יהודית
15:1 וכאשר ישמעו אשר באוהלים, נדהמו מה-
דבר שנעשה.
15:2 ופחד ורעדה נפלה עליהם, ולא היה אדם אשר
העז להישאר לעיני שכנו, אבל ממהר החוצה כולם ביחד,
הם ברחו לכל דרך במישור ובארץ ההרים.
15:3 גם החנו בהרים סביב ביתוליה ברחו
רָחוֹק. אז בני ישראל, כל הלוחם ביניהם
אותם, מיהר החוצה עליהם.
15:4 ואז שלח את אוזיאס לבטומסתם ולבבאי וחובאי וקולה
לכל חופי ישראל, אשר יגידו את הדברים שהיו
נעשה, ושכולם יזהו לעבר אויביהם כדי להשמידם.
15:5 וַיִּשְׁמַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְלוּ אֵלֶם כֻּלָּם עִם
הסכמת אחד, והרגו אותם לחובאי: כך גם הבאים
מירושלים ומכל ההר, כי אמרו להם אנשים
מה נעשו במחנה אויביהם) ואלו שהיו
בגלעד, ובגליל, רדף אחריהם בטבח גדול, עד
הם עברו את דמשק ואת גבולה.
15:6 וַיִּפֹּל הַשָּׁרִיר אֲשֶׁר יֵשֵׁב בַּתּוֹלִיא אֶל-מֶחֶנֶת עֲסוּר וְאֶת-הַשָּׁרִיר
קלקלו אותם, והתעשרו מאוד.
15:7 והיה לבני ישראל השבים מהשחיטה
שנשארו; והכפרים והערים אשר ב
הרים ובמישור שלל רב, כי ההמון היה מאוד
גדול.
15:8 ויואקים הכהן הגדול וקדמוני בני ישראל
אשר ישבו בירושלים, באו לראות את הטובים שהיו לאלוהים
הראה לישראל ולראות את יהודית ולהצדיע לה.
15:9 ובבואם אליה, בירכו אותה באחד, ויאמרו
לה, אתה רוממות ירושלים, אתה הכבוד הגדול
של ישראל, אתה השמחה הגדולה של אומתנו:
15:10 עשית את כל הדברים האלה בידך טוב הרבה עשית
לְיִשְׂרָאֵל, וְהָאֱלֹהִים חָפַק בָּהּ: בָּרוּךְ אַתָּה לְה\'
אדון לנצח נצחים. וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם, כָּךְ.
15:11 ויחלל העם את המחנה במשך שלושים יום ויתנו
ליהודית הולפרנס אוהל שלו וכל הצלחת שלו ומיטותיו ו
כלים, וכל-חפציו: ולקחה אותו ותשכב על פרדה; ו
הכינה את עגלותיה והניחה עליהן.
15:12 ורצו כל נשות ישראל לראותה ויברכו אותה.
ותרק לה בינהם: ולקחה ענפים בידה.
ונתן גם לנשים אשר עמה.
15:13 וישימו זר זית עליה ועל שפחתה אשר עמה
וַתֵּלֶךְ לִפְנֵי כָּל-הָעָם בְּמִקְרוֹד, הוֹלִיךְ אֶת כָּל-הַנָּשִׁים.
וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם בְּשִׁרְיָונֵיהֶם בְּזָרִים, וְיָדַע
עם שירים בפה.