ירמיהו
49:1 על-עמון כה-אמר יהוה; אין לישראל בנים? יש
הוא לא יורש? מדוע ירש מלכם את גד, ואנשיו ישבו
בערים שלו?
49:2 על כן הנה ימים באים נאום יהוה ואגרום
אזעקת מלחמה להישמע ברבה של בני עמון; וזה יהיה א
ערמת שממה, ובנותיה ישרפו באש: אז יעשו
יהי יִשְׂרָאֵל לַאֲשֶׁר הָיוּ לְיוֹרְשָׁיו, נְאֻם יְהוָה.
49:3 יילל חשבון כי עיי מקולקל בכי בנות רבא חגורות.
אתה עם שק; קוֹנֶה, וְרוּצָה לְהַהוּא לְהַהוּא עַל הַמִּשְׁכּוֹת; עבורם
המלך ילך בשבי, וכוהניו ושריו יחדיו.
49:4 למה אתה מתפאר בעמקים, עמקך הזורם.
בת נסוגה? אשר בטח באוצרותיה לאמר מי יעשה
לבוא אליי?
49:5 הנה אני מביא עליך פחד נאום ה\' יהוה צבאות מ
כל אלה אשר סביבך; ותגרשו כל אדם בצדק
הָלְאָה; וְלֹא יִקְסֹף אֶת הַנּוֹדֵד.
49:6 ואחר כך אחזיר את שבי בני עמון
אָמַר יְהוָה.
49:7 על אדום כה אמר יהוה צבאות; האם החוכמה אינה בפנים
תמן? האם נספה העצה מהנבונים? האם חוכמתם נעלמה?
49:8 נמלטו, שובו, שכבו עמוק, יושבי דדן; כי אני אביא
פורענות עשו עליו, עת אבקר אותו.
49:9 אם יבואו אליך מלקטי ענבים, לא ישאירו הלקט
ענבים? אם גנבים בלילה, הם ישמידו עד שיספיקו.
49:10 אבל את עשו חשתי, חשיתי את-סתריו והוא
לא יוכל להסתיר את עצמו: זרעו מקולקל ושלו
אחים, ושכניו, והוא אינו.
49:11 עזוב את-בני יתום שלך, אשמור אותם בחיים; ותניח שלך
אלמנות סומכות עליי.
49:12 כי כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁתֶּה מִשְׁפָּטָם
הכוס בוודאי שתו; וְאַתָּה הוּא הַכֹּל תֵּלֵךְ
ללא עונש? לֹא תִשְׁתַּחְתָּ, אֲבָל תִּשְׁתָּה
זה.
49:13 כי נשבעתי בעצמי נאום יהוה כי בוצרה תהיה
שממה, חרפה, בזבוז וקללה; וְכָל-עָרֵיהּ
יהיו בזבוז תמידי.
49:14 שמעתי שמועה מאת יהוה, ושגריר נשלח אל
גויים, לאמר, אספו, ובאו עליה וקמו
לקרב.
49:15 כִּי הִנֵּה קְטַנְתִּי אֶתְכֶם בְּגוֹיִם וּבָזוּי בֵּין
גברים.
49:16 רימה אותך פחדך וגאוות לבך.
אַתָּה יוֹשֵׁב בְּבִקְרֵי הַסֶּלַע, אֲשֶׁר אֶחָד אֶת גְּבוֹהָ
הגבעה: אם כי אתה צריך לעשות את הקן שלך גבוה כמו הנשר, אני
יורידך משם, נאום ה\'.
49:17 גם אדום תהיה שממה כל העובר בה יהיה
נִשְׁמָה, וַיִּשְׁנַח עַל כָּל מַכְלוֹתָיו.
49:18 כמו בהפלת סדום ועמורה והערים השכנות
ממנו, נאום ה\', לא ישב שם איש ובן
של האדם לגור בו.
49:19 הנה הוא עלה כאריה מנפיחת הירדן נגד
משכן החזק: אבל פתאום אברח ממנו
לה: ומי הוא איש נבחר, אשר אמנה עליה? למי שכן
כמוני? ומי ימנה לי את הזמן? ומי זה הרועה הזה
יעמוד מולי?
49:20 על כן שמע את עצת יהוה אשר לקח על אדום;
ותכליתו, אשר תכנן כנגד יושבי
תמן: ודאי הקטנים מן הצאן ימשכו אותם: ודאי הוא
ישימו עמהם את מושבותיהם.
49:21 הארץ נעה ברעש נפילתם, בזעקה הרעש
נשמעה בים סוף.
49:22 הנה עלה ויעף כנשר ופרש את כנפיו.
בוצרה: וביום ההוא יהיה לב גבורת אדום כ
לבה של אישה בייסוריה.
49:23 לגבי דמשק. חמת נבוכה, וארפד: כי יש להם
שמעו בשורות רעות: הם חלשים; יש צער על הים;
זה לא יכול להיות שקט.
49:24 דמשק חלשה ותפנה לברוח ויראה.
תפסה בה: ייסורים ועצבים לקחו אותה, כאישה
לַעֲמוֹל.
49:25 איך לא תישאר עיר ההלל, עיר שמחתי!
49:26 על כן יפלו בחוריה ברחובותיה וכל אנשיה
מלחמה תיכרת ביום ההוא, נאום יהוה צבאות.
49:27 והדלקתי אש בחומת דמשק והיא תכלה
ארמונות בנהדד.
49:28 על קדר ועל ממלכות חצור אשר
נבוכדרצר מלך בבל יכה, כה אמר יהוה; לְהִתְעוֹרֵר
אתם, תעלו לקדר, ובשלו את אנשי המזרח.
49:29 את אוהליהם ואת צאןיהם ייקחו: אל יקחו
אֶת-הַקְרִיעָה, וְאֶת-כָּל-כְלֵיהֶם, וְאֶת-גַּמְלֵיהֶם; ו
יזעקו אליהם, פחד מכל עבר.
49:30 ברח, הרחק, שכבו עמוק, יושבי חצור, אמר
אָדוֹן; כי נבוכדרצר מלך בבל יעצה עליך.
והגה תכלית נגדך.
49:31 קום, עלה אל העם העשיר היושב ללא חשש
אָמַר יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא שַׁעֲרִים וְסוֹרְגִים, אֲשֶׁר יֹשֵׁב בָּדָד.
49:32 ויהיו גמליהם לשלל והמון בהמותם א
שלל: ואפזר בכל הרוחות את אשר בקצה
פינות; והבאתי את פורענתם מכל עבריה, אמר
אדוני.
49:33 וחצור יהיה משכן לדרקונים ושממה לעולם.
לֹא יָשַׁב שָׁם אִישׁ וְאֵין בֶּן אָדָם יָשַׁב בּוֹ.
49:34 דבר יהוה אשר בא אל ירמיהו הנביא על עילם ב
תחילת מלכותו של צדקיהו מלך יהודה לאמר:
49:35 כה אמר יהוה צבאות; הנה אשבור את קשת עלם, ה
ראש הכוח שלהם.
49:36 ועל עילם אביא את ארבע הרוחות מארבעת רבעי
שמים, ויפזר אותם אל כל הרוחות ההן; ויהיו
לֹא יָבֹא גּוֹי אֲשֶׁר נִדְרֵי עִלָּם אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא אֲשֶׁר אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא אֲשֶׁר נִדְרֵי עָלָם.
49:37 כִּי אֶחָד אֶת אֶת אֶלֶם לִפְנֵי אויביהם ולפנים
המבקשים את נפשם והבאתי עליהם רעה
כעס עז, נאום יהוה; ואשלח את החרב אחריהם, עד
אכלתי אותם:
49:38 ואשיב את כסאי בעלם והשמדתי משם את המלך
וְהַשָּׂרִים, נְאֻם יְהוָה.
49:39 ויהי באחרית הימים ואשיב
שבי עלם, נאום ה\'.