ירמיהו 23:1 אוי לרוערים המשמידים ומפזרים את צאן שלי מִסְפּוֹא! אָמַר יְהוָה. 23:2 על כן כה אמר יהוה אלוהי ישראל על הרועים אשר להאכיל את עמי; פזרתם את צאני וגירשתם, ו לא ביקרת בהם: הנה אבקר עליך את רעתך מעשים, נאום יהוה. 23:3 ואסוף את שארית צאני מכל הארצות אשר אני בהן גירשו אותם, ויחזירו אותם לחיקיהם; והם יהיה פורה ויגדל. 23:4 ואקים עליהם רועים אשר ירעו אותם והם לא יפחדו עוד ולא יפחדו ולא יחסרו. אָמַר יְהוָה. 23:5 הנה ימים באים נאום יהוה ואקים לדוד א ענף צדיק, ומלך ימלך וישגשג, ויוציא לפועל משפט וצדק בארץ. 23:6 בימיו יושע יהודה וישראל ישכו בבטחה ו זֶה שְׁמוֹ שֶׁיִּקְרָא אוֹתוֹ יְהוָה צִדְקֵנוּ. 23:7 על כן הנה הימים באים נאום יהוה ולא יעשו עוד אמרו, חי יהוה, אשר העלה את בני ישראל של ארץ מצרים; 23:8 אבל חי יהוה אשר העלה והוביל את זרע ה\' בית ישראל מארץ הצפון ומכל הארצות שבהן אני נהגתי בהם; וישבו בארצם. 23:9 נשבר לבי בקרבי מפני הנביאים; כל העצמות שלי לְנַעֵר; אני כמו שיכור וכמו אדם שהיין גבר עליו. עַל יְהוָה וּבְגִין דִּבְרֵי קְדֻשָּׁתוֹ. 23:10 כי מלאה הארץ נואפים; כי בגלל שבועת הארץ מתאבל; מקומות הנעימים של המדבר יבשו, והם הקורס הוא רע, והכוח שלהם אינו נכון. 23:11 כי גם הנביא וגם הכהן חולים; כן, בביתי מצאתי רשעותם, נאום יהוה. 23:12 על כן תהיה להם דרכם כדרכים חלקות בחושך. הם ירדפו ויפלו בו: כי אביא רעה אותם, שנת ביקורם, נאום יהוה. 23:13 וראיתי שטות בנביאי שומרון; הם התנבאו פנימה בעל, וגרם לעמי ישראל לטעות. 23:14 ראיתי גם בנביאי ירושלים דבר נורא הם נואוף והולכים בשקר: מחזקים גם ידיים עושי רשע, שאין ישוב מרשעותו: כולם אותם לי כסדום ויושביה כעמורה. 23:15 על כן כה אמר יהוה צבאות על הנביאים; לְהַבִּיט, אאכיל אותם לענה, ויתן להם לשתות מי מרה: כי מנביאי ירושלים יצא חולין לכל הארץ. 23:16 כה אמר יהוה צבאות אל שמע אל דברי הנביאים. המתנבאים לך: הם עושים אותך לשווא: הם מדברים חזון שלהם לב עצמו ולא מפי יהוה. 23:17 עוד אומרים אל המבזים אותי אמר יהוה אתם תעשו. שיהיה שלום; ואמרו לכל ההולך אחרי דמיון לבו, לא תבוא עליך רעה. 23:18 כי מי עמד בעצת יהוה והבחין שמעת את המילה שלו? מי סימן את דברו ושמע אותו? 23:19 הנה מערבולת יהוה יוצאת בחמת חרפה. מערבולת: היא תפול קשות על ראש רשעים. 23:20 לא ישוב כעס יהוה עד שיעשה ועד עשה את מחשבות לבו: באחרית הימים תעשה לשקול את זה בצורה מושלמת. 23:21 לא שלחתי את הנביאים האלה והם רצו לא דברתי אליהם ובכל זאת הם התנבאו. 23:22 אבל אם עמדו בעצתי והשמיעו את עמי מילים, אז היו צריכים להחזיר אותם מדרכם הרעה, וממנה רוע מעשיהם. 23:23 האם אני אל קרוב נאום יהוה ולא אל מרחוק? 23:24 האם יכול מישהו להסתתר במקומות סתר שלא אראה אותו? אומר אדוני. האם אני לא ממלא שמים וארץ? אָמַר יְהוָה. 23:25 שמעתי את אשר אמרו הנביאים הנביאים שקר בשמי. לאמר, חלמתי, חלמתי. 23:26 עד מתי יהיה זה בלב הנביאים המנבאים שקר? כן הם נביאי מרמה של לבם; 23:27 אשר חושבים לגרום לעמי לשכוח את שמי בחלומותיהם אשר הם מספרים איש לרעך כמו שאבותיהם שכחו אתי שם לבעל. 23:28 הנביא אשר חולם חלום יגיד חלום; ומי שיש לו את שלי מילה, תן לו לומר את דברי בנאמנות. מהו המוץ לחיטה? אָמַר יְהוָה. 23:29 האין דברי כאש? אָמַר יְהוָה; וכמו פטיש זה שובר את הסלע לחתיכות? 23:30 על כן הנה אני נגד הנביאים נאום יהוה הגונבים. דברי איש משכנו. 23:31 הנה אני נגד הנביאים, נאום יהוה, המשתמשים בהם לשונות, ואמרו, הוא אומר. 23:32 הנה אני נגד המנבאים חלומות שווא נאום יהוה. וַאֲמַר לָהֶם, וְהִטְעוּ אֶת עַמִּי בְּשַׁקְרֵיהֶם וּבְשִׁקְרֵיהֶם קְלִילוּת; וְלֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא צִוָּתִי אֹתָם, עַל כֵּן יַעֲשׂוּ אל תועיל כלל לעם הזה, נאום יהוה. 23:33 וכאשר ישאלך העם הזה או הנביא או הכהן לאמר, מה נטל יהוה? אז תאמר להם: איזה נטל? אפילו אעזוב אותך, נאום ה\'. 23:34 ובאשר הנביא והכוהן והעם אשר יאמר: משא ה\', אפילו אעניש את האיש ההוא ואת ביתו. 23:35 כה תאמרו איש אל רעהו ואיש אל שלו אח, מה ענה יהוה? וּמַה דִּבֶּר יְהוָה? 23:36 ואת משא יהוה לא תזכירו עוד לכל איש דבר יהיה משאו; כי עיותם את דברי החיים אלהים, ליהוה צבאות אלוהינו. 23:37 כה תאמר אל הנביא מה ענה לך יהוה? וּמַה דִּבֶּר יְהוָה? 23:38 ומאחר שאמרתם משא יהוה; על כן כה אמר יהוה; כי אתם אומרים את הדבר הזה, משא ה\', ושלחתי אל אתם, לאמר, לא תאמרו, משא יהוה; 23:39 על כן הנה אני, גם אני, אשכחך עד הסוף ואשכח עזבו אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ואת אבותיכם והשליכם מתוך נוכחותי: 23:40 ואביא עליך חרפת עולם ותמיד בושה, שלא תישכח.