ירמיהו
3:1 אומרים, אם ירד איש את אשתו ותלך ממנו ותהיה
של איש אחר, האם ישוב אליה שוב? לא תהיה הארץ ההיא
מזוהם מאוד? אֲבָל זוֹנָתָ אֶת-בְּרֹב אֲהֵבִים; עדיין
שובו אלי, נאום יהוה.
3:2 נשא עיניך אל הבמות וראה היכן אין לך
שוכב עם. בדרכים ישבת להם, כערבי בו
המרחב; וזיהמת את הארץ בזנותיך ו
עם רשעותך.
3:3 לכן נמנעו הממטרים ולא היו
גשם אחרון; וְהָיָה לְךָ מְצַח זוֹנָה, סָרבְתָּ לְהָיָה
מְבוּיָשׁ.
3:4 לא תצעק אלי מעתה אבי, אתה המדריך
מהנעורים שלי?
3:5 האם ישמור את כעסו לנצח? האם הוא ישמור את זה עד הסוף? לְהַבִּיט,
דברת ועשית דברים רעים ככל יכולתך.
3:6 גם אמר לי יהוה בימי יאשיהו המלך האם אתה.
ראית את אשר עשה ישראל השובת? היא עלתה על כל
הר גבוה ומתחת לכל עץ ירוק, ושם שיחק את
זוֹנָה.
3:7 ואמרתי לאחר שעשתה את כל הדברים האלה, פנה אלי. אבל
היא לא חזרה. ותרא את זה אחותה הבוגדנית יהודה.
3:8 וראיתי מתי על כל הסיבות שעשו ישראל הפורעים
ניאוף הרחקתי אותה, ונתתי לה שטר גט; ובכל זאת היא
האחות הבוגדנית יהודה לא חששה, אלא הלכה ושחקה בזונה
גַם.
3:9 ויהי בקלילות זנותה, כי היא
טמא את הארץ, וננאף באבנים ובמלאים.
3:10 ובכל זאת על כל זה לא פנתה יהודה אחותה הבוגדנית
אותי בכל לבה, אך במראית עין, נאום יהוה.
3:11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁפֶג הִצְדִיקָה
יותר מיהודה הבוגדנית.
3:12 לכו והכריזו את הדברים האלה לצפון ואמרו: שובו
ישראל נסוג, נאום יהוה; וְלֹא אֶגַעְתִּי אֶת-כַעֲמִי
נפלו עליכם: כי רחמן אני, נאום ה\', ולא אשמור
כעס לנצח.
3:13 רק תדע את עוונך כי עברת על ה\'.
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהִפזר דרכיך אל הזרים מתחת לכל
עץ ירוק, ולא שמעתם בקולי, נאום יהוה.
3:14 פנו, ילדים נסוגים, נאום יהוה; כי אני נשוי לך:
ואקח אותך אחד מעיר, ושניים ממשפחה, ואביא
אתה לציון:
3:15 ונתתי לכם כמרים על-פי לבי אשר ירכו
אתה עם ידע והבנה.
3:16 ויהי כאשר תרבו ותגדלו ב
ארץ, בימים ההם, נאום יהוה, לא יאמרו עוד, ארון
בְּרִית יְהוָה, וְלֹא תַעֲלוֹת, וְלֹא
הם זוכרים את זה; וְלֹא יִפְקָרוּ בּוֹ; גם זה לא יהיה
נעשה עוד.
3:17 בעת ההיא יקראו לירושלים כסא יהוה; וכל
יאספו אליו הגויים, לשם ה\', אל
ירושלים: גם לא ילכו עוד בדמיונו של
הלב הרע שלהם.
3:18 בימים ההם בית יהודה ילך עם בית ישראל
ויבואו יחדיו מארץ הצפון אל הארץ
אשר נתתי לנחלה לאבותיכם.
3:19 אבל אמרתי איך אשים אותך בין הילדים ואתן לך א
ארץ נעימה, מורשת יפה של צבאות העמים? ואני אמרתי,
אתה תקרא לי, אבי; וְלֹא תִסְתַּק מִמֶּנִּי.
3:20 אמנם כשם שהאשה תסתלק מבעלה, כך גם אתם
בוגד בי, בית ישראל, נאום ה\'.
3:21 נשמע קול על הבמות בכי ותחנונים
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי הָיוּ דַּרְכָּם, וְהָיוּ
שכחו את יהוה אלוהיהם.
3:22 שובו ילדיכם השובבים וארפא את פגותיכם.
הנה אנו באים אליך; כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
3:23 באמת לשווא מקווים לישועה מהגבעות ומהגבעות
הרבה הרים: באמת ביהוה אלוהינו ישועת
ישראל.
3:24 כי בושה אכלה את עמל אבותינו מנעורינו; שֶׁלָהֶם
צאן ובקרם, בניהם ובנותיהם.
3:25 נשכב בבושתנו ובלבולנו מכסה אותנו כי יש לנו
חטאו ליהוה אלוהינו אנו ואבותינו מנעורינו
עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.