ירמיהו
12:1 צדיק אתה יהוה כשאני מתחנן אליך, והנה אדבר עמו.
אתה משפטיך: מדוע דרך רשעים תצליח?
מדוע כולם מאושרים שעוסקים בבוגדנות רבה?
יב:ב נטעת אותם הם השתרשו הם צומחים כן הם.
תביא פרי: אתה קרוב בפיהם ורחוק מהם
מושכות.
12:3 אבל אתה יהוה מכיר אותי ראית אותי וניסית את לבי.
לקראתך: שלף אותם כצאן לשחיטה, והכין
אותם ליום השחיטה.
יב:4 עד מתי תאבל הארץ ועשבי כל שדה יבמלו
רשע היושבים בה? הבהמות מתכלות, ו
הציפורים; כִּי אָמְרוּ, לֹא יָרָא אֶת קֵצְנוּ.
12:5 אם רצת עם הרגלים והם עייפו אותך, אז איך
האם אתה יכול להתמודד עם סוסים? ואם בארץ שלום, שבה
בטחת, עייפו אותך, אז מה תעשה בנפיחות
של ירדן?
12:6 כי גם אחיך ובית אביך גם הם עשו
בוגדת איתך; כן קראו אחריך המון:
אל תאמין להם, אף שהם מדברים אליך מילים נאות.
12:7 עזבתי את ביתי, עזבתי את נחלתי; נתתי את
אהובת נפשי ביד אויביה.
יב:8 מורשתי היא לי כאריה ביער; זה זועק נגד
אני: על כן שנאתי אותו.
יב:9 מורשתי היא לי כציפור מנומרת, הציפורים מסביב.
נגדה; בוא אתם, אספו את כל חיות השדה, בוא אל
לטרוף.
12:10 כמרים רבים הרסו את כרמי, דרכו את חלקי
תחת רגלי עשו את חלקי הנעימה למדבר שומם.
12:11 שִׁמְשׁוּ אוֹתָהּ וּשְׁמוֹמָה, אֲבַל לִי; ה
כָּל הָאָרֶץ נִשְׁמָמָה, כִּי לֹא יָשִׁיב אִישׁ לִבּוֹ.
12:12 המקלקלים באו על כל הבמות במדבר כי
חרב יהוה תאכל מקצה הארץ ועד
קצה הארץ השני: לא יהיה לבשר שלום.
12:13 הם זרעו חיטה ויקצרו קוצים הם שמו.
כאב, אך לא יועילו: ויתביישו בהכנסותיכם
מפני כעס עז של יהוה.
12:14 כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנוגעים ב
נחלה אשר הנחתי את עמי ישראל; הנה, אני
יעקור אותם מארצם, ויוציא את בית יהודה ממנו
ביניהם.
12:15 וַיְהִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָרֵצְתִּי אוֹתָם
חזור ורחם עליהם, ויחזיר אותם, כל
איש למורשתו ואיש לארצו.
12:16 ויהי אם ילמדו את דרכי
אנשים, להישבע בשמי, חי יהוה; כפי שהם לימדו את עמי
להישבע בבעל; אז יבנו בתוך עמי.
12:17 אבל אם הם לא יצייתו, אני אוריד את זה עד הסוף
גוי, נאום ה\'.