קולם ישאג כמו הים, וירכבו עליו
                                                         סוסים, כל אחד במערך, כמו איש למלחמה, נגדך,
                                                                                                                 הו בת בבל.
                                                       50:43 מלך בבל שמע את הדיווח עליהם וירדו ידיו
                                                         חלש: ייסורים אחזו בו, וייסורים כמו יולדת.
                                                                50:44 הנה הוא עלה כאריה מנפיחת הירדן עד
                                                                   משכנם של חזקים: אבל אברח אותם פתאום
                                                         ממנה: ומי הוא איש-נבחר, אשר אמנה עליה? למי
                                                דומה לי? ומי ימנה לי את הזמן? ומי הוא אותו רועה
                                                                                                            שיעמוד לפני?
                                                                       50:45 על כן שמעו את עצת יהוה אשר לקח
                                                         בָּבֶל; ותכליתו, כי הוא התכוון נגד ארץ ה\'
          כַּשְׂדִּים: וַדַּאי הַקְּטָנִים בַּצֹּאן יִמְשַׁךְ אוֹתָם: הוּא
                                                                                              ישממו עמהם את מושבו.
                                                          50:46 לשמע רעש כיבוש בבל נזעזע הארץ והצעקה
                                                                                                       נשמע בין העמים.