ירמיהו
32:1 הדבר אשר בא לירמיהו מאת יהוה בשנה העשירית ל
צדקיהו מלך יהודה, אשר הייתה שנת השמונה עשרה לנבוכדרצר.
32:2 כי אז צר חיל מלך בבל על ירושלים וירמיהו ה.
נביא היה סגור בחצר הכלא אשר במלך
הבית של יהודה.
32:3 כי צדקיהו מלך יהודה סגר אותו לאמר למה אתה.
נִבָּאָה וְאָמַר כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנֵּה אֶתֵּן אֶת הָעִיר הַזֹּאת
ביד מלך בבל, ויקח אותה;
32:4 ולא ימלט צדקיהו מלך יהודה מיד ה\'
כַּשְׂדִּים, אֲבָל יִתְנַתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ
בבל, וידבר עמו מפה אל פה, ועיניו יענו
הנה עיניו;
32:5 ויוביל את צדקיהו לבבל ושם יהיה עד אני
בקרו בו, נאום יהוה: אף על פי שתלחמו עם הכשדים, תעשו
לא לשגשג.
32:6 ויאמר ירמיה דבר-יהוה אלי לאמר.
32:7 הנה חננאל בן-שלום דודך בא אליך.
לאמר קנה לך את שדתי אשר בענתות: לזכות
הגאולה היא שלך לקנות אותו.
32:8 וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן-דוֹדִי, אֶל-חֵצֶר הַכֹּלָּא
כדבר יהוה ויאמר אלי קנה את שדתי אני
התפללך אשר בענתות אשר במדינת בנימין : כי
זכות הירושה היא שלך, והגאולה שלך; קנה את זה
עבור עצמך. אז ידעתי כי זה דבר ה\'.
32:9 וקניתי את שדה חננאל בן דודי אשר בענתות.
ושקל לו את הכסף, שבעה עשר שקל כסף.
32:10 וחתמתי את הראיה וחתמתי ולקחתי עדים
שקלו לו את הכסף במאזנים.
32:11 אז לקחתי את הראיות של הרכישה, הן את זה שהיה חתום
על פי הדין והמנהג והפתוח:
32:12 ונתתי עדות הקנייה לברוך בן נריה
בן מעשיהו, לעיני חננאל בן דודי, ובתוך
נוכחותם של העדים המנויים על ספר הרכישה,
לפני כל היהודים היושבים בחצר בית הסוהר.
32:13 ופקדתי על ברוך לפניהם לאמר.
32:14 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; קח את ההוכחות האלה,
ראיה זו לרכישה, הן שהיא חתומה, והן ראיה זו
שהוא פתוח; וַיִּשָּׂם אוֹתָם בְּכֶלֶת עֶשֶׂר, שֶׁיִּשְׁמִיכוּ
ימים רבים.
32:15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; בתים ושדות
וַיִּרְשׁוּ כְּרָמִים אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
32:16 עתה כשמסרתי את עדות הקנייה לברוך ה\'
בן נריה התפללתי אל ה\' לאמר:
32:17 אה אדוני אלוהים! הִנֵּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ
כוח גדול וזרוע מתוחה, ואין שום דבר קשה מדי עבורו
לְךָ:
32:18 אתה עושה חסד לאלפים וגומל
עוון אבות אל חיק בניהם אחריהם : ה
גָּדוֹל ה\' אֱלֹהִים גָּדוֹל יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
32:19 גדול בעצה וגבור במלאכה כי פקוחות עיניך על כולם
דרכי בני אדם: לתת כל איש כדרכיו.
ולפי פרי מעשיו:
32:20 אשר עשה אותות ומופתים בארץ מצרים עד זה
יום, ובישראל, ובין שאר האנשים; ועשית לך שם, כמו
ביום זה;
32:21 והוציא את עמך ישראל מארץ מצרים עימה
אותות ובנפלאות וביד חזקה ובמתוח
זרוע, ובאימה גדולה;
32:22 ונתת להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותיהם
לתת להם, ארץ זבת חלב ודבש;
32:23 ויבאו וירששו; אבל הם לא שמעו בקולך,
לא הלך בתורתך; הם לא עשו דבר מכל מה שאתה
ציוה אותם לעשות: על כן הבאת את כל הרעה הזאת
עליהם:
32:24 הנה ההרים באים אל העיר לכבשה; ואת העיר
ניתן ביד הכשדים, הנלחמים בו, כי
על החרב ועל הרעב ועל המגפה: ומה אתה
דברת התרחש; והנה אתה רואה אותו.
32:25 ואמרת אלי אדוני יהוה קנה לך את השדה בכסף
ויקח עדים; כי העיר נתונה ביד
כשדים.
32:26 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר.
32:27 הנה אני יהוה אלוהי כל בשר האם קשה מדי.
בשבילי?
32:28 על כן כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֶתֵּן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת אֶל-הָאָרֶץ
יד הכשדים, וביד נבוכדרצר מלך
בבל, ויקח אותה:
32:29 ויבואו הכשדים הנלחמים בעיר הזאת והבעירו אש
על העיר הזאת, ושרפו אותה עם הבתים, שעל גגותיהם
הקריבו קטורת לבעל, ושפכו משקה לאחרים
אלוהים, לעורר בי כעס.
32:30 כי בני ישראל ובני יהודה רק הרע עשו
לפני מנעוריהם: כי לבני ישראל יש רק
הכעיסני במעשה ידיהם, נאום ה\'.
32:31 כי העיר הזאת הייתה לי להתגרות של כעס שלי ושלי
זעם מיום שבנו אותו עד היום הזה; שאני צריך
הסר אותו מלפני פני,
32:32 מפני כל רוע בני ישראל ובני
יהודה אשר עשו להכעיס אותי הם מלכיהם.
שרייהם, כוהניהם ונביאיהם, ואנשי יהודה.
ויושבי ירושלים.
32:33 וַיִּפְנוּ אֵלַי גַּב וְלֹא אֶת הַפָּנִים: אַף שֶׁלמדתי
אותם, קם מוקדם ומלמד אותם, אך הם לא שמעו
לקבל הדרכה.
32:34 אבל את תועבותיהם הם שמו בבית אשר נקרא על ידי
שם, לטמא אותו.
32:35 ויבנו את במות הבעל אשר בעמק
בן הינום, להעביר את בניהם ואת בנותיהם
האש למולך; אשר לא צויתי אותם, ולא נכנס
דעתי, שיעשו את התועבה הזאת, לחטוא את יהודה.
32:36 ועתה על כן כה אמר יהוה אלוהי ישראל על
העיר הזאת, אשר אתם אומרים עליה, היא תימסר ביד העם
מלך בבל בחרב וברעב ובמגיפה;
32:37 הנה אני אוסף אותם מכל הארצות אשר גירשתי אליהם
אותם בכעסי ובחמתי ובזעם גדול; ואני אביא
שוב אותם אל המקום הזה, ואשכבם בבטחה.
32:38 והם יהיו לי לעם ואני אהיה להם לאל.
32:39 ונתתי להם לב אחד ודרך אחת למען ייראו ממני
לעולם, לטובה להם ולילדיהם אחריהם:
32:40 וכרתי איתם ברית עולם ולא אשוב
הרחק מהם, להיטיב להם; אבל אשים את הפחד שלי בליבם,
שלא יסורו ממני.
32:41 כן, אשמח עליהם להיטיב להם, ואשתול אותם.
הארץ הזאת בוודאי בכל לבי ובכל נפשי.
32:42 כי כה אמר יהוה; כמו שהבאתי את כל הרוע הגדול הזה
העם הזה, כך אביא עליהם את כל הטוב שהבטחתי
אוֹתָם.
32:43 ויקנו שדות בארץ הזאת אשר אתם אומרים עליה שממה היא
ללא אדם או בהמה; הוא ניתן ביד הכשדים.
32:44 אנשים יקנו שדות בכסף ויחתמו ראיות ויחתמו אותם
ויקח עדים בארץ בנימין ובמקומות סביב
ירושלים ובערי יהודה ובערי ה\'
הרים, ובערי העמק, ובערי הים
דרום: כי אשיב את שביתם, נאום ה\'.