ירמיהו
9:1 הוה ראשי מים ועיני מעיין דמעות אני
יכול לבכות יומם ולילה על ההרוגים של בת עמי!
יט,ב הוה היה לי במדבר מקום לינה של נוסעים; שאני
עלול לעזוב את עמי ולצאת מהם! כי כולם נואפים, א
אספת אנשים בוגדניים.
ט,ג וַיִּכְפַפְּנוּ אֶת לָשׁוֹתָם כְּקַשְׁתָּם, לְשַׁקְרִים וְלֹא
גבורה לאמת על פני האדמה; כי הם יוצאים מן הרע אל
רָע וְלֹא יָדְעוּנִי, נְאֻם יְהוָה.
9:4 שימו לב איש לרעו ואל תבטחו באיש
אח: כי כל אח ידחק כליל וכל שכן
ילך עם לשון הרע.
9:5 ויטעו איש את רעהו ולא ידברו
אמת: הם לימדו את לשונם לדבר שקר, ויגעו
לעשות עוון.
ט,ט-ו-מִשְׁכַּנְךָ בְּתוֹךְ מַרְמָה; במרמה הם מסרבים
לדעת אותי, נאום ה\'.
יט:7 על כן כה אמר יהוה צבאות הנה אני ממיס אותם ו
נסה אותם; כי איך אעשה לבת עמי?
9:8 לשונם כחץ נורה החוצה; זה מדבר מרמה: אחד מדבר
בשלום לרעך בפיו, אבל בלב הוא מניח את שלו
לַחֲכוֹת.
9:9 האם לא אבקר אותם בגלל הדברים האלה? אמר יהוה: לא שלי
תנקום נפש בעם כזה?
9:10 על ההרים אשים בכי ויללה ועל ה\'
מושבי המדבר קינה, כי נשרפו,
כדי שאיש לא יוכל לעבור דרכם; גם אנשים לא יכולים לשמוע את הקול של
הבקר; גם עוף השמים וגם החיה בורחים; הֵם
נעלמו.
9:11 ועשיתי את ירושלים לערימות ומאור דרקונים; ואני אעשה
ערי יהודה שוממות בלי יושב.
9:12 מי החכם הבין זאת? ומי הוא למי ה
פי יהוה דיבר למען יגיד על מה הארץ
אבד ונשרף כמדבר שאין עובר בו?
9:13 ויאמר יהוה כי עזבו את תורתי אשר נתתי לפנים
אותם, ולא שמעו בקולי, ולא הלכו בהם;
9:14 אבל הלכו לפי דמיונם של לבם ואחריו
בעלים אשר לימדו אותם אבותיהם:
יט,טז, על-כן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; הנה, אני
יאכיל אותם, גם העם הזה, בלענה, ויתן להם מים
מרה לשתות.
יט,טז, גַּם-אֲנִי אֶפְזַרְתָּ אוֹתָם בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא הֵם וְלֹא הֵם
ידעו אבות: ואשלח חרב אחריהם עד אשר אהיה
אכל אותם.
9:17 כה אמר יהוה צבאות התבונן וקראו לאבל.
נשים, למען יבואו; ושלח לנשים ערמומיות, כדי שיוכלו
תבואו:
9:18 וימהרו ויקבלו עלינו יללה למען ירבו עינינו
יורדים מדמעות, והעפעפיים שלנו זורמים ממים.
9:19 כי קול יבנה נשמע מציון איך נקלקלנו! אנחנו
נבוך מאוד, כי עזבנו את הארץ, כי שלנו
בתי מגורים גירשו אותנו.
9:20 ושמעו את דבר יהוה נשים וקבלו אזנכם
דבר פיו, ולמד את בנותיכם יבכה וכל אחת אותה
קינה של השכנים.
9:21 כי עלה המוות אל חלונותינו ונכנס אל ארמונותינו
לנתק את הילדים מבחוץ, ואת הצעירים מה
רחובות.
9:22 דברו כה אמר יהוה גם פגרי בני אדם יפלו כזבל.
על השדה הפתוח, וכקומץ אחרי הקציר, ואין
יאסוף אותם.
9:23 כה אמר יהוה אל יתהלל החכם בחכמתו ולא יתהלל החכם בחכמתו.
יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בְּגַבּוֹתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל הָעוֹשִׁיר בְּגוֹזוֹ
עוֹשֶׁר:
9:24 אבל יתהלל בזה, כי הוא מבין ו
יודע אותי, כי אני יהוה העושה חסד, משפט,
וְצִדְקָה בָּאָרֶץ: כִּי בְּאֵלֶּה חָפַק, אָמַר
אדוני.
9:25 הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וַאֲנִי אֶחָד אֶת-כָּל-אֲשֶׁר
נימולים עם ערלים;
9:26 מצרים ויהודה ואדום ובני עמון ומואב וכל
אֲשֶׁר בַּפְּנוֹת הַמַּעֲלוֹת, יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר: לַכֹּל
הגוים האלה ערלים, וכל בית ישראל
ערל בלב.