ירמיהו
42:1 וְכָל-שָׂרֵי הַצָּלוֹת וְיוֹחָנָן בֶּן קְרַע, וְיוֹחָנָן
יזניהו בן הושעיה וכל העם מן הקטנה
אל הגדול ביותר, התקרב,
42:2 וַיֹּאמֶר אֶל יְרִימִיהוּ הַנָּבִיא, הֲרֵי נָא אֶתְנוּ
תחנון תתקבל לפניך, והתפלל עלינו אל ה\' שלך
אלוהים, אפילו על כל השארית הזאת; (שכן נותרו לנו רק כמה מני רבים, כמו
עיניך רואות אותנו :)
42:3 למען יראה לנו יהוה אלוהיך את הדרך אשר נלך בה ואת
דבר שאנו עשויים לעשות.
42:4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי אתכם; הנה, אני
יתפלל אל יהוה אלוהיך כדבריך; וזה יהיה
הָיָה כִּי כָּל מַה שֶּׁיַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, אֶעֱשֶׂה
הודיעו לכם; אני לא אשמור ממך כלום.
42:5 ויאמרו לירמיהו: יהוה עד אמת ונאמן
בינינו, אם לא נעשה אפילו לפי כל הדברים שלשמה
ישלחך יהוה אלהיך אלינו.
42:6 אם זה טוב ואם זה יהיה רע, נשמע לקול ה\'.
יהוה אלוהינו אשר נשלחך אליו; שיהיה טוב לנו, כשאנחנו
שמע בקול יהוה אלוהינו.
42:7 ויהי לאחר עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל
ירמיהו.
42:8 וַיִּקְרָא אֶת-יוֹחָנָן בֶּן-קְרַע, וְאֶת-כָּל-שָׂרֵי הָאָרֶץ
כוחות אשר עמו, וכל העם מן הפחות ועד
הגדול ביותר,
42:9 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלוהי ישראל אשר אתם אליו.
שלח אותי להגיש תחינתך לפניו;
42:10 אם עוד תישבו בארץ הזאת, אז אבנה אתכם ולא אמשוך
אתה למטה, ואנכי נטע אותך, ולא אקרע אותך: כי אני מתחרט עלי
הרע אשר עשיתי לך.
42:11 אל תירא ממלך בבל אשר אתם חוששים ממנו; אל תהיה
ירא מפניו, נאום יהוה: כי אני עמך להושיע אותך ואל
להציל אותך מידו.
42:12 וארחם עליכם למען ירחם עליכם ו
לגרום לך לחזור לארצך.
42:13 אבל אם תאמר לא נשכן בארץ הזאת ולא נשמע בקול.
יהוה אלוהיך,
42:14 אומר, לא; אבל נלך לארץ מצרים, שם לא נראה
מלחמה, ולא שמע קול שופר, ולא רעב ללחם; ו
שם נשכון:
42:15 ועתה שמע את דבר יהוה, שארית יהודה; לכן
אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; אם תגדיר את פניך לגמרי
לבוא למצרים, וללכת לגור שם;
42:16 ויהי החרב אשר יראתם
השג אתכם שם בארץ מצרים והרעב אשר הייתם ממנו
ירא, ירדוף אחריך שם במצרים; ושם תעשו
לָמוּת.
42:17 כה יהיה עם כל האנשים אשר שמים פניהם ללכת למצרים אליהם
לשהות שם; הם ימותו בחרב, ברעב וב
מגיפה: ואף אחד מהם לא יישאר ולא ימלט מהרע שאני
יביא עליהם.
42:18 כי כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; ככעס שלי ו
חמתי נשפך על יושבי ירושלים; לכן
תשפך חמתי עליך בבואך למצרים.
והייתם לחרפה ותדהמה וקללה, וא
תוֹכֵחָה; ולא תראו עוד את המקום הזה.
42:19 אמר יהוה עליך, שארית יהודה; תכנסו לא
מצרים: דעו בוודאי כי נזפתי אתכם היום.
42:20 כי נפלתם בלבבכם כששלחתם אותי אל יהוה שלכם.
אלהים, לאמר, התפלל עלינו אל ה\' אלוקינו; ולפי הכל
כִּי אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּךְ הוֹדִיד לָנוּ וְנַעֲשֶׂה.
42:21 ועתה הודעתי לך היום הזה; אך לא צייתתם ל
קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא כָּל דָּבָר אֲשֶׁר שָׁלַחְנִי
אליך.
42:22 עתה דעו בוודאי כי בחרב תמותו
רעב, ובמגיפה, במקום שאליו תרצו ללכת
לשהות.