ירמיהו
                                                                יט:1 כה אמר יהוה לך וקבל בקבוק חרס וקח
                                                                              קדמוני העם ומקדמוני הכוהנים;
                                                          יט,ב ותצא אל עמק בן הינום אשר ליד הכניסה.
                                                מהשער המזרחי, והכריז שם את הדברים אשר אגיד לך.
                                                   יט,ג ואמרו שמעו דבר יהוה מלכי יהודה ויושביו.
                                          של ירושלים; כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; הנה, אני
                                                        יביא רעה על המקום הזה, אשר כל השומע, אזניו
                                                                                                                       יעקצץ.
                                                     יט:4 כי עזבו אותי, והרחיקו את המקום הזה והיו
                                              הקטירו בו קטורת לאלים אחרים, אשר לא הם ולא שלהם
                                                       ידעו אבות ומלכי יהודה ומילאו את המקום הזה
                                                                                                      עם דם חפים מפשע;
                                                         19:5 הם בנו את במות הבעל לשרוף בהם את בניהם
                                                       אש לעולה לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי אותה.
                                                                                                 גם זה לא עלה במוחי:
                                   יט,6 על כן הִנֵּה הימים באים נאום ה\' כי יהיה המקום הזה
                                                       לא ייקרא עוד טופה, ולא עמק בן-הינום, אלא ת\'
                                                                                                              עמק השחיטה.
                                                     יט,ז ואבטל את-עצת יהודה וירושלים במקום הזה;
                                                ואגרום להם ליפול בחרב לפני אויביהם ובאמצעותם
                                                               ידי המבקשים את נפשם: ואת נבלותיהם אתן
                                                                      להיות בשר לעוף השמים ולבהמת הארץ.
                                                          יט,ח ואשממה את העיר הזאת ושריקה; כל אחד ש
                                                               עובר על זה יתמהמה ושרקה בגלל כל המכות
                                                                                                                       מִזֶה.
                           יט,ט וַאֲכַלְתִּי אוֹתָם אֶת-בָּשָׂר בְּנֵיהֶם וּבְשָׂר
                                                                           בנותיהם ויאכלו איש את בשר חברו
                                                                  המצור והצר, אשר בו אויביהם והמבקשים
                                                                                                    חייהם, יצרו אותם.
                                                    19:10 אז תשבור את הבקבוק לעיני האנשים ההולכים
                                                                                                                         לְךָ,
                                          19:11 ויאמר אליהם כה אמר יהוה צבאות; גם אני אעשה זאת
                                            לשבור את העם הזה ואת העיר הזאת, כשובר כלי חרס, כי
                                                     אי אפשר לשוב ולהשלים: ויקברו אותם בטופת, עד
                                                                                                       אין מקום לקבור.
                                                         19:12 כה אעשה למקום הזה נאום יהוה וליושבים.
                                                                  ממנה, ואפילו עשה את העיר הזאת כטופה:
                                                               19:13 ובתי ירושלים ובתי מלכי יהודה יהיו
                                                               יטמא כמקום טופה, מפני כל הבתים שעליהם
                                                           גגות הקטירו קטורת לכל צבא השמים ויש להם
                                                                             שפכו קרבנות משקה לאלים אחרים.
 19:14 וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מִטּוֹפֶת אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ יְהוָה אֵלָיו
                                                            לְנָבֵּא; ויעמד בחצר בית יהוה; ואמר לכל
                                                                                                                     האנשים,
                                            יט,15 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל; הנה, אני אביא
                                                     על העיר הזאת ועל כל עיירותיה כל הרעה אשר לי
                                                                ביטא נגד זה, כי הם הקשו את צווארם, שהם
                                                                                             אולי לא שומע את דברי.