ירמיהו 12:1 צדיק אתה יהוה כשאני מתחנן אליך, והנה אדבר עמו. אתה משפטיך: מדוע דרך רשעים תצליח? מדוע כולם מאושרים שעוסקים בבוגדנות רבה? יב:ב נטעת אותם הם השתרשו הם צומחים כן הם. תביא פרי: אתה קרוב בפיהם ורחוק מהם מושכות. 12:3 אבל אתה יהוה מכיר אותי ראית אותי וניסית את לבי. לקראתך: שלף אותם כצאן לשחיטה, והכין אותם ליום השחיטה. יב:4 עד מתי תאבל הארץ ועשבי כל שדה יבמלו רשע היושבים בה? הבהמות מתכלות, ו הציפורים; כִּי אָמְרוּ, לֹא יָרָא אֶת קֵצְנוּ. 12:5 אם רצת עם הרגלים והם עייפו אותך, אז איך האם אתה יכול להתמודד עם סוסים? ואם בארץ שלום, שבה בטחת, עייפו אותך, אז מה תעשה בנפיחות של ירדן? 12:6 כי גם אחיך ובית אביך גם הם עשו בוגדת איתך; כן קראו אחריך המון: אל תאמין להם, אף שהם מדברים אליך מילים נאות. 12:7 עזבתי את ביתי, עזבתי את נחלתי; נתתי את אהובת נפשי ביד אויביה. יב:8 מורשתי היא לי כאריה ביער; זה זועק נגד אני: על כן שנאתי אותו. יב:9 מורשתי היא לי כציפור מנומרת, הציפורים מסביב. נגדה; בוא אתם, אספו את כל חיות השדה, בוא אל לטרוף. 12:10 כמרים רבים הרסו את כרמי, דרכו את חלקי תחת רגלי עשו את חלקי הנעימה למדבר שומם. 12:11 שִׁמְשׁוּ אוֹתָהּ וּשְׁמוֹמָה, אֲבַל לִי; ה כָּל הָאָרֶץ נִשְׁמָמָה, כִּי לֹא יָשִׁיב אִישׁ לִבּוֹ. 12:12 המקלקלים באו על כל הבמות במדבר כי חרב יהוה תאכל מקצה הארץ ועד קצה הארץ השני: לא יהיה לבשר שלום. 12:13 הם זרעו חיטה ויקצרו קוצים הם שמו. כאב, אך לא יועילו: ויתביישו בהכנסותיכם מפני כעס עז של יהוה. 12:14 כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנוגעים ב נחלה אשר הנחתי את עמי ישראל; הנה, אני יעקור אותם מארצם, ויוציא את בית יהודה ממנו ביניהם. 12:15 וַיְהִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָרֵצְתִּי אוֹתָם חזור ורחם עליהם, ויחזיר אותם, כל איש למורשתו ואיש לארצו. 12:16 ויהי אם ילמדו את דרכי אנשים, להישבע בשמי, חי יהוה; כפי שהם לימדו את עמי להישבע בבעל; אז יבנו בתוך עמי. 12:17 אבל אם הם לא יצייתו, אני אוריד את זה עד הסוף גוי, נאום ה\'.