ירמיהו
                                                       יח יח,א הדבר אשר בא אל ירמיה מאת יהוה לאמר.
                                                                    יח,ב קום וירד אל בית הקדר ושם אביאך
                                                                                                         לשמוע את דברי.
                                                           יח 18:3 וירדתי אל בית הקדר והנה עשה מלאכה.
                                                                                                              על הגלגלים.
                                                                      יח,ד והכלי אשר עשה מחמר פגום ביד ה
                                              קדר: אז עשה אותו שוב כלי אחר, כפי שנראה טוב לקדר
                                                                                                                     להצליח.
                                                                               יח 18:5 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
         יח יח,ו בית ישראל, האם לא אוכל לעשות עמכם כמו הקדר הזה? אָמַר יְהוָה.
                              הִנֵּה כַּחֲמִיר בְּיַד הַקֶּדֶר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי
                                                                                                                בית ישראל.
                                                                          יח,ז באיזה רגע אדבר על גוי ועל א
                                מַלְכוּת, לְהִתְרוֹפֵץ וּלְהוֹרִידָה, וְהַחֲרִידָהּ;
                                             יח,ח אם העם ההוא, אשר דיברתי עליו, פנה מרעתו, אני
                                                          יחזור בתשובה על הרע אשר חשבתי לעשות להם.
                                                                        יח,ט ובאיזה רגע אדבר על גוי ועל א
                                                                                     מלכות, לבנות ולנטוע אותה;
                              יח 18:10 אם יעשה הרע בעיניי שלא ישמע בקולי אז אחזור בתשובה
                                                                 של הטוב, שבאמצעותו אמרתי שאועיל להם.
                                               יח 18:11 ועתה לך אל דבר אל אנשי יהודה ואל היושבים
                           מירושלים לאמר כה אמר יהוה; הִנֵּה, אֲנִי מְסַלֵּל אֶת רָע
                                                               אתם, ותמכו בכם מעשה: שובו עתה איש משלו
                                    דֶּרֶךְ רָעָה, וְהָשִׁיבוּ דְרָכֶיךָ וּמַעֲשָׂיךָ.
                                                        יח 18:12 ויאמרו אין תקוה אבל נלך אחרי נפשנו.
                                                    וְנַעֲשֶׂה אִישׁ אֶת-דְּמוּל לִבּוֹ הָרָע.
                                          יח 13 על כן כה אמר יהוה; שאלו עתה בין הגויים, למי יש
                                              שמע דברים כאלה: בתולת ישראל עשתה דבר נורא מאוד.
                                                              18:14 יעזוב אדם את שלג הלבנון היוצא מסלע
                                             שדה? או יהיו המים הזורמים הקרים הבאים ממקום אחר
                                                                                                                     עָזוּב?
                                                                     יח 18:15 כי שכח אותי עמי הקטירו להבל.
                                                                           והם הכשילו אותם בדרכם מן העתיק
                                                          שבילים, ללכת בשבילים, בדרך שאינה מושלכת;
              יח,טז, לַעֲשֶׂה אֶת-אֶרֶצָם, שִׁמְרָה, וְשִׁישׁ תָּמִיד; כל אחד ש
                                    עוֹבֵר עַל זֶה יִתְפַּלֵּא וּכְנַפֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ.
       יח,יז אֶפְזַרְתִּי אוֹתָם כְּרוּחַ מִזְרָח, לִפְנֵי האויב; אני אראה
                                                                        להם הגב, ולא הפנים, ביום פורענתם.
                                                                      18:18 ויאמרו בוא ונחשוב על ירמיהו. ל
                                                   לא תאבד התורה מן הכהן, ולא יעץ מן החכמים, ולא
                                                                     המילה מהנביא. בוא ונכה אותו בלשון,
                                                                      וְלֹא נִשְׁמַע לְכָל מִדְבָרָיו.
                                                           יח 18:19 שים לב אלי יהוה ושמע לקול המריבים
                                                                                                                         איתי.
                                                                18:20 האם יגומל הרע בטוב? כי חפרו לי בור
                                        נֶפֶשׁ. זכור כי עמדתי לפניך לדבר טוב עבורם, ואליהם
                                                                                                      הסר את חמתך מהם.
                                                   יח 18:21 על כן מסרו את בניהם לרעב ושפכו את שלהם
                                                                               דם בכוח החרב; ויישאו נשותיהם
                                                              ילדיהם, והיו אלמנות; ויומתו אנשיהם; תן
                                                                             הצעירים שלהם יהרגו בחרב בקרב.
                                                               יח 18:22 תשמע זעקה מבתיהם כאשר תביא חיל.
                                                     פתאום עליהם: כי חפרו בור לקחת אותי, והסתירו
                                                                                                        מלכודות לרגלי.
                            יח 18:23 ואולם יהוה אתה יודע את כל עצתם נגדי להרוג אותי סלח.
          לֹא עוֹנְתָּם וְלֹא תִמְחוּ חָטְאוֹתָם מֵעֵינֶיךָ, אֶלָּא תָּנַח
                                                                         יופלו לפניך; עשה עמם כך בזמן שלך
                                                                                                                     כַּעַס.