ירמיהו
יז,א חטא יהודה כתוב בעט ברזל ובחוד א
יהלום: הוא חקוק על שולחן לבם ועל הקרניים
ממזבחותיכם;
יז:2 בשעה שבניהם זוכרים את מזבחותיהם ומטעיהם ליד ה
עצים ירוקים על הגבעות הגבוהות.
יז:3 הר שלי בשדה, אתן את רכושך ואת כלך
אוצרות לשליל, ומבמותיך לחטא, בכלך
גבולות.
יז:4 וְאַתָּה, גַּם אַתָּה, תִּבְטַר מִנַּחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר-אֲנִי.
נתן לך; וַאֲשַׁבְדֶךָ אֶת-אוֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ
אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ: כִּי הִצְתַּרְתֶּם אֵשׁ בְּכַמִּי, אֲשֶׁר
יישרף לנצח.
יז:5 כה אמר יהוה; ארור האיש הבוטח באדם ועושה
בָּשָׂר אֶת זְרוֹעוֹ וְלִבּוֹ מְסוֹר מִן ה\'.
יז:ו כִּי כַּגָּד בַּמִּדְבָּר יִהְיֶה וְלֹא יָרָא מָתַי
טוב בא; אלא ישכון את המקומות המיובשים במדבר, ב
ארץ מלוחה ולא מיושבת.
יז,ז אשרי האיש הבוטח ביהוה ותקוותו יהוה
הוא.
יז:8 כִּי יִהְיֶה כַעֵץ שֶׁנּוֹטֵל עַל-הַמַּיִם וּפָרֵשׁ
שורשיה ליד הנהר, ולא תראה בבוא החום, אלא עלה
יהיה ירוק; וגם לא יזהר בשנת בצורת
יפסיק להניב פירות.
יז,ט רמאי הלב מכול, ורשע נואש מי יכול
יודע את זה?
17:10 אני יהוה חוקר את הלב, אני מנסה את המושכות לתת לאיש
על פי דרכיו ועל פי פרי מעשיו.
יז,11 כַּחוֹלָה יוֹשֵׁב בְּבִצִּים וְלֹא בְקִיעַ אֹתָם; אז הוא זה
משיג עושר, ולא בזכות, ישאיר אותם בתוך שלו
ימים, ובסופו יהיה שוטה.
17:12 כסא גבוה מפואר מראשית מקום קדשנו.
יז:13 יהוה תקוות ישראל יבושו כל העוזבים אותך
ההולכים ממני יכתבו בארץ כי הם
עזבו את יהוה, מעיין מים חיים.
יז:14 רפאני יהוה וארפא; הציל אותי, ואני אנצל:
כי אתה הלל שלי.
17:15 הנה אומרים אלי היכן דבר יהוה? לתת לזה לבוא
עַכשָׁיו.
17:16 אשר לי, לא מיהרתי מלהיות כומר ללכת אחריך:
וְלֹא חָפַקְתִּי אֶת הַיּוֹם הָעוֹל; אתה יודע: מה שיצא
של שפתי היה ממש לפניך.
17:17 אל תהי לי אימה: אתה תקוותי ביום רעה.
17:18 יבוהו רודפיני, אך אל נבהלתי.
יִתְפָּרְדוּ, וְלֹא אֶת-יָרֵא: הִבְאוּ עֲלֵיהֶם
יוֹם רָעָה, וְהַחֲמִיד אוֹתָם בְּהַחֲרָדָה כפולה.
17:19 כה אמר יהוה אלי; לך ותעמוד בשער ילדי
העם, אשר בו נכנסים מלכי יהודה, ועל ידו הם הולכים
בחוץ, ובכל שערי ירושלים;
17:20 ואמרתם אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה ו
כל יהודה וכל יושבי ירושלים הנכנסים באלה
שערים:
יז:21 כה אמר יהוה; שימו לב לעצמכם, ואל תישא בעול
יום השבת, ואל תביאו בשערי ירושלים;
17:22 אל תוציאו משא מבתיכם ביום השבת
וְלֹא תַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂה, אֶלָּא יִקְדְּשׁוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי
אבותיך.
17:23 אבל הם לא שמעו, ולא הטי אוזן, אלא עשו צווארם.
נוקשים, כדי שלא ישמעו ולא יקבלו הוראה.
17:24 ויהי אם שמעתם אליי, אמר
יהוה, לא להכניס משא בשערי העיר הזאת על ה
יום שבת, אבל קדש את יום השבת, לא לעשות בו מלאכה;
17:25 אז יכנסו בשערי העיר הזאת מלכים ונסיכים
יושב על כסא דוד, רוכב במרכבות ובסוסים,
הם, ושריהם, אנשי יהודה ויושבי
ירושלים: והעיר הזאת תשאר לעולם.
17:26 ויבואו מערי יהודה וממקומות סביב
ירושלים ומארץ בנימין ומהמישור וממנה
ההרים, ומדרום, מביאים עולות, ו
זבחים, ומנחות בשר, וקטורת, והבאת זבחים של
הלל, לבית ה\'.
17:27 אבל אם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולא
לשאת בעול, אפילו נכנסים בשערי ירושלים בשבת
יְוֹם; וְהִדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁעֲרֵיהּ, וְהִיא תֹאכַל
ארמונות ירושלים, ולא תכבה.