ירמיהו
29:1 ואלה הם דברי המכתב אשר שלח ירמיהו הנביא
מירושלים עד שארית הזקנים הנסחפים
השבויים ואל הכוהנים ואל הנביאים ולכל העם
אשר נשא נבוכדנצר בשבי מירושלים לבבל;
29:2 (אחרי זה יכניה המלך והמלכה והסריסים
היו נסיכי יהודה וירושלים והנגרים והצוררים
יצא מירושלים ;)
29:3 ביד אלשה בן שפן וגמריהו בן
חלקיהו, (אשר צדקיהו מלך יהודה שלח אליו לבבל
נבוכדנצר מלך בבל) אומר:
29:4 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל אל כל אשר
סחף שבויים, אשר גרמתי להסחף מהם
ירושלים עד בבל;
29:5 בנו בתים ושכו בם; ולנטוע גינות, ולאכול את הפירות
שלהם;
29:6 קחו נשים והולדו בנים ובנות; ולקחת לך נשים
בנים, ונתן את בנותיכם לבעלים, למען יולידו בנים ו
בנות; למען תגדל שם, ולא תפחת.
29:7 ובקשו את שלום העיר אשר הבאתי אתכם שמה
הרחק שבויים, והתפלל אל ה\' על זה: כי בשלומו
האם יהיה לך שלום.
29:8 כי כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; תן לא שלך
נביאים וחושביכם אשר בתוככם מרמים אתכם.
אל שמע לחלומותיכם אשר אתם מחלמים.
29:9 כי שקר הם מתנבאים לכם בשמי לא שלחתי אותם.
אָמַר יְהוָה.
29:10 כִּי כֹּה אָמַר יְהוָה, כִּי-אַחֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה יִשְׂמְלוּ בַּעֲלֵי
בבל אבקר אותך ואקיים את דברי הטוב אליך, ב
גורם לך לחזור למקום הזה.
29:11 כי ידעתי את המחשבות אשר אני חושב אליך נאום יהוה.
מחשבות של שלום, ולא של רוע, כדי לתת לך סוף צפוי.
29:12 אז תקראו אלי ותלכו והתפללו אלי ואנכי.
שמע אליך.
29:13 ותבקשו אותי ומצאו אותי כאשר תחפשו אותי עם הכל
הלב שלך.
29:14 ונמצאתי מכם נאום יהוה והשבתי מכם
שבי, ואקבץ אתכם מכל העמים ומכל העם
מקומות אֲשֶׁר הִסְתַּחְתִּי אֶתְכֶם, נְאֻם יְהוָה; ואני אביא אותך
שוב אל המקום שממנו גרמתי אותך בשבי.
29:15 כי אמרתם ה\' הקים לנו נביאים בבבל;
29:16 דע כי כה אמר יהוה המלך היושב על הכסא
על דוד ועל כל העם היושב בעיר הזאת ועל שלך
אחים אשר לא יצאו עמכם בשבי;
29:17 כה אמר יהוה צבאות; הנה, אני שולח עליהם את החרב,
הרעב והמגיפה, ויעשה אותם כתאנים נבזיות, כי
אי אפשר לאכול, הם כל כך מרושעים.
29:18 ורדף אותם בחרב, ברעב וב-
מגיפה, ויגאל אותם להסרה לכל ממלכות
הארץ, להיות קללה, ותדהמה, ושריקה, וא
חרפה, בין כל העמים אשר גירשתי אותם:
29:19 כי לא שמעו אל דברי נאום יהוה אשר אני
נשלח אליהם על ידי עבדי הנביאים, השכם ושלח
אוֹתָם; וְלֹא שָׁמַעְתֶּם, נְאֻם יְהוָה.
29:20 שמעו את דבר יהוה כל השבי אשר אני.
שלחו מירושלים לבבל:
29:21 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל על אחאב בן.
כָּלֵיהוּ, וּמִצְדִּיקִיָּהוּ בֶּן מַעֲשִׁיָה, הַנָּבֵא לְשֵׁקֶר
אתה בשמי; הנה, אני נותן אותם ביד
נבוכדרצר מלך בבל; וַיַּחֲמֹג אֹתָם לִפְנֵי עֵינֶיךָ;
29:22 ותיקלו מהם קללה בכל שבי יהודה
אשר בבבל לאמר: יהוה עשה אותך כצדקיהו וכדומה
אחאב, אשר מלך בבל צלה באש;
29:23 כי עשו נבלה בישראל ועשו
ניאוף עם נשות שכניהם, ודיברו דברי שקר בי
שם, אשר לא צויתי אותם; אפילו אני יודע, ואני עד,
אָמַר יְהוָה.
29:24 כה תדבר גם אל שמעיהו הנחלמי לאמר.
29:25 כה דבר יהוה צבאות אלוהי ישראל לאמר כי אתה.
שלחת מכתבים בשמך אל כל העם אשר בירושלים.
ולצפניה בן מעשיהו הכהן ולכל הכהנים.
פִּתגָם,
29:26 עשה אותך יהוה לכוהן במקום יהוידע הכהן
לשוטרים הייתם בבית יהוה, לכל איש אשר
מטורף, ועשה את עצמו לנביא, כי תכניס אותו
בכלא, ובמניות.
29:27 עַתָּה, לָמָּה לֹא הִרְאָתָ אֶת יְרִימִיהוּ מֵעֲנָתוֹת, אֲשֶׁר
הופך את עצמו לנביא לך?
29:28 כי על כן שלח אלינו בבבל לאמר השבי הזה הוא
ארכו: בנה בתים ושכו בם; ולנטוע גינות, ולאכול את
פרי מהם.
29:29 ויקרא צפניה הכהן את המכתב הזה באזני ירמיה ה\'
נָבִיא.
29:30 ויבא דבר יהוה אל ירמיהו לאמר:
29:31 שלח אל כל השבי לאמר כה אמר יהוה
על שמעיה הנחלמי; כי יש לשמעיה ההוא
התנבא לך, ולא שלחתי אותו, והוא גרם לך לבטוח בא
שקר:
29:32 על כן כה אמר יהוה; הנה, אעניש את שמעיהו
נחלמי וזרעו: לא יהיה לו איש לשבת בזה
אֲנָשִׁים; ולא יראה את הטוב אשר אעשה לעמי.
אָמַר יְהוָה; כי לימד מרד ביהוה.