ירמיהו
5:1 רוץ הלוך ושוב ברחובות ירושלים, וראה עתה
דע וחפש במרחביו אם תמצא אדם, אם
יִהְיֶה עוֹשֵׂה מִשְׁפָּט, מְבַקֵּשׁ אֶת-הָאמת; ואני
סליחה על זה.
5:2 ואף יאמרו חי יהוה; ודאי הם נשבעים בשקר.
5:3 יהוה, האין עיניך על האמת? פגעת בהם, אבל
הם לא התאבלו; אכלת אותם, אבל הם סרבו
קבלו תיקון: הם הקשו את פניהם מסלע; הֵם
סירבו לחזור.
5:4 על כן אמרתי: עניים אלה; הם טיפשים: כי הם יודעים
לא דרך יהוה ולא משפט אלוהיהם.
5:5 אביא אותי אל הגדולים ואדבר אליהם; בשבילם
ידעו את דרך ה\' ואת משפט אלוהיהם: אבל אלה
שברו כליל את העול, ופרצו את הקשרים.
5:6 על כן יהרוג אותם אריה מן היער וזאב האדמה
ערבים יקלקלו אותם, נמר ישמור על עריהם:
כל היוצא משם יקרע: כי שלהם
עבירות רבות, ורבבותיהן גדלות.
5:7 איך אסלח לך על זה? בניך עזבו אותי ו
נשבע באלה שאינם אלהים: כאשר האכלתי אותם עד מלא, הם
אחר כך ביצעו ניאוף, והתאספו על ידי כוחות בשטח
בתי זונות.
5:8 הם היו כסוסים מאכילים בבקר כל אחד שון אחריו
אשת השכן.
5:9 האם לא אבקר בגלל הדברים האלה? נְאֻם יְהוָה: וְלֹא יִהְיֶה
תנקום נפש בעם כזה?
5:10 עלו על חומותיה והשמדו; אבל אל תגמור שלם : קח
קרביה; כִּי לֹא לַיהוָה.
5:11 כי בית ישראל ובית יהודה עשו מאוד
בוגד בי, נאום יהוה.
5:12 בפרו את-יהוה ואמרו לא הוא; גם רע
בוא עלינו; לא נראה חרב ולא רעב:
5:13 ויהיו הנביאים לרוח והדבר אין בהם
יעשה להם.
5:14 על כן כה אמר יהוה אלוהי צבאות כי אתם מדברים את הדבר הזה.
הנה אעשה את דברי בפיך לאש ואת העם הזה עצים.
וַיְטַלֵּל אוֹתָם.
5:15 הנה אביא עליך גוי מרחוק, בית ישראל אמר
יהוה: גוי גבור הוא, גוי קדמון הוא, גוי אשר לו
שפה אתה לא יודע, וגם לא מבין את מה שהם אומרים.
5:16 הרטט שלהם כקבר פתוח, כולם גיבורים.
5:17 ויאכלו את קצירך ואת לחמך אשר בניך ו
יאכלו בנותיך: צאנך ובקרך יאכלו.
יאכלו את גפניך ואת עצי התאנה שלך: ירוששו
ערים גדרות, אשר בטחת בהן, בחרב.
5:18 אף על פי כן בימים ההם, נאום יהוה, לא אסיים
איתך.
5:19 ויהי כאשר תאמרם למה עשה יהוה
אלהינו כל הדברים האלה לנו? אז תענה להם, כמו כמו
עזבתם אותי ועבדתם אלוהים נכרים בארצכם וכך תעשו
שרת זרים בארץ שאינה שלך.
5:20 הגיד זאת בבית יעקב ותפרסם ביהודה לאמר.
5:21 שמע עתה זאת, אנשים טיפשים ובלי בינה; שיש לו
עיניים, ואל תראה; אשר להם אוזניים, ולא שומעים:
5:22 אינך מפחד ממני? נְאֻם יְהוָה לֹא תִרְדַּד לִפְנֵי.
אשר הניחו את החול לגבול הים על ידי נצח
גזרה, שלא יוכל לעבור בה: ואף על פי שגליו מטילים
את עצמם, אך אינם יכולים לנצח; למרות שהם שואגים, אבל הם לא יכולים
לעבור על זה?
5:23 אבל לעם הזה יש לב סורר וסורר; הם
התקומם ונעלם.
5:24 ולא יאמרו בלבם הבה נראים עתה את יהוה אלוהינו כי
נותן גשם, ראשונים וגם אחרונים, בעונתו: הוא שומרת
לנו השבועות המיועדים לקציר.
5:25 עוונותיכם החזירו את הדברים האלה וחטאיכם
למנוע ממך דברים טובים.
5:26 כי בקרב עמי נמצאו רשעים הם מחכים כמי
מעמיד מלכודות; הם טומנים מלכודת, הם תופסים גברים.
5:27 כשם שכלוב מלא בציפורים כך מלאים בתיהם רמאות.
עַל כֵּן נִהְיוּ גְּדוֹלִים וְהִתְעֹשרִים.
5:28 הם שומן שעווה הם זוהרים הם גוברים על מעשי ה\'.
רשעים: הם לא שופטים את הענין, את ענין היתומים, אבל הם
לְשַׂגְשֵׂג; וזכות הנזקקים אינם שופטים.
5:29 האם לא אבקר בגלל הדברים האלה? אָמַר יְהוָה: לֹא תִהְיֶה נַפְשִׁי
נקם בעם כזה?
5:30 דבר נפלא ונורא נעשה בארץ;
5:31 הנביאים מתנבאים שקר, והכוהנים שולטים באמצעיהם;
ועמי אוהב להיות כך: ומה תעשו בסוף
מִזֶה?