ירמיהו
23:1 אוי לרוערים המשמידים ומפזרים את צאן שלי
מִסְפּוֹא! אָמַר יְהוָה.
23:2 על כן כה אמר יהוה אלוהי ישראל על הרועים אשר
להאכיל את עמי; פזרתם את צאני וגירשתם, ו
לא ביקרת בהם: הנה אבקר עליך את רעתך
מעשים, נאום יהוה.
23:3 ואסוף את שארית צאני מכל הארצות אשר אני בהן
גירשו אותם, ויחזירו אותם לחיקיהם; והם
יהיה פורה ויגדל.
23:4 ואקים עליהם רועים אשר ירעו אותם והם
לא יפחדו עוד ולא יפחדו ולא יחסרו.
אָמַר יְהוָה.
23:5 הנה ימים באים נאום יהוה ואקים לדוד א
ענף צדיק, ומלך ימלך וישגשג, ויוציא לפועל
משפט וצדק בארץ.
23:6 בימיו יושע יהודה וישראל ישכו בבטחה ו
זֶה שְׁמוֹ שֶׁיִּקְרָא אוֹתוֹ יְהוָה צִדְקֵנוּ.
23:7 על כן הנה הימים באים נאום יהוה ולא יעשו
עוד אמרו, חי יהוה, אשר העלה את בני ישראל
של ארץ מצרים;
23:8 אבל חי יהוה אשר העלה והוביל את זרע ה\'
בית ישראל מארץ הצפון ומכל הארצות שבהן
אני נהגתי בהם; וישבו בארצם.
23:9 נשבר לבי בקרבי מפני הנביאים; כל העצמות שלי
לְנַעֵר; אני כמו שיכור וכמו אדם שהיין גבר עליו.
עַל יְהוָה וּבְגִין דִּבְרֵי קְדֻשָּׁתוֹ.
23:10 כי מלאה הארץ נואפים; כי בגלל שבועת הארץ
מתאבל; מקומות הנעימים של המדבר יבשו, והם
הקורס הוא רע, והכוח שלהם אינו נכון.
23:11 כי גם הנביא וגם הכהן חולים; כן, בביתי מצאתי
רשעותם, נאום יהוה.
23:12 על כן תהיה להם דרכם כדרכים חלקות בחושך.
הם ירדפו ויפלו בו: כי אביא רעה
אותם, שנת ביקורם, נאום יהוה.
23:13 וראיתי שטות בנביאי שומרון; הם התנבאו פנימה
בעל, וגרם לעמי ישראל לטעות.
23:14 ראיתי גם בנביאי ירושלים דבר נורא הם
נואוף והולכים בשקר: מחזקים גם ידיים
עושי רשע, שאין ישוב מרשעותו: כולם
אותם לי כסדום ויושביה כעמורה.
23:15 על כן כה אמר יהוה צבאות על הנביאים; לְהַבִּיט,
אאכיל אותם לענה, ויתן להם לשתות מי מרה:
כי מנביאי ירושלים יצא חולין לכל
הארץ.
23:16 כה אמר יהוה צבאות אל שמע אל דברי הנביאים.
המתנבאים לך: הם עושים אותך לשווא: הם מדברים חזון שלהם
לב עצמו ולא מפי יהוה.
23:17 עוד אומרים אל המבזים אותי אמר יהוה אתם תעשו.
שיהיה שלום; ואמרו לכל ההולך אחרי
דמיון לבו, לא תבוא עליך רעה.
23:18 כי מי עמד בעצת יהוה והבחין
שמעת את המילה שלו? מי סימן את דברו ושמע אותו?
23:19 הנה מערבולת יהוה יוצאת בחמת חרפה.
מערבולת: היא תפול קשות על ראש רשעים.
23:20 לא ישוב כעס יהוה עד שיעשה ועד
עשה את מחשבות לבו: באחרית הימים תעשה
לשקול את זה בצורה מושלמת.
23:21 לא שלחתי את הנביאים האלה והם רצו לא דברתי אליהם
ובכל זאת הם התנבאו.
23:22 אבל אם עמדו בעצתי והשמיעו את עמי
מילים, אז היו צריכים להחזיר אותם מדרכם הרעה, וממנה
רוע מעשיהם.
23:23 האם אני אל קרוב נאום יהוה ולא אל מרחוק?
23:24 האם יכול מישהו להסתתר במקומות סתר שלא אראה אותו? אומר
אדוני. האם אני לא ממלא שמים וארץ? אָמַר יְהוָה.
23:25 שמעתי את אשר אמרו הנביאים הנביאים שקר בשמי.
לאמר, חלמתי, חלמתי.
23:26 עד מתי יהיה זה בלב הנביאים המנבאים שקר?
כן הם נביאי מרמה של לבם;
23:27 אשר חושבים לגרום לעמי לשכוח את שמי בחלומותיהם אשר
הם מספרים איש לרעך כמו שאבותיהם שכחו אתי
שם לבעל.
23:28 הנביא אשר חולם חלום יגיד חלום; ומי שיש לו את שלי
מילה, תן לו לומר את דברי בנאמנות. מהו המוץ לחיטה?
אָמַר יְהוָה.
23:29 האין דברי כאש? אָמַר יְהוָה; וכמו פטיש זה
שובר את הסלע לחתיכות?
23:30 על כן הנה אני נגד הנביאים נאום יהוה הגונבים.
דברי איש משכנו.
23:31 הנה אני נגד הנביאים, נאום יהוה, המשתמשים בהם
לשונות, ואמרו, הוא אומר.
23:32 הנה אני נגד המנבאים חלומות שווא נאום יהוה.
וַאֲמַר לָהֶם, וְהִטְעוּ אֶת עַמִּי בְּשַׁקְרֵיהֶם וּבְשִׁקְרֵיהֶם
קְלִילוּת; וְלֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא צִוָּתִי אֹתָם, עַל כֵּן יַעֲשׂוּ
אל תועיל כלל לעם הזה, נאום יהוה.
23:33 וכאשר ישאלך העם הזה או הנביא או הכהן
לאמר, מה נטל יהוה? אז תאמר להם:
איזה נטל? אפילו אעזוב אותך, נאום ה\'.
23:34 ובאשר הנביא והכוהן והעם אשר יאמר:
משא ה\', אפילו אעניש את האיש ההוא ואת ביתו.
23:35 כה תאמרו איש אל רעהו ואיש אל שלו
אח, מה ענה יהוה? וּמַה דִּבֶּר יְהוָה?
23:36 ואת משא יהוה לא תזכירו עוד לכל איש
דבר יהיה משאו; כי עיותם את דברי החיים
אלהים, ליהוה צבאות אלוהינו.
23:37 כה תאמר אל הנביא מה ענה לך יהוה?
וּמַה דִּבֶּר יְהוָה?
23:38 ומאחר שאמרתם משא יהוה; על כן כה אמר יהוה;
כי אתם אומרים את הדבר הזה, משא ה\', ושלחתי אל
אתם, לאמר, לא תאמרו, משא יהוה;
23:39 על כן הנה אני, גם אני, אשכחך עד הסוף ואשכח
עזבו אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ואת אבותיכם והשליכם
מתוך נוכחותי:
23:40 ואביא עליך חרפת עולם ותמיד
בושה, שלא תישכח.