ירמיהו 11:1 הדבר אשר בא אל ירמיהו מאת יהוה לאמר: 11:2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברו אל אנשי יהודה ו לתושבי ירושלים; 11:3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלוהי ישראל; ארור ה אדם שאינו מציית לדברי הברית הזאת, 11:4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוצאתי אותם מארץ מצרים מכבשן הברזל לאמר שמע בקולי ו עשו אותם, ככל אשר אנכי מצווה אתכם: כן תהיו לעמי. ואני אהיה לך לאל: 11:5 למען אקיים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם תן להם ארץ זבת חלב ודבש כמו היום הזה. לאחר מכן עניתי ואמרתי, יהוה. 11:6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הוֹרֵא אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יהודה וברחובות ירושלים לאמר שמעו את דברי הברית הזאת, ועשה אותם. 11:7 כי מחיתי אל אבותיכם ביום הבאתי עולים מארץ מצרים עד היום הזה, השכם ו מוחה, אומר, שמע בקולי. 11:8 אף על פי כן לא שמעו ולא הטי אוזנם אלא הלכו כל אחד ב- דמיון לבם הרע: על כן אביא על כולם את דברי הברית הזאת אשר צויתי אותם לעשות: אבל הם עשו אותם לא. 11:9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי נִמְצָא קְמוּמָה בְּאִישׁ יְהוּדָה. ובין יושבי ירושלים. 11:10 הם חזרו אל עוונות אבותיהם אשר סירב לשמוע את דברי; והלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם. בית ישראל ובית יהודה הפרו את בריתי אשר הכנתי עם אבותיהם. 11:11 על כן כה אמר יהוה הנה אני מביא עליהם רעה. אשר לא יוכלו להימלט; וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּצְעָקוּ אֶל לי, לא אשמע אליהם. 11:12 אז ילכו ערי יהודה ויושבי ירושלים ויזעקו לאלים אשר מקריבים להם קטורת ולא יושיעו בכלל בזמן צרתם. 11:13 כי למספר עריך היו אלהיך יהודה; ו כמספר רחובות ירושלים הקמתם מזבחות לחרפה ההיא, מזבחות להקטיר קטורת לבעל. 11:14 על כן אל תתפלל על העם הזה ואל תרים זעקה או תפילה. בעבורם: כי לא אשמע אותם בזמן אשר יזעקו אלי הצרות שלהם. 11:15 מה לעשות אהובתי בביתי כי עשתה זימה ברבים, ועבר ממך בשר הקודש? מתי אתה עושה רע, אז אתה שמח. 11:16 קרא יהוה שמך זית ירוק נאה ופרי טוב. ברעש מהומה גדולה הצית עליו אש, ואת ענפים שלו שבורים. 11:17 כי יהוה צבאות נטעך רעה רעה. לך על רעה בית ישראל ובית יהודה אשר עשו נגד עצמם כדי לעורר בי כעס להעלות קטורת לבעל. 11:18 וידע יהוה את זה וידעתי אותו אז אתה הראו לי את מעשיהם. 11:19 אבל הייתי ככבש או שור מביאים לשחיטה; ואני לֹא יָדַע, כִּי הָיְתוּ מַעֲשִׂים עָלַי לֵאמֹר, נָתַן להשמיד את העץ עם פריו, ונכרתו אותו מן אֶרֶץ חַיִּים, שֶׁלֹּא יִזְכֹּר שְׁמוֹ. 11:20 אבל יהוה צבאות השופט בצדק הבוחן את הרסן. והלב, אראה את נקמתך בהם: כי לך יש לי חשף את הסיבה שלי. 11:21 על כן כה אמר יהוה אנשי ענתות המבקשים שלך חיים לאמר אל תנבאו בשם יהוה לבל תמות היד שלנו: 11:22 על כן כה אמר יהוה צבאות הנה אנכי עליהם. בחורים ימותו בחרב; בניהם ובנותיהם למות ברעב: 11:23 ולא יהיה שריד מהם כי אביא רעה על ה אנשי ענתות, שנת ביקורם.