ירמיהו
11:1 הדבר אשר בא אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:
11:2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברו אל אנשי יהודה ו
לתושבי ירושלים;
11:3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלוהי ישראל; ארור ה
אדם שאינו מציית לדברי הברית הזאת,
11:4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוצאתי אותם
מארץ מצרים מכבשן הברזל לאמר שמע בקולי ו
עשו אותם, ככל אשר אנכי מצווה אתכם: כן תהיו לעמי.
ואני אהיה לך לאל:
11:5 למען אקיים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם
תן להם ארץ זבת חלב ודבש כמו היום הזה. לאחר מכן
עניתי ואמרתי, יהוה.
11:6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הוֹרֵא אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי
יהודה וברחובות ירושלים לאמר שמעו את דברי
הברית הזאת, ועשה אותם.
11:7 כי מחיתי אל אבותיכם ביום הבאתי
עולים מארץ מצרים עד היום הזה, השכם ו
מוחה, אומר, שמע בקולי.
11:8 אף על פי כן לא שמעו ולא הטי אוזנם אלא הלכו כל אחד ב-
דמיון לבם הרע: על כן אביא על כולם
את דברי הברית הזאת אשר צויתי אותם לעשות: אבל הם עשו
אותם לא.
11:9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי נִמְצָא קְמוּמָה בְּאִישׁ יְהוּדָה.
ובין יושבי ירושלים.
11:10 הם חזרו אל עוונות אבותיהם אשר
סירב לשמוע את דברי; והלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם.
בית ישראל ובית יהודה הפרו את בריתי אשר
הכנתי עם אבותיהם.
11:11 על כן כה אמר יהוה הנה אני מביא עליהם רעה.
אשר לא יוכלו להימלט; וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּצְעָקוּ אֶל
לי, לא אשמע אליהם.
11:12 אז ילכו ערי יהודה ויושבי ירושלים ויזעקו
לאלים אשר מקריבים להם קטורת ולא יושיעו
בכלל בזמן צרתם.
11:13 כי למספר עריך היו אלהיך יהודה; ו
כמספר רחובות ירושלים הקמתם
מזבחות לחרפה ההיא, מזבחות להקטיר קטורת לבעל.
11:14 על כן אל תתפלל על העם הזה ואל תרים זעקה או תפילה.
בעבורם: כי לא אשמע אותם בזמן אשר יזעקו אלי
הצרות שלהם.
11:15 מה לעשות אהובתי בביתי כי עשתה
זימה ברבים, ועבר ממך בשר הקודש? מתי אתה
עושה רע, אז אתה שמח.
11:16 קרא יהוה שמך זית ירוק נאה ופרי טוב.
ברעש מהומה גדולה הצית עליו אש, ואת
ענפים שלו שבורים.
11:17 כי יהוה צבאות נטעך רעה רעה.
לך על רעה בית ישראל ובית יהודה
אשר עשו נגד עצמם כדי לעורר בי כעס
להעלות קטורת לבעל.
11:18 וידע יהוה את זה וידעתי אותו אז אתה
הראו לי את מעשיהם.
11:19 אבל הייתי ככבש או שור מביאים לשחיטה; ואני
לֹא יָדַע, כִּי הָיְתוּ מַעֲשִׂים עָלַי לֵאמֹר, נָתַן
להשמיד את העץ עם פריו, ונכרתו אותו מן
אֶרֶץ חַיִּים, שֶׁלֹּא יִזְכֹּר שְׁמוֹ.
11:20 אבל יהוה צבאות השופט בצדק הבוחן את הרסן.
והלב, אראה את נקמתך בהם: כי לך יש לי
חשף את הסיבה שלי.
11:21 על כן כה אמר יהוה אנשי ענתות המבקשים שלך
חיים לאמר אל תנבאו בשם יהוה לבל תמות
היד שלנו:
11:22 על כן כה אמר יהוה צבאות הנה אנכי עליהם.
בחורים ימותו בחרב; בניהם ובנותיהם
למות ברעב:
11:23 ולא יהיה שריד מהם כי אביא רעה על ה
אנשי ענתות, שנת ביקורם.