ירמיהו
13:1 כה אמר יהוה אלי לכי וקח לך חגורת פשתן ושם אותה.
על חלציך, ואל תשים אותו במים.
13:2 וַיִּקַּחְתִּי חגורה, כדבר-יהוה, ושמתי אותה עליי
מָתנַיִם.
13:3 ויהי דבר יהוה אלי בפעם השנייה לאמר.
13:4 קח את החגורה אשר יש לך אשר על חלציך וקום.
לך לפרת, והחביא אותו שם בבור של הסלע.
13:5 והלכתי והסתרתי אותו על-יד פרת, כאשר ציווה אותי יהוה.
13:6 ויהי לאחר ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום.
לך לפרת, וקח משם את החגורה אשר צויתי אותך
להתחבא שם.
13:7 ואז הלכתי אל פרת וחפרתי ולקחתי את החגורה מן המקום
איפה החבאתי אותו: והנה החגורה פגומה, זה היה
משתלם לחינם.
13:8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
13:9 כה אמר יהוה כדרך זה אשחית את גאוות יהודה.
והגאווה הגדולה של ירושלים.
13:10 העם הרשע הזה, המסרב לשמוע את דברי, ההולך ב-
דמיון לבם והלכו אחרי אלוהים אחרים לשרתם
ולעבוד אותם, יהיה כחגורה הזאת, אשר טוב לה
שום דבר.
13:11 כי כמו שהחגורה דבקה במותניו של אדם, כך גרמתי
דבק בי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה
אָמַר יְהוָה; למען יהיו לי לעם ולשם,
ולשבח ולתפארת: אבל לא שמעו.
13:12 על כן תדבר אליהם את הדבר הזה; כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהִים
של ישראל, כל בקבוק ימלא יין: ויאמרו
אליך, האם אין אנו יודעים כי כל בקבוק יתמלא
עם יין?
13:13 אז תאמר אליהם כה אמר יהוה הנה אמלא
כל יושבי הארץ הזאת המלכים היושבים על דוד
כסא, והכוהנים, והנביאים, וכל יושבי
ירושלים, עם שכרות.
13:14 ואקץ אותם איש אל רעהו, האבות והבנים
יחד, נאום ה\': לא ארחם ולא ארחם ולא ארחם.
אלא להרוס אותם.
13:15 שמעו והאזינו; אל תתגאה כי דיבר יהוה.
13:16 תן כבוד ליהוה אלוהיך לפני החושך ולפניו
רגליך מועדות על ההרים האפלים, ובזמן שאתה מחפש אור,
הוא הופך אותו לצל המוות, והופך אותו לחושך גס.
13:17 אבל אם לא תשמעו, תבכה נפשי במקומות סתר על שלכם
גאווה; וְעֵינַי תִּבְכֶּה מְאֹד וּתְזַלֵּל בְּדמעות, כי
צאן יהוה נשא בשבי.
13:18 אמרו אל המלך ואל המלכה השפילו עצמכם, שבו.
ירדו נסיכויותיכם, עטרת כבודכם.
13:19 ערי הדרום יהיו סגורות ולא יפתח אותן.
יְהוּדָה יִשָּׂבֵה כֻּלָּהּ, כָּל הוּא
נסחף בשבי.
13:20 נשא עיניך והנה הבאים מצפון היכן
הצאן אשר ניתן לך, צאן יפה שלך?
13:21 מה תאמר כאשר יענישך? כי אתה לימדת אותם
להיות שרים וכראש עליך: לא יקחו אותך עצבות, כמו
אישה בלידה?
13:22 ואם תאמר בלבך למה באים עלי הדברים האלה? ל
גדלות עוונך נגלו חצאיותיך ועקביך
חשוף.
13:23 האם האתיופי יכול לשנות את עורו, או הנמר את כתמיו? אז אתה יכול
גם לעשות טוב, שרגילים לעשות רע.
יד 13:24 על כן אפזר אותם כזיפים העוברים ליד ה\'
רוח השממה.
13:25 זה חלקך, חלק מידותיך ממני, נאום יהוה;
כי שכחת אותי, ובטחת בשקר.
יח 13:26 על כן אגלה את חצאייך על פניך למען תהא חרפתך
לְהוֹפִיעַ.
13:27 ראיתי את הניאוף שלך ואת רעותיך את זימתך.
זנות, ותועבותיך בגבעות בשדות. אוי לו
אתה, ירושלים! הלא תטהר? מתי זה יהיה פעם