ירמיהו
                                                                                   16:1 גם דבר יהוה בא אלי לאמר:
                                                                טז:ב לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים או
                                                                                                       בנות במקום הזה.
                                                                טז:3 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות
                                                            שנולדו במקום הזה, ולגבי אמותיהם היחפות
                                                        אותם, ועל-אבותיהם ההולידו אותם בארץ הזאת;
                                             טז,4 ימותו ממיתות חמורות; לא יקוננו; לא זה ולא זה
                                                             האם יקברו; אבל הם יהיו כגללים על פני ה\'
                                              אֶרֶץ וַיִּכְלוּ בְּחֶרֶב וּבְרָעָב; ואת שלהם
                                                                       פגרים יהיו בשר לעוף השמים ולבהמת
                                                                                                                כדור הארץ.
              טז:5 כִּי כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-תָּבֹא אֶל-בֵּית-הָאֲבוֹל וְלֹא-
                                          לכו לקונן ולא להלין עליהם: כי הוצאתי את שלומי מזה
                                                                                   אנשים, נאום ה\', חסד ורחמים.
                                                   טז:6 ימותו בארץ הזאת הגדולים והקטנים לא יהיו
                                                      קבור, ולא יקוננו עליהם, ולא יחתכו, ולא יעשו
                                                                                                     עצמם קירחים להם:
                                                                      16:7 ואנשים לא יקרעו להם באבל לנחמם
                              למתים; וְלֹא יִתְּנוּ לָהֶם אָדָם אֶת כּוֹס הַנִּחְמָה
                                                                              לשתות עבור אביהם או עבור אמם.
                      טז,ח לֹא תִבְכֹּת גַּם בֵּית הַמִּשְׁתָּה לִשְׁבֹּת אִתָּם
                                                                                                          לאכול ולשתות.
   טז,ט כִּי כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; הנה, אני אעשה
                                                   תגרום להפסיק מן המקום הזה בעיניך, ובימיך, את
                                                                                קול שמחה, וקול שמחה, קול חתן,
                                                                                                                וקול הכלה.
                                                                   16:10 ויהי כאשר תראה לעם הזה את כל אלה
                               דִּבְרִים, וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיךָ, לָמָּה דִּבֵּר יְהוָה
                                            כל הרוע הגדול הזה נגדנו? או מה עווננו? או מה שלנו
                                                                             חטאת אשר עשינו ביהוה אלוהינו?
                                                             16:11 אז תאמר אליהם כי עזבו אותי אבותיכם.
  נְאֻם יְהוָה, וְהָלַכְתוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְעָבְדוּ אֹתָם.
                           וְהִשְׁתַּחֲתוּ לָהֶם, וְעָזְבוּנִי, וְלֹא שָׁמְרוּ אֶת
                                                                                                                         חוֹק;
                                         16:12 ועשיתם גרוע מאבותיכם; כי הנה אתם הולכים כל אחד
                                                                              כדמיון לבו הרע, למען לא ישמעו
                                                                                                                           לִי:
                          16:13 על כן אשליך אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר אינכם יודעים.
                                            לא אתם ולא אבותיכם; ושם תעבדו אלוהים אחרים יום ו
                                                                                 לַיְלָה; שבו לא אעשה לך חסד.
                                                 16:14 על כן הנה ימים באים נאום יהוה ולא יהיה עוד
                                                                     נאמר חי יהוה אשר העלה את בני ישראל
                                                                                                                ארץ מצרים;
                                                     16:15 אבל חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מן הים
                        אֶרֶץ צָפוֹן, וּמִכָּל-הַאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אוֹתָם:
                                                                      והחזרתי אותם אל ארצם אשר נתתי להם
                                                                                                                         אבות.
                                                   16:16 הנה אני שולח דייגים רבים נאום יהוה ויעשו
                                                     לדוג אותם; ואחרי אשלח ציידים רבים, והם יצדו
                                                                         אותם מכל הר ומכל גבעה ומנקרותיה
                                                                                                                     הסלעים.
                                                          16:17 כי עיניי על כל דרכיהם לא נסתרו מפניי.
                                                                    וְלֹא נִסְתַּר עוֹנְתָם מֵעֵינַי.
                                                    16:18 ותחילה אחזיר את עוונם ואת חטאתם כפול; כי
                                                                             טמאו את ארצי, מילאו את נחלתי ב
                                                            פגרים של הדברים הנתעבים והנתעבים שלהם.
                                                                      16:19 יהוה עוזני ומבצרי ומחסתי ביום
                                                                     ייסורים, יבואו אליך הגויים מקצוות
                      אֶרֶץ, וַיֹּאמֶר, הֲרֵי אֲבוֹתֵינוּ יַרְשׁוּ כָּזֶר, הֶבֶל.
                                                                                            ודברים שאין בהם רווח.
                                                              16:20 האם אדם יעשה לו אלים והם אינם אלים?
                                                           16:21 על כן הנה אני אביא אותם פעם אחת, אביא
                                                             אותם לדעת את ידי ואת כוחי; וידעו כי שמי
                                                                                                                       אדוני.