ירמיהו
14:1 דבר יהוה אשר בא אל ירמיהו על המחסור.
יב,ב יְהוּדָה, וְשַׁעֲרֵיהּ מְאֹד; הם שחורים עד ל
קרקע, אדמה; וזעקת ירושלים עלתה.
14:3 ואציליהם שלחו את-קטנים אל-המים הם באו
הבורות, ולא מצא מים; חזרו כשכליהם ריקים;
נִבְשׁוּ וְנִבְוָּו, וְכִסּוּ אֶת-רֹאשֵׁיהֶם.
14:4 כי הארץ פרק כי לא היה גשם בארץ
חורשים התביישו, כיסו את ראשיהם.
14:5 כן, גם האחורי המליטה בשדה ועזבה אותו כי שם
לא היה דשא.
14:6 ויעמו חמורי-בר בבמות, רחמו את
רוח כמו דרקונים; עיניהם נכשלו, כי לא היה עשב.
14:7 יהוה אף כי יעידו עלינו עוונותינו, עשה זאת למענך.
למען השם: כי נפילותינו רבות; חטאנו לך.
14:8 תקוות ישראל מושיעם בעת צרה למה
הָיִיתְךָ כְּגָר בְּאֶרֶץ וְכַמּוֹרֵב כָּךְ
פונה להתעכב ללילה?
14:9 למה אתה תהיה כאדם נדהם כגבר שאינו יכול
לשמור? וְאַתָּה, יְהוָה, בְּתוֹכְנֵינוּ, וְנִקְרָאִים עַל-פְּךָ
שֵׁם; לא לעזוב אותנו.
14:10 כה אמר יהוה אל העם הזה כה אהבו לנדוד.
לא נמנעו רגליהם, על כן לא יקבל יהוה
אוֹתָם; עתה יזכור את עוונם ויבקר את חטאיהם.
14:11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל תִּתְפַּלֵּל עַל הָעָם הַזֶּה לְטוֹבוֹ.
14:12 כשיצמו, לא אשמע את זעקתם; וכאשר מציעים שרוף
מנחה ומנחה לא אקבלם : אבל אאכל
אותם בחרב וברעב ובמגיפה.
14:13 ואז אמרתי: אה, אדוני יהוה! הִנֵּה נְבִיאִים אוֹמְרִים אֲלֵיהֶם: אַתָּה תִּהְיֶה
לֹא-רָאוּ אֶת-חֶרֶב, וְלֹא-יִהְיֶה לָכֶם רָעָב; אבל אני אתן לך
הבטיח שלום במקום הזה.
14:14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הַנְּבִיאִים מְנַבְּאִים כָּזֶר בִּשְׁמִי.
לא שלח אותם, ולא צויתי אותם, ולא דברתי אליהם.
הם מנבאים לך חזון שקר ועתידות ודבר
לֹא וּרְמִית לִבָּם.
14:15 על כן כה אמר יהוה על הנביאים המתנבאים
שמי, ולא שלחתי אותם, ואף על פי כן הם אומרים: חרב ורעב לא יגידו
תהיה בארץ הזאת; בחרב וברעב יאכלו הנביאים ההם.
14:16 והעם אשר הם מתנבאים לו יודח ברחובות
ירושלים מפני הרעב והחרב; ולא יהיה להם
לקבור אותם, את נשותיהם ואת בניהם ואת בנותיהם.
כי אשפוך עליהם את רשעותם.
14:17 על כן תאמר אליהם את הדבר הזה; תן לעיניים שלי לרדת
בדמעות לילה ויום, ואל יפסיקו: לבתולה
בת עמי נשברה בפרץ גדול, עם מאוד
מכה קשה.
14:18 אם אצא אל השדה, הנה ההרוגים בחרב! ו
אם אכנס לעיר, הנה חולי רעב!
כן, גם הנביא וגם הכהן מסתובבים לארץ שהם מכירים
לֹא.
14:19 האם דחית לגמרי את יהודה? האם תיעבה נפשך מציון? למה יש
היכת אותנו, ואין לנו רפואה? חיפשנו שלום,
ואין טוב; ולעת רפואה, והנה צרה!
14:20 אנו מכירים ה\' את רשענו ואת עוון אבותינו.
כי חטאנו לך.
14:21 אל תיעב אותנו למען שמך אל תביש את כסאך.
תהילה: זכור, אל תפר את בריתך עמנו.
14:22 האם יש בין הבלים של הגויים שיכולים לגרום גשם? אוֹ
האם השמים יכולים לתת ממטרים? הלא אתה ה\' אלוהינו? לָכֵן
נמתין בך: כי עשית את כל הדברים האלה.