ירמיהו 9:1 הוה ראשי מים ועיני מעיין דמעות אני יכול לבכות יומם ולילה על ההרוגים של בת עמי! יט,ב הוה היה לי במדבר מקום לינה של נוסעים; שאני עלול לעזוב את עמי ולצאת מהם! כי כולם נואפים, א אספת אנשים בוגדניים. ט,ג וַיִּכְפַפְּנוּ אֶת לָשׁוֹתָם כְּקַשְׁתָּם, לְשַׁקְרִים וְלֹא גבורה לאמת על פני האדמה; כי הם יוצאים מן הרע אל רָע וְלֹא יָדְעוּנִי, נְאֻם יְהוָה. 9:4 שימו לב איש לרעו ואל תבטחו באיש אח: כי כל אח ידחק כליל וכל שכן ילך עם לשון הרע. 9:5 ויטעו איש את רעהו ולא ידברו אמת: הם לימדו את לשונם לדבר שקר, ויגעו לעשות עוון. ט,ט-ו-מִשְׁכַּנְךָ בְּתוֹךְ מַרְמָה; במרמה הם מסרבים לדעת אותי, נאום ה\'. יט:7 על כן כה אמר יהוה צבאות הנה אני ממיס אותם ו נסה אותם; כי איך אעשה לבת עמי? 9:8 לשונם כחץ נורה החוצה; זה מדבר מרמה: אחד מדבר בשלום לרעך בפיו, אבל בלב הוא מניח את שלו לַחֲכוֹת. 9:9 האם לא אבקר אותם בגלל הדברים האלה? אמר יהוה: לא שלי תנקום נפש בעם כזה? 9:10 על ההרים אשים בכי ויללה ועל ה\' מושבי המדבר קינה, כי נשרפו, כדי שאיש לא יוכל לעבור דרכם; גם אנשים לא יכולים לשמוע את הקול של הבקר; גם עוף השמים וגם החיה בורחים; הֵם נעלמו. 9:11 ועשיתי את ירושלים לערימות ומאור דרקונים; ואני אעשה ערי יהודה שוממות בלי יושב. 9:12 מי החכם הבין זאת? ומי הוא למי ה פי יהוה דיבר למען יגיד על מה הארץ אבד ונשרף כמדבר שאין עובר בו? 9:13 ויאמר יהוה כי עזבו את תורתי אשר נתתי לפנים אותם, ולא שמעו בקולי, ולא הלכו בהם; 9:14 אבל הלכו לפי דמיונם של לבם ואחריו בעלים אשר לימדו אותם אבותיהם: יט,טז, על-כן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; הנה, אני יאכיל אותם, גם העם הזה, בלענה, ויתן להם מים מרה לשתות. יט,טז, גַּם-אֲנִי אֶפְזַרְתָּ אוֹתָם בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא הֵם וְלֹא הֵם ידעו אבות: ואשלח חרב אחריהם עד אשר אהיה אכל אותם. 9:17 כה אמר יהוה צבאות התבונן וקראו לאבל. נשים, למען יבואו; ושלח לנשים ערמומיות, כדי שיוכלו תבואו: 9:18 וימהרו ויקבלו עלינו יללה למען ירבו עינינו יורדים מדמעות, והעפעפיים שלנו זורמים ממים. 9:19 כי קול יבנה נשמע מציון איך נקלקלנו! אנחנו נבוך מאוד, כי עזבנו את הארץ, כי שלנו בתי מגורים גירשו אותנו. 9:20 ושמעו את דבר יהוה נשים וקבלו אזנכם דבר פיו, ולמד את בנותיכם יבכה וכל אחת אותה קינה של השכנים. 9:21 כי עלה המוות אל חלונותינו ונכנס אל ארמונותינו לנתק את הילדים מבחוץ, ואת הצעירים מה רחובות. 9:22 דברו כה אמר יהוה גם פגרי בני אדם יפלו כזבל. על השדה הפתוח, וכקומץ אחרי הקציר, ואין יאסוף אותם. 9:23 כה אמר יהוה אל יתהלל החכם בחכמתו ולא יתהלל החכם בחכמתו. יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בְּגַבּוֹתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל הָעוֹשִׁיר בְּגוֹזוֹ עוֹשֶׁר: 9:24 אבל יתהלל בזה, כי הוא מבין ו יודע אותי, כי אני יהוה העושה חסד, משפט, וְצִדְקָה בָּאָרֶץ: כִּי בְּאֵלֶּה חָפַק, אָמַר אדוני. 9:25 הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וַאֲנִי אֶחָד אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נימולים עם ערלים; 9:26 מצרים ויהודה ואדום ובני עמון ומואב וכל אֲשֶׁר בַּפְּנוֹת הַמַּעֲלוֹת, יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר: לַכֹּל הגוים האלה ערלים, וכל בית ישראל ערל בלב.