ירמיהו
48:1 על מואב כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; אוי לו
נבו! כי הוא מקולקל: קריתים נבהל ונלקח: משגב הוא
מבולבל ומבוהל.
48:2 לא יהיה עוד הלל למואב בחשון חשבו רעה.
נגד זה; בוא וננתק אותו מלהיות אומה. גם אתה
יִכָּרֵץ, הֲמוֹדִים; החרב תרדוף אותך.
48:3 קול זעקה יהיה מחרונאים מקלקל וגדול
הֶרֶס.
48:4 מואב נשמד; הקטנים שלה גרמו לבכי להישמע.
48:5 כי במעלה לוית יעלה בכי תמידי; עבור ב
יורדים מחרונים שמעו האויבים קריאת חורבן.
48:6 ברח, הציל את נפשך, והיו כמו האדמה במדבר.
48:7 כי כי בטחת במעשיך ובאוצרותיך.
גַּם-יְקַבֵּל: וְכָמוֹשׁ יֵצֵא אֶת-הַשָּׁבָה עִמּוֹ
כוהנים ונסיכים שלו יחד.
48:8 ויבוא המקלקל על כל עיר ועיר לא תמלט.
גַּם הַבְּעִיק יִתְגַּדֵּל, וְהַמִּשְׁפָּט תִּהְיֶה, כַּאֲשֶׁר
יהוה דיבר.
48:9 תן כנפיים למואב למען יברח ויברח: על הערים.
יִהְיֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יָשַׁב בּוֹ.
48:10 ארור העושה מלאכת יהוה במרמה וארור
השומר את חרבו מדם.
48:11 מואב נינוח מנעוריו וישב על משקעיו.
ולא התרוקן מכלי לכלי ולא הלך
בשבי: לפיכך נשאר בו טעמו, וריחו הוא
לא השתנה.
48:12 על כן הנה ימים באים נאום יהוה אשר אשלח אליהם
הוא נודד, כי יגרום לו לנדוד, ורוקן את שלו
כלים, ולשבור את הבקבוקים שלהם.
48:13 ויבוש מואב מכמוש כשם שביש בית ישראל.
של בית אל בטחונם.
48:14 מה אתם אומרים, גבורים וחזקים אנו למלחמה?
48:15 מואב נשלל ועלה מעריה ונעריו בחיריו.
ירדו לטבח, אמר המלך, אשר שמו יהוה
של מארחים.
48:16 קרבה לבוא אסון מואב וצרתו תמהרה.
48:17 כָּל-אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֵלָיו קִנְנוּ; וכל היודעים את שמו
אמור, איך נשבר המטה החזק והמטה היפה!
48:18 בתך יושבת דיבון תרד מתפארתך ושב
בצמא; כִּי יָבֹא עָלֶיךָ מְשַׁלֵּל מוֹאָב וְהוּא
להרוס את החזקות שלך.
48:19 יושב ערוער, עמוד בדרך, ותחקור; שאל את הבורח,
וְהַבְלִיטָה וַתֹּאמְרוּ: מַה-נעשה?
48:20 מואב נבהל; כי הוא נשבר: יילל ובוכה; ספר לך את זה
ארנון, שמואב מקולקל,
48:21 ויבא משפט על-הארץ הפשוטה; על חולון ועליה
ג\'חזה, ועל מפעת,
48:22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דיבלתאים
48:23 ועל-קריתים ועל-בית-גמול ועל-בית-מיון.
48:24 ועל-קריות ועל-בוצרה ועל כל ערי הארץ
של מואב, רחוק או קרוב.
48:25 נכרת קרן מואב וזרועו נשברה נאום יהוה.
48:26 תשתוהו כי הגדיל את עצמו על יהוה מואב
גם יתפלש בקיא שלו, וגם הוא יהיה ללעג.
48:27 כי לא היה לך ישראל ללעג? האם הוא נמצא בין גנבים? ל
כיון שדיברת עליו, דילגת לשמחה.
48:28 יושבי מואב עזבו את הערים וישבו בסלע והיו.
כמו היונה שמקננת את הקן בצידי פי החור.
48:29 שמענו את גאוות מואב, גאוותו, התרוממותו.
ויהירותו, וגאוותו, ויהירות לבו.
48:30 ידעתי חמתו נאום יהוה; אבל לא יהיה כך; השקרים שלו יהיו
לא כל כך משפיע על זה.
48:31 על כן יאלל על מואב וצעק על כל מואב; שלי
הלב יתאבל על אנשי קירהרס.
48:32 גפן סיבמה אבכה עליך בבכי יעזר שלך.
נעלמו צמחים על הים, הם מגיעים אפילו עד ים יעזר: ה
מקלקל נפל על פירות הקיץ שלך ועל הבציר שלך.
48:33 ושמחה ושמחה נלקחה מן השדה השופע ומן ה
ארץ מואב; וגרמתי יין מהגתות: אין
ידרוך בצעקה; צעקתם לא תהיה צעקה.
48:34 מזעקת חשבון ועד אלעלה ועד יחז
הם השמיעו את קולם, מצוער ועד חרונאים, כפרה
בת שלוש שנים: כי גם מי נמרים יהיו שממה.
48:35 ועוד אשים במואב, נאום יהוה, ההוא
מַקְרִיב בְּבָמוֹת, וּמִקְטִירֶת אֶל אֱלֹהָיו.
48:36 לכן ישמע לבי למואב כמקטרות ולבי
ישמע כמו צינורות לאנשי קירהרס: כי העושר כי
שהוא השיג נספו.
48:37 כי כל ראש יקרח וכל זקן קצוץ על כל
יָדִים יִהְיוּ גְדָרִים וְעַל הַמִּתְנִים שְׁק.
48:38 יהיה קינה כללית על כל ראשי מואב ו
ברחובותיה: כי שברתי את מואב ככלי אשר נמצא בו
לֹא תְעוֹנָה, נְאֻם יְהוָה.
48:39 יללו לאמר איך נשבר! איך הפך מואב את
חזרה בבושה! וַיְהִי מוֹאָב לִגְלוֹג וּלְבַחֲלָה לְכָלֶם
עליו.
48:40 כי כה אמר יהוה; הִנֵּה הוּא עָפַף כְּנֶשֶׁר וְיַעֲשֶׂה
פרש את כנפיו על מואב.
48:41 קריות נכבשה, והמעוזים יתפלאו והגבורים
לב גברים במואב ביום ההוא יהיה כלב אישה בה
ייסורים.
48:42 וישמד מואב מלהיות לעם כי יש לו
הגדיל את עצמו נגד ה\'.
48:43 פחד והבור והמלכודת יהיו עליך, יושבי
מואב, נאום ה\'.
48:44 הבורח מפחד, יפול בבור; והוא זה
קם מן הבור נלכד במלכודת: כי אביא
עליו, על מואב, שנת ביקורם, נאום ה\'.
48:45 עמדו הנמלטים בצל חשבון מפני הכוח.
אֲבָל אֵשׁ תּוֹצֵא מִן הַחֶשְׁבוֹן, וְלַהְבָה מִתּוֹךְ
מסיחון ואכל את פינת מואב ואת עטרת הראש
מהסוערים שבהם.
48:46 אוי לך מואב! עַם כְּמוֹש נֶגַע: לְבָנֶיךָ
נלקחו בשבי, ובנותיך שבויות.
48:47 ואולם אשיב את שבי מואב באחרית הימים, אמר
אדוני. עד כאן פסק דינו של מואב.