ירמיהו יז,א חטא יהודה כתוב בעט ברזל ובחוד א יהלום: הוא חקוק על שולחן לבם ועל הקרניים ממזבחותיכם; יז:2 בשעה שבניהם זוכרים את מזבחותיהם ומטעיהם ליד ה עצים ירוקים על הגבעות הגבוהות. יז:3 הר שלי בשדה, אתן את רכושך ואת כלך אוצרות לשליל, ומבמותיך לחטא, בכלך גבולות. יז:4 וְאַתָּה, גַּם אַתָּה, תִּבְטַר מִנַּחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר-אֲנִי. נתן לך; וַאֲשַׁבְדֶךָ אֶת-אוֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ: כִּי הִצְתַּרְתֶּם אֵשׁ בְּכַמִּי, אֲשֶׁר יישרף לנצח. יז:5 כה אמר יהוה; ארור האיש הבוטח באדם ועושה בָּשָׂר אֶת זְרוֹעוֹ וְלִבּוֹ מְסוֹר מִן ה\'. יז:ו כִּי כַּגָּד בַּמִּדְבָּר יִהְיֶה וְלֹא יָרָא מָתַי טוב בא; אלא ישכון את המקומות המיובשים במדבר, ב ארץ מלוחה ולא מיושבת. יז,ז אשרי האיש הבוטח ביהוה ותקוותו יהוה הוא. יז:8 כִּי יִהְיֶה כַעֵץ שֶׁנּוֹטֵל עַל-הַמַּיִם וּפָרֵשׁ שורשיה ליד הנהר, ולא תראה בבוא החום, אלא עלה יהיה ירוק; וגם לא יזהר בשנת בצורת יפסיק להניב פירות. יז,ט רמאי הלב מכול, ורשע נואש מי יכול יודע את זה? 17:10 אני יהוה חוקר את הלב, אני מנסה את המושכות לתת לאיש על פי דרכיו ועל פי פרי מעשיו. יז,11 כַּחוֹלָה יוֹשֵׁב בְּבִצִּים וְלֹא בְקִיעַ אֹתָם; אז הוא זה משיג עושר, ולא בזכות, ישאיר אותם בתוך שלו ימים, ובסופו יהיה שוטה. 17:12 כסא גבוה מפואר מראשית מקום קדשנו. יז:13 יהוה תקוות ישראל יבושו כל העוזבים אותך ההולכים ממני יכתבו בארץ כי הם עזבו את יהוה, מעיין מים חיים. יז:14 רפאני יהוה וארפא; הציל אותי, ואני אנצל: כי אתה הלל שלי. 17:15 הנה אומרים אלי היכן דבר יהוה? לתת לזה לבוא עַכשָׁיו. 17:16 אשר לי, לא מיהרתי מלהיות כומר ללכת אחריך: וְלֹא חָפַקְתִּי אֶת הַיּוֹם הָעוֹל; אתה יודע: מה שיצא של שפתי היה ממש לפניך. 17:17 אל תהי לי אימה: אתה תקוותי ביום רעה. 17:18 יבוהו רודפיני, אך אל נבהלתי. יִתְפָּרְדוּ, וְלֹא אֶת-יָרֵא: הִבְאוּ עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה, וְהַחֲמִיד אוֹתָם בְּהַחֲרָדָה כפולה. 17:19 כה אמר יהוה אלי; לך ותעמוד בשער ילדי העם, אשר בו נכנסים מלכי יהודה, ועל ידו הם הולכים בחוץ, ובכל שערי ירושלים; 17:20 ואמרתם אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה ו כל יהודה וכל יושבי ירושלים הנכנסים באלה שערים: יז:21 כה אמר יהוה; שימו לב לעצמכם, ואל תישא בעול יום השבת, ואל תביאו בשערי ירושלים; 17:22 אל תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וְלֹא תַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂה, אֶלָּא יִקְדְּשׁוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אבותיך. 17:23 אבל הם לא שמעו, ולא הטי אוזן, אלא עשו צווארם. נוקשים, כדי שלא ישמעו ולא יקבלו הוראה. 17:24 ויהי אם שמעתם אליי, אמר יהוה, לא להכניס משא בשערי העיר הזאת על ה יום שבת, אבל קדש את יום השבת, לא לעשות בו מלאכה; 17:25 אז יכנסו בשערי העיר הזאת מלכים ונסיכים יושב על כסא דוד, רוכב במרכבות ובסוסים, הם, ושריהם, אנשי יהודה ויושבי ירושלים: והעיר הזאת תשאר לעולם. 17:26 ויבואו מערי יהודה וממקומות סביב ירושלים ומארץ בנימין ומהמישור וממנה ההרים, ומדרום, מביאים עולות, ו זבחים, ומנחות בשר, וקטורת, והבאת זבחים של הלל, לבית ה\'. 17:27 אבל אם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולא לשאת בעול, אפילו נכנסים בשערי ירושלים בשבת יְוֹם; וְהִדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁעֲרֵיהּ, וְהִיא תֹאכַל ארמונות ירושלים, ולא תכבה.