ירמיהו
                                                              7:1 הדבר אשר בא אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:
                                                   7:2 עמוד בשער בית יהוה וקרא שם את הדבר הזה ואת
                                                   אמרו, שמעו דבר יהוה, כל יהודה, הנכנסים אל אלו
                                                                                                  שערים לעבוד את ה\'.
                                             7:3 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל תקן את דרכיכם ו
                                                                                מעשיך, ואשכן אותך במקום הזה.
                                                         7:4 אל תבטחו בדברי שקר לאמר היכל יהוה היכל
                                                                                                  של ה\', היכל ה', אלה.
                                                  7:5 כי אם תתקן את-דרכיך ואת מעשיך; אם אתה לגמרי
                                                                                     לעשות משפט בין אדם לחברו;
                                               7:6 אם לא תדכא את הזר ואת היתום ואת האלמנה ושופך
                            לא דם תמים במקום הזה, וגם לא ללכת אחרי אלוהים אחרים אליכם
                                                                                                                           כאב:
                                                      7:7 ואז אשים אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לה
                                                                                                  אבותיך, לעולם ועד.
                                            7:8 הנה אתם בוטחים בדברי שקר שאינם יכולים להועיל.
                                                     7:9 האם תגנוב, תרצח, ותנאף, ותשבע לשקר, ותשרף.
                                      קטורת לבעל, ותלך אחרי אלהים אחרים אשר אינכם מכירים;
                                                          7:10 ובא ועמוד לפני בבית הזה אשר נקרא בשמי
          וַיֹּאמֶר, נִגְלַעְנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?
                                   7:11 האם הבית הזה, אשר נקרא בשמי, נעשה בו למאורת שודדים?
                                         העיניים שלך? הִנֵּה אֲנִי רָאִיתִי, נְאֻם יְהוָה.
                                      7:12 אבל לכו עתה אל מקומי אשר בשילה אשר נתתי את שמי שם
                                                                    הראשון, וראה מה עשיתי לו על רשע עמי
                                                                                                                       ישראל.
                                          7:13 ועתה כי עשיתם את כל המעשים האלה נאום יהוה ואני
                                                               דבר אליכם, השכם ודברו, ולא שמעתם; ואני
                                                                                               קראו לכם, ולא עניתם;
                                                      7:14 על כן אעשה לבית הזה אשר נקרא בשמי אשר בו
                                                   בטחתם, ואל המקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם, כמו
                                                                                                            עשיתי לשילה.
                                                              7:15 ואגרש אותך מעיני, כשם שגרשתי את כלך
                                                                                                 אחים, כל זרע אפרים.
                                            7:16 על כן אל תתפלל על העם הזה, לא תרים זעקה ותפילה
                                                                       בעבורם, ואל תתערו בי: כי לא אשמעך.
                                                      7:17 לא תראה מה הם עושים בערי יהודה וברחובות
                                                                                                                   ירושלים?
                                        7:18 הילדים אוספים עצים והאבות מציתים את האש והנשים
                                        ללוש את הבצק שלהם, להכין עוגות למלכת השמים, ולשפוך
                                                                     משקה לאלים אחרים, למען יכעסו אותי.
                                 7:19 האם הם מעוררים בי כעס? אָמַר יְהוָה: לֹא יִרְגְּזוּ
                                                                                   את עצמם לבלבול הפנים שלהם?
                                  7:20 על כן כה אמר יהוה יהוה; הִנֵּה כַּסְתִּי וְחָמָתִי
                                                        נשפך על המקום הזה, על האדם ועל הבהמה ועל ה
                                                                   עצי השדה, ועל פרי האדמה; והוא יישרף,
                                                                                                                  ולא יכבה.
                                           7:21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; שים את השרוף שלך
                                                                                  זבחים לזבחיכם ואוכלים בשר.
                                   7:22 כי לא דברתי אל אבותיכם ולא צויתי אותם ביום אשר אני
                                                                 הוציא אותם מארץ מצרים, לגבי עופות או
                                                                                                                   קורבנות:
                                             7:23 אבל הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמע בקולי ואהיה
                                                אלהיכם והייתם לי לעם ותלכו בכל הדרכים אשר אני
                                                          צִוָּתָה אֶתְכֶם, לְמַעַן יָטִיב לָכֶם.
                                                                 7:24 אך לא שמעו ולא הטו אזנם אלא הלכו ב
                                                                   יעצות ובדמיון לבם הרע, וחזרו לאחור,
                                                                                                                ולא קדימה.
                                                                      7:25 מיום צאת אבותיכם מארץ מצרים אל
                                        היום אפילו שלחתי אליכם את כל עבדי הנביאים, יום יום
                                                                                              קם מוקדם ושולח אותם:
                                                7:26 ואולם לא שמעו אלי ולא הטיאו אזנם אלא התקשו.
                                                                                   צווארם: עשו גרוע מאבותיהם.
                              7:27 על כן תדבר אליהם את כל הדברים האלה; אבל הם לא יעשו זאת
                                                שמע אליך: גם אתה תקרא אליהם; אבל הם לא יעשו זאת
                                                                                                                  לענות לך.
                                                           7:28 אבל אתה תאמר אליהם: זה גוי שאינו שומע
                       קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא יִקָּבֵל תִקּוּן: אֱמֶת הִיא
                                                                                                  נספו, ונכרת מפיהם.
                                                           7:29 קצץ שערך ירושלים והשליך אותו ותרים א
                                                          קינה במקומות גבוהים; כי יהוה דחה ועזב את
                                                                                                                  דור זעמו.
                                                         7:30 כי עשו בני יהודה הרע בעיניי נאום יהוה.
                                                          הם שמו את תועבותיהם בבית אשר נקרא על ידי
                                                                                                   שם, כדי לזהם אותו.
                                                                         7:31 והם בנו את במות תופת אשר בעמק
                                                         בן הינום, לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש;
                                                                         אשר לא צויתי אותם ולא עלה בלבבי.
                                                  7:32 על כן הנה ימים באים נאום יהוה ולא יהיה עוד
                                                               להיקרא טופת, ולא עמק בן הינום, אלא עמק
                                                             שחיטה: כי יקברו בטופת עד שלא יהיה מקום.
                                                                   7:33 ויהיו פגרי העם הזה לבשר לעוף העם
                                     שמים, ולחיות הארץ; וְאִישׁ לֹא יִתְפַּשֵּׁט אוֹתָם.
                                                                              7:34 אז אפסיק מעירי יהודה ומן ה
                                                                רחובות ירושלים, קול שמחה וקול שמחה, ה
                                                                         קול החתן וקול הכלה: כי הארץ תעשה
                                                                                                              להיות שומם.