ירמיהו
                                                                8:1 בעת ההיא נאום ה\' יוציאו את עצמות ה'
                                                                     מלכי יהודה ועצמות נסיכיו ועצמות ה
                                                            כוהנים, ועצמות הנביאים, ועצמות התושבים
                                                                                           של ירושלים, מתוך קברם:
                                                                8:2 ויפרצו אותם לפני השמש והירח וכל ה\'
                                                                           צבא שמים, אשר אהבו, ואשר עבדו, ו
                                                                    אחרי מי הלכו ואת מי חיפשו ואת מי הם
                                                                        עבדו: לא יאספו ולא יקברו; הם יהיו
                                                                                   להיות לגללים על פני האדמה.
                                                   8:3 והמוות ייבחר יותר מחיים על ידי כל השאריתם
                                        שנשארו מהמשפחה הרעה הזאת, שנשארת בכל המקומות שבהם
                                                                                דחפתי אותם, נאום יהוה צבאות.
                                                  יח:ד ועוד תאמר אליהם כה אמר יהוה; האם הם יפלו,
                                                                                       ולא לקום? יפנה, ולא ישוב?
                                                8:5 מדוע אם כן העם הזה בירושלים נמחק לאחור בנצח
                                            חוזרים לאחור? הם מחזיקים במרמה, הם מסרבים לחזור.
                                              8:6 שמעתי ושמעתי ולא דיברו יפה איש לא התחרט עליו
                                                                  רשעתו לאמר מה עשיתי? כל אחד פנה לשלו
                                                                                       כמובן, כשהסוס ממהר לקרב.
                                                                    ח,ז חסידה בשמים תדע את מועדיה; והצב
                                                    והעגור והסנונית שומרים את שעת בואו; אלא שלי
                                                                                  אנשים לא יודעים את משפט ה\'.
                                        8:8 איך אתם אומרים חכמים אנחנו ותורת יהוה עמנו? הנה,
                                                      ודאי לשווא עשה את זה; עטם של הסופרים לשווא.
                                                            8:9 החכמים בושה, נבהלו ונתפסו, הנה יש להם
                                                                             דחה את דבר ה\'; ומה חכמה יש בהם?
                                               8:10 על כן אתן את נשותיהם לאחרים ואת שדותיהם להם
                                                       כי ירשו אותם: לכל אחד מן הקטנים ועד הקטנים
                                                       הגדול ביותר ניתן לחמדנות, מהנביא ועד הכהן
                                                                                                    כל אחד עוסק בשקר.
                                                                               8:11 כי רפאו קל את פגיעת בת עמי
                                                                                  לאמר שלום שלום; כשאין שלום.
                                                          8:12 האם התביישו כאשר עשו תועבה? לא, הם היו
                    לֹא יָבוֹשׁוּ כֹּל, וְלֹא יָכְלוּ לִסְמִיק, עַל כֵּן יִפְלוּ
                                                                         בקרב הנופלים: בשעת ביקורם יזרקו
                                                                                                      למטה, נאום יהוה.
                                                    8:13 בוודאי אאכל אותם נאום יהוה לא יהיו ענבים
                                                            הגפן, ולא תאנים על התאנה, והעלה ידהה; וה
                                                                              דברים אשר נתתי להם יעברו מהם.
                                       8:14 למה אנחנו יושבים בשקט? אספו את עצמכם, ונכנס לתוך
                                                          ערים מוגנות, ונשקוט שם: כי ליהוה אלוהינו
                                                       שתק אותנו, ונתן לנו מי מרה לשתות, כי יש לנו
                                                                                                                חטא ליהוה.
                                                      8:15 חיפשנו שלום, אך טוב לא בא; ולעת בריאות, ו
                                                                                                                  הנה צרות!
                                                                 8:16 נחרת סוסיו נשמעה מדן כל הארץ רעדה
                                                            לִקְעוֹל שָׂרִית חֲזָקָיו; כי הם באו, ו
                                                             אכלו את הארץ ואת כל אשר בה; העיר, ואלה ש
                                                                                                                  לשכון בו.
                                          8:17 כי הנה אני שולח ביניכם נחשים, נחשים, אשר ישלחו.
                                                                              אל תקסם, ויעשכו אותך, נאום ה\'.
                                              8:18 כאשר הייתי מנחם את עצמי בצער, הלב שלי חלש בי.
                                                                                8:19 הנה קול זעקת בת עמי בגללם
                                         היושבים בארץ רחוקה: האין ה\' בציון? הוא לא המלך שלה
                                                                   שֶׁלָה? מדוע הכעיסו אותי בצלמיהם, ו
                                                                                                     עם הבלים מוזרים?
                                                    8:20 הקציר חלף, הקיץ הסתיים, ואנחנו לא נושעים.
                                                                   8:21 על פגיעת בת עמי נפגעתי; אני שחור;
                                                                                                         תדהמה אחזה בי.
                                                         8:22 האין מזור בגלעד; אין שם רופא? למה אז לא
                                                                                     בריאותה של בת עמי החלימה?