ירמיהו
10:1 שמעו את-הדבר אשר דבר ה\' אליכם, בית ישראל.
10:2 כה אמר יהוה אל תלמד את דרך הגויים ואל תהיה
נבהל מאתות השמים; כי הגויים נרתעים מהם.
10:3 כי הבל מנהגי העם כי כורך ממנו עץ
היער, מעשה ידיו של הפועל, עם הגרזן.
10:4 מקשטים אותו בכסף ובזהב; הם מהדקים אותו עם מסמרים ו
עם פטישים, שלא יזוז.
10:5 הם זקופים כדקל, אבל אל תדברו הם צריכים להיות
נשאו, כי הם לא יכולים ללכת. אל תפחד מהם; כי הם לא יכולים לעשות
רע, וגם אין בהם לעשות טוב.
10:6 כי אין כמוך יהוה; אתה גדול, ו
שמך גדול בעוצמה.
10:7 מי לא יראך מלך הגויים? כי לך עושה זאת
שייך: באשר בין כל חכמי העמים ובין
כל ממלכותיהם, אין כמוך.
10:8 אבל הם כולם אכזריים וטיפשים: המלאי הוא תורת
מַדוּחִים.
10:9 כסף פרוס לצלחות מביא מתרשיש וזהב מעופז
עבודת העובד, וידיו של המייסד: כחול ו
סגול הוא לבושם: כולם מעשה של אנשים ערמומיים.
10:10 אבל יהוה הוא אלוהי האמת, הוא אלהים חיים ונצח
מלך: מזעמו תרעד הארץ, והגוים לא יהיו
מסוגל לסבול את זעמו.
10:11 כה תאמר להם: האלים אשר לא עשו את השמים
אֶת הָאָרֶץ אֲפִלּוּ הֵם יָמוּתוּ מִן הָאָרֶץ וּמִתַּחַת אֵלֶּה
שמים.
10:12 הוא עשה את הארץ בכוחו, הוא הקים את העולם על ידי
חכמתו, ופרש את השמים בשיקול דעתו.
10:13 בבואו להשמיע את קולו הרבה מים
שמים, והוא גורם לעלות האדים מקצות ה
כדור הארץ; הוא עושה ברקים בגשם, ומוציא רוח
מהאוצרות שלו.
10:14 כל אדם גס ידיעתו כל מייסד נבהל
הפסל: כי פסלו המותך שקר, ואין
נשימה בהם.
10:15 הבל הם ומעשה שגיאות בזמן ביקורם
יאבדו.
10:16 לא כמותם חלקו של יעקב כי הוא הראשון לכל
דברים; וישראל הוא מטה נחלתו: יהוה צבאות
השם שלו.
10:17 אסף את מרכולתך מן הארץ, יושבי המבצר.
10:18 כי כה אמר יהוה הנה אנכי משליך את יושבי
נחתה בבת אחת ויצחק אותם למען ימצאו כך.
10:19 אוי לי על הפגיעה שלי! פצעי קשה: אבל אמרתי, באמת זה א
צער, ואני חייב לשאת אותו.
10:20 נקלקל אוהלתי וכל חבליי נשברו בניי.
יצאו ממני, והם אינם: אין מי למתוח את שלי
עוד אוהל, ולהעמיד את הווילונות שלי.
10:21 כִּי נִהְיוּ הַכֹּהֲרִים, וְלֹא בִקְשׁוּ יְהוָה.
לפיכך לא יצליחו, וכל צאניהם יהיו
מְפוּזָר.
10:22 הנה רעש הפרי בא ומהומה גדולה מהעולם.
ארץ צפונה, לעשות את ערי יהודה שממה, ומאורת
דרקונים.
10:23 יהוה יודע אני כי אין דרך האדם בעצמו, אין היא באדם
ההולך לכוון את צעדיו.
10:24 יהוה תקן אותי אבל במשפט; לֹא בְּכַעֲמֶךָ, פֶּן אַתָּה
להביא אותי לכלום.
10:25 שפך חמתך על הגויים אשר אינם מכירים אותך ועל הגוים
משפחות שלא יקראו בשמך כי אכלו את יעקב ו
אכלו אותו, ואכלו אותו, והשממו את מושבו.