ירמיהו
34:1 הדבר אשר בא אל ירמיה מאת יהוה, כאשר נבוכדנצר
מלך בבל וכל צבאו וכל ממלכות כדור הארץ
שלטונו וכל העם נלחמו על ירושלים ונגד
כל ערייה לאמר:
34:2 כה אמר יהוה אלוהי ישראל; לך ודבר אל צדקיהו מלך
יהודה, ואמרת לו, כה אמר יהוה; הנה אני אתן את העיר הזאת
ביד מלך בבל וישרף אותה באש.
34:3 ולא תמלט מידו ותילקח.
ומסר בידו; ועיניך יראו את עיני ה\'
מֶלֶךְ בָּבֶל וְהוּא יְדַבֵּר עִמָּךְ פֶּה אֶל פֶּה וְאַתָּה
ילך לבבל.
34:4 ושמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה; כך אומר ה
יהוה לך לא תמות בחרב.
34:5 אבל אתה תמות בשלום ועם שריפת אבותיך
מלכים קודמים אשר לפניך, כן ישרפו לך ריח;
ויקוננו עליך לאמר אה אדוני! כי ביטאתי את
דבר, נאום יהוה.
34:6 וידבר ירמיהו הנביא את כל הדברים האלה אל צדקיהו מלך
יהודה בירושלים,
34:7 כאשר נלחם צבא מלך בבל על ירושלים ונגד
כל ערי יהודה שנותרו, נגד לכיש, ונגד
עזקה: כי הערים המוגנות הללו נותרו מערי יהודה.
34:8 זה הדבר אשר בא אל ירמיהו מאת יהוה לאחר ה\'
המלך צדקיהו כרת ברית עם כל העם אשר ב
ירושלים, להכריז להם חירות;
34:9 ייתן איש לעבדו ואיש שפחתו.
בהיותך עבריה או עברית, צא לחופשי; שאף אחד לא ישרת את עצמו
מהם, כלומר, של יהודי אחיו.
34:10 עתה, כאשר כל הנסיכים וכל העם אשר נכנסו אל הים
ברית, שמע שכל אחד ייתן את עבדו וכל אחד
שפחתו, צא לחופשי, שלא ישרת איש מהם
יותר, אחר כך צייתו ושחררו אותם.
34:11 אבל אחר כך פנו ועשו את המשרתים ואת השפחות.
אשר הוציאו לחופשי, לשוב, והביאו אותם לכפיפה
למשרתים ולמשרתות.
34:12 על כן בא דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר.
34:13 כה אמר יהוה אלוהי ישראל; כרתי איתך ברית
אבות ביום הוצאתי אותם מארץ מצרים
מבית עבדים לאמר:
34:14 מקץ שבע שנים תלך איש אחיו עברי
אשר נמכר לך; וכאשר עבדך שש שנים
אתה תשתחרר ממך, אבל אבותיך לא שמעו
אלי ולא הטו אזנם.
34:15 והפכתם עתה ועשיתם הישר בעיניי בהכרזה
חירות איש לרעך; וכרתתם ברית לפני
בבית אשר נקרא בשמי:
34:16 והפכתם וזיהמתם את שמי וגרמתם איש לעבדו.
ואיש שפחתו אשר הוציא לחופש אצלם
תענוג, לשוב, ולהביאם לכפיפה, להיות לכם
למשרתים ולמשרתות.
34:17 על כן כה אמר יהוה; לא שמעתם לי, ב
מכריז חירות, איש לאחיו, ואיש לשלו
שכנה: הנה אני מבשר לך חירות, נאום ה\', אל
חרב, למגיפה, ולרעב; ואני אעשה אותך להיות
הוסר אל כל ממלכות הארץ.
34:18 ונתתי לגברים אשר עברו על בריתי אשר יש להם
לא מילא את דברי הברית אשר כרתו לפני.
כשחתכו את העגל לשניים ועברו בין חלקיו
34:19 שרי יהודה ושרי ירושלים הסריסים והסריסים.
כֹּהֲנִים וְכָל עַם הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבְרוּ בֵּין הַחֲלָקִים
של העגל;
34:20 אפילו אתן אותם ביד אויביהם וביד
מהמבקשים את נפשם: וגופותיהם יהיו למאכל
לעוף השמים ולבהמת הארץ.
34:21 ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד
אויביהם, וביד המבקשים את נפשם, ואליהם
יד צבא מלך בבל אשר עלו ממך.
34:22 הנה אנכי צוה, נאום יהוה, והשיבם לזה
עִיר; וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ, וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׂרְפוּ בּוֹ
אש: ועשיתי את ערי יהודה שממה בלי
תוֹשָׁב.