ירמיהו 7:1 הדבר אשר בא אל ירמיהו מאת יהוה לאמר: 7:2 עמוד בשער בית יהוה וקרא שם את הדבר הזה ואת אמרו, שמעו דבר יהוה, כל יהודה, הנכנסים אל אלו שערים לעבוד את ה\'. 7:3 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל תקן את דרכיכם ו מעשיך, ואשכן אותך במקום הזה. 7:4 אל תבטחו בדברי שקר לאמר היכל יהוה היכל של ה\', היכל ה', אלה. 7:5 כי אם תתקן את-דרכיך ואת מעשיך; אם אתה לגמרי לעשות משפט בין אדם לחברו; 7:6 אם לא תדכא את הזר ואת היתום ואת האלמנה ושופך לא דם תמים במקום הזה, וגם לא ללכת אחרי אלוהים אחרים אליכם כאב: 7:7 ואז אשים אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לה אבותיך, לעולם ועד. 7:8 הנה אתם בוטחים בדברי שקר שאינם יכולים להועיל. 7:9 האם תגנוב, תרצח, ותנאף, ותשבע לשקר, ותשרף. קטורת לבעל, ותלך אחרי אלהים אחרים אשר אינכם מכירים; 7:10 ובא ועמוד לפני בבית הזה אשר נקרא בשמי וַיֹּאמֶר, נִגְלַעְנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה? 7:11 האם הבית הזה, אשר נקרא בשמי, נעשה בו למאורת שודדים? העיניים שלך? הִנֵּה אֲנִי רָאִיתִי, נְאֻם יְהוָה. 7:12 אבל לכו עתה אל מקומי אשר בשילה אשר נתתי את שמי שם הראשון, וראה מה עשיתי לו על רשע עמי ישראל. 7:13 ועתה כי עשיתם את כל המעשים האלה נאום יהוה ואני דבר אליכם, השכם ודברו, ולא שמעתם; ואני קראו לכם, ולא עניתם; 7:14 על כן אעשה לבית הזה אשר נקרא בשמי אשר בו בטחתם, ואל המקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם, כמו עשיתי לשילה. 7:15 ואגרש אותך מעיני, כשם שגרשתי את כלך אחים, כל זרע אפרים. 7:16 על כן אל תתפלל על העם הזה, לא תרים זעקה ותפילה בעבורם, ואל תתערו בי: כי לא אשמעך. 7:17 לא תראה מה הם עושים בערי יהודה וברחובות ירושלים? 7:18 הילדים אוספים עצים והאבות מציתים את האש והנשים ללוש את הבצק שלהם, להכין עוגות למלכת השמים, ולשפוך משקה לאלים אחרים, למען יכעסו אותי. 7:19 האם הם מעוררים בי כעס? אָמַר יְהוָה: לֹא יִרְגְּזוּ את עצמם לבלבול הפנים שלהם? 7:20 על כן כה אמר יהוה יהוה; הִנֵּה כַּסְתִּי וְחָמָתִי נשפך על המקום הזה, על האדם ועל הבהמה ועל ה עצי השדה, ועל פרי האדמה; והוא יישרף, ולא יכבה. 7:21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; שים את השרוף שלך זבחים לזבחיכם ואוכלים בשר. 7:22 כי לא דברתי אל אבותיכם ולא צויתי אותם ביום אשר אני הוציא אותם מארץ מצרים, לגבי עופות או קורבנות: 7:23 אבל הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמע בקולי ואהיה אלהיכם והייתם לי לעם ותלכו בכל הדרכים אשר אני צִוָּתָה אֶתְכֶם, לְמַעַן יָטִיב לָכֶם. 7:24 אך לא שמעו ולא הטו אזנם אלא הלכו ב יעצות ובדמיון לבם הרע, וחזרו לאחור, ולא קדימה. 7:25 מיום צאת אבותיכם מארץ מצרים אל היום אפילו שלחתי אליכם את כל עבדי הנביאים, יום יום קם מוקדם ושולח אותם: 7:26 ואולם לא שמעו אלי ולא הטיאו אזנם אלא התקשו. צווארם: עשו גרוע מאבותיהם. 7:27 על כן תדבר אליהם את כל הדברים האלה; אבל הם לא יעשו זאת שמע אליך: גם אתה תקרא אליהם; אבל הם לא יעשו זאת לענות לך. 7:28 אבל אתה תאמר אליהם: זה גוי שאינו שומע קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא יִקָּבֵל תִקּוּן: אֱמֶת הִיא נספו, ונכרת מפיהם. 7:29 קצץ שערך ירושלים והשליך אותו ותרים א קינה במקומות גבוהים; כי יהוה דחה ועזב את דור זעמו. 7:30 כי עשו בני יהודה הרע בעיניי נאום יהוה. הם שמו את תועבותיהם בבית אשר נקרא על ידי שם, כדי לזהם אותו. 7:31 והם בנו את במות תופת אשר בעמק בן הינום, לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש; אשר לא צויתי אותם ולא עלה בלבבי. 7:32 על כן הנה ימים באים נאום יהוה ולא יהיה עוד להיקרא טופת, ולא עמק בן הינום, אלא עמק שחיטה: כי יקברו בטופת עד שלא יהיה מקום. 7:33 ויהיו פגרי העם הזה לבשר לעוף העם שמים, ולחיות הארץ; וְאִישׁ לֹא יִתְפַּשֵּׁט אוֹתָם. 7:34 אז אפסיק מעירי יהודה ומן ה רחובות ירושלים, קול שמחה וקול שמחה, ה קול החתן וקול הכלה: כי הארץ תעשה להיות שומם.