ירמיהו
7:1 הדבר אשר בא אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:
7:2 עמוד בשער בית יהוה וקרא שם את הדבר הזה ואת
אמרו, שמעו דבר יהוה, כל יהודה, הנכנסים אל אלו
שערים לעבוד את ה\'.
7:3 כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל תקן את דרכיכם ו
מעשיך, ואשכן אותך במקום הזה.
7:4 אל תבטחו בדברי שקר לאמר היכל יהוה היכל
של ה\', היכל ה', אלה.
7:5 כי אם תתקן את-דרכיך ואת מעשיך; אם אתה לגמרי
לעשות משפט בין אדם לחברו;
7:6 אם לא תדכא את הזר ואת היתום ואת האלמנה ושופך
לא דם תמים במקום הזה, וגם לא ללכת אחרי אלוהים אחרים אליכם
כאב:
7:7 ואז אשים אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לה
אבותיך, לעולם ועד.
7:8 הנה אתם בוטחים בדברי שקר שאינם יכולים להועיל.
7:9 האם תגנוב, תרצח, ותנאף, ותשבע לשקר, ותשרף.
קטורת לבעל, ותלך אחרי אלהים אחרים אשר אינכם מכירים;
7:10 ובא ועמוד לפני בבית הזה אשר נקרא בשמי
וַיֹּאמֶר, נִגְלַעְנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?
7:11 האם הבית הזה, אשר נקרא בשמי, נעשה בו למאורת שודדים?
העיניים שלך? הִנֵּה אֲנִי רָאִיתִי, נְאֻם יְהוָה.
7:12 אבל לכו עתה אל מקומי אשר בשילה אשר נתתי את שמי שם
הראשון, וראה מה עשיתי לו על רשע עמי
ישראל.
7:13 ועתה כי עשיתם את כל המעשים האלה נאום יהוה ואני
דבר אליכם, השכם ודברו, ולא שמעתם; ואני
קראו לכם, ולא עניתם;
7:14 על כן אעשה לבית הזה אשר נקרא בשמי אשר בו
בטחתם, ואל המקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם, כמו
עשיתי לשילה.
7:15 ואגרש אותך מעיני, כשם שגרשתי את כלך
אחים, כל זרע אפרים.
7:16 על כן אל תתפלל על העם הזה, לא תרים זעקה ותפילה
בעבורם, ואל תתערו בי: כי לא אשמעך.
7:17 לא תראה מה הם עושים בערי יהודה וברחובות
ירושלים?
7:18 הילדים אוספים עצים והאבות מציתים את האש והנשים
ללוש את הבצק שלהם, להכין עוגות למלכת השמים, ולשפוך
משקה לאלים אחרים, למען יכעסו אותי.
7:19 האם הם מעוררים בי כעס? אָמַר יְהוָה: לֹא יִרְגְּזוּ
את עצמם לבלבול הפנים שלהם?
7:20 על כן כה אמר יהוה יהוה; הִנֵּה כַּסְתִּי וְחָמָתִי
נשפך על המקום הזה, על האדם ועל הבהמה ועל ה
עצי השדה, ועל פרי האדמה; והוא יישרף,
ולא יכבה.
7:21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; שים את השרוף שלך
זבחים לזבחיכם ואוכלים בשר.
7:22 כי לא דברתי אל אבותיכם ולא צויתי אותם ביום אשר אני
הוציא אותם מארץ מצרים, לגבי עופות או
קורבנות:
7:23 אבל הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמע בקולי ואהיה
אלהיכם והייתם לי לעם ותלכו בכל הדרכים אשר אני
צִוָּתָה אֶתְכֶם, לְמַעַן יָטִיב לָכֶם.
7:24 אך לא שמעו ולא הטו אזנם אלא הלכו ב
יעצות ובדמיון לבם הרע, וחזרו לאחור,
ולא קדימה.
7:25 מיום צאת אבותיכם מארץ מצרים אל
היום אפילו שלחתי אליכם את כל עבדי הנביאים, יום יום
קם מוקדם ושולח אותם:
7:26 ואולם לא שמעו אלי ולא הטיאו אזנם אלא התקשו.
צווארם: עשו גרוע מאבותיהם.
7:27 על כן תדבר אליהם את כל הדברים האלה; אבל הם לא יעשו זאת
שמע אליך: גם אתה תקרא אליהם; אבל הם לא יעשו זאת
לענות לך.
7:28 אבל אתה תאמר אליהם: זה גוי שאינו שומע
קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא יִקָּבֵל תִקּוּן: אֱמֶת הִיא
נספו, ונכרת מפיהם.
7:29 קצץ שערך ירושלים והשליך אותו ותרים א
קינה במקומות גבוהים; כי יהוה דחה ועזב את
דור זעמו.
7:30 כי עשו בני יהודה הרע בעיניי נאום יהוה.
הם שמו את תועבותיהם בבית אשר נקרא על ידי
שם, כדי לזהם אותו.
7:31 והם בנו את במות תופת אשר בעמק
בן הינום, לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש;
אשר לא צויתי אותם ולא עלה בלבבי.
7:32 על כן הנה ימים באים נאום יהוה ולא יהיה עוד
להיקרא טופת, ולא עמק בן הינום, אלא עמק
שחיטה: כי יקברו בטופת עד שלא יהיה מקום.
7:33 ויהיו פגרי העם הזה לבשר לעוף העם
שמים, ולחיות הארץ; וְאִישׁ לֹא יִתְפַּשֵּׁט אוֹתָם.
7:34 אז אפסיק מעירי יהודה ומן ה
רחובות ירושלים, קול שמחה וקול שמחה, ה
קול החתן וקול הכלה: כי הארץ תעשה
להיות שומם.