ירמיהו
25:1 הדבר אשר בא לירמיהו על כל עם יהודה ב
שנה רביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה, זאת הייתה
שנה ראשונה של נבוכדרצר מלך בבל;
25:2 אשר דיבר ירמיהו הנביא אל כל עם יהודה ו
לכל יושבי ירושלים לאמר:
25:3 משנת השלוש עשרה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה.
עַד הַיּוֹם הַזֶּה, זֶה הַשָּׁנָה שְׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים, דִּבְרוֹת הַשָּׁנָה
בא יהוה אלי, ודיברתי אליכם, קמתי ו
דיבור; אבל לא שמעתם.
25:4 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנביאים קמים
מוקדם ושליחתם; אֲבָל לֹא שָׁמַעְתֶּם וְלֹא הִטְתֶּם אֹזְנֵיכֶם
לשמוע.
25:5 אמרו שובו נא איש מדרכו הרעה ומן ה\'
רע מעשיכם, ושבו בארץ אשר נתן ה\' לה
אתה ואל אבותיך לעולם ועד:
25:6 ואל תלך אחרי אלהים אחרים לעבדם ולעבוד אותם
אל תכעסי במעשי ידיך; ואני אעשה לך
לא נפגע.
25:7 לא שמעתם אלי נאום יהוה; כדי שתוכל להתגרות
אותי להכעיס במעשי ידיך לפגיעה בעצמך.
25:8 על כן כה אמר יהוה צבאות; כי לא שמעת את שלי
מילים,
25:9 הנה אני שולח ולוקח את כל משפחות הצפון, אמר ה\'
יהוה, ונבוכדרצר מלך בבל, עבדי, ויביא
אותם נגד הארץ הזאת ונגד יושביה ונגד
כל הגוים האלה מסביב, וישמידו אותם, ויעשו
להם תמיהה ושריקה ושממות תמיד.
25:10 ועוד אקח מהם קול שמחה וקול
שמחה, קול החתן, וקול הכלה, ה
קול אבני הריחיים, ואור הנר.
25:11 וְהָיָה כָּל-הָאָרֶץ הַזֹּאת לְשִׁמְמָה וְתִשְׁמָה; ו
העמים האלה יעבדו את מלך בבל שבעים שנה.
25:12 ויהי כשמלאו שבעים שנה ואני
יענש את מלך בבל ואת העם ההוא, נאום ה\', כי
עוונם ואת ארץ הכשדים ויעשו אותה
שממות תמידיות.
25:13 והבאתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי
כנגדו, כל מה שכתוב בספר הזה, אשר לירמיהו
התנבא נגד כל העמים.
25:14 כי גם עמים רבים ומלכים גדולים יעבדו את עצמם מהם.
וגומלתי אותם על פי מעשיהם ועל פי
יצירות ידיהם.
25:15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי; קח את כוס היין של זה
כעס על ידי, ועשה את כל הגויים אשר אני שולחך אליהם
שתה את זה.
25:16 וישתו ויתרגשו וישתגעו בגלל החרב
כי אשלח ביניהם.
25:17 ולקחתי את הכוס ביד יהוה ועשיתי את כל הגויים
שתה, אשר שלחני ה\'.
25:18 כלומר ירושלים וערי יהודה ומלכיה ו
שָׂרֵיהּ, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם שְׁמוֹמָה, תְּמוּמָה, א
שריקה, וקללה; כפי שהוא היום הזה;
25:19 פרעה מלך מצרים ועבדיו ושריו וכל שלו.
אֲנָשִׁים;
25:20 וכל העם המעורב וכל מלכי ארץ עוז וכל
מלכי ארץ פלשתים ואשקלון ועזה ו
עקרון ושארית אשדוד
25:21 אדום ומואב ובני עמון
25:22 וכל מלכי טירוס וכל מלכי צידון ומלכי.
האיים שנמצאים מעבר לים,
25:23 דדן ותימה ובוז וכל אשר בפינה.
25:24 וכל מלכי ערב וכל מלכי העם המעורב.
השוכנים במדבר,
25:25 וכל מלכי זמרי וכל מלכי עילם וכל המלכים.
של המדיים,
25:26 וכל מלכי הצפון הרחוקים והקרובים איש עם רעהו וכולם
ממלכות העולם אשר על פני הארץ : וה
מלך ששך ישתה אחריהם.
25:27 על כן תאמר אליהם כה אמר יהוה צבאות.
אלוהי ישראל; שתו והיו שיכורים ותרוקו ותפלו ולא תקומו
יותר, מפני החרב אשר אשלח בקרבכם.
25:28 ויהי אם יסרבו לקחת את הכוס מידך לשתות
אז תאמר אליהם, כה אמר יהוה צבאות; אתה תעשה
בהחלט לשתות.
25:29 כי הנה אני מתחיל להביא רעה על העיר אשר נקראת בשמי.
והאם צריך להיענש לגמרי? לא תיענש: כי אני
יקרא חרב על כל יושבי הארץ, אמר ה
יהוה צבאות.
25:30 על כן תנבא עליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם.
ישאג יהוה ממרום, וישמיע קולו מקדשו
מְגוּרִים; הוא ישאג בעוצמה על-מגוריו; הוא ייתן א
צעקו כדורשי הענבים על כל יושבי הים
כדור הארץ.
25:31 רעש יבוא עד קצה הארץ; כי ליהוה יש א
מחלוקת עם הגוים, ירוץ בכל בשר; הוא ייתן
הרשעים לחרב, נאום יהוה.
25:32 כה אמר יהוה צבאות הנה תצא רעה מגוי אל.
אומה, ומערבולת גדולה תקום מחופי הים
כדור הארץ.
25:33 ויהיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ
עד קצה הארץ השני: לא יקוננו.
לא נאסף, ולא קבור; הם יהיו זבל על האדמה.
25:34 יללו רועי צאן וקראו; והתפלשו באפר, אתם
עיקר הצאן: לימי שחיטתך ושלך
מתקבלים פיזור; ונפלתם ככלי נעים.
25:35 ולא יהיה לרועים דרך לברוח ולראש ה-.
להקה כדי לברוח.
25:36 קול זעקת הרועים ויללת ראש
הצאן, ישמע: כי פגע ה\' את מרעהם.
25:37 ומושכי שלום נכרתו בגלל הכעס העז
של ה\'.
25:38 עזב את סמויו כאריה כי ארצם שממה
מִפְּנֵי חָזוֹת הַמַּעֲשֶׂה, וּבְגִין כַּחֲזוֹתוֹ
כַּעַס.