יהודית
14:1 וַתֹּאמֶר לָהֶם יְהוּדִית: הַשְׁמְעוּ לִי, אַחִי, וְקַחְתָּ
ראש, ותלו אותו על המקום הגבוה ביותר של קירותיך.
14:2 וכאשר יראה הבוקר ויצא השמש
על הארץ, קח איש את כלי נשקו, וצא כל
איש חיל מתוך העיר, והעמידו עליהם שר, כאילו
ירדתם אל השדה אל משמרת אשור; אבל
לא לרדת.
14:3 וַיִּקְחוּ אֶת-שִׁרְיָונָם וַיָּבֹאוּ אֶת-מַחֲנֵהֶם וַיָּבֹאוּ
הקימו את שרי צבא עשור וירוצו אל אוהל
הולופרנס, אבל לא ימצא אותו: אז יפול עליהם פחד, ו
הם יברחו לפניך.
14:4 אז אתה וכל יושבי חוף ישראל תרדוף אחריהם
להפיל אותם תוך כדי.
14:5 אבל בטרם תעשו את הדברים האלה קראו לי אחיאור העמוני למען יעשה
ראה והכיר את המבזה את בית ישראל ושלח אותו אליו
אותנו כביכול עד מותו.
14:6 וַיִּקְרְאוּ אֶת אֶחִיּוֹר מִבֵּית אֶזְיָס; וכשהוא בא,
וראה את ראש הולופרנס ביד אדם בעצרת ה
אנשים, הוא נפל על פניו, ורוחו כשלה.
14:7 אבל כשהם מצאו אותו, נפל לרגלי יהודית, ו
יראת כבודה ואמרה ברוך אתה בכל סוכות
יְהוּדָה, וּבְכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ שְׁמֶךָ.
14:8 ועתה אמור לי את כל הדברים אשר עשית בימים אלו.
אז הודיעה לו יהודית בתוך העם את כל אשר היא
עשתה, מיום צאתה עד אותה שעה שדיברה
אליהם.
14:9 וכאשר הפסיקה לדבר, צעקו העם בקול רם
קול, והשמיעו רעש שמחה בעירם.
14:10 וכאשר ראה אחיאור את כל אשר עשה אלוהי ישראל, הוא
האמין באלוהים מאוד, ונימול את בשר ערלתו, ו
נצרף אל בית ישראל עד היום הזה.
14:11 ומיד כשעלה הבוקר, תלו את ראש הולופרנס
על החומה, ויקח איש את נשקו, וילכו
רצועות אל מיצרי ההר.
14:12 אך כאשר ראו אותם האשורים, שלחו אל מנהיגיהם אשר באו
לְשָׂרֵיהֶם וְלַחֲבָרֵיהֶם וּלְכָל שְׁלִיטֵיהֶם.
14:13 וַיָּבֹאוּ אֶל אֹהֶל הוֹלוֹפֶרְס וַיֹּאמְרוּ אֶל אֲשֶׁר הַמִּשְׁפָּט
כל חפציו, התעורר עתה אדוננו: כי העבדים עזבו
ירד עלינו למלחמה, למען ישמדו.
14:14 וַיֵּלֶךְ בִּבְגוֹעֵס וַיִּדְקֹשׁ בַּפֶּתַח הַהֹּהֶל; כי הוא חשב
שהוא שכב עם יהודית.
14:15 אך מכיוון שאיש לא ענה, פתח אותו והלך לחדר המיטה.
ומצאהו מוטל על הרצפה מת, וראשו נלקח ממנו.
14:16 על כן קרא בקול גדול בבכי ובאנחות, וא
זעקה אדירה, וקרע את בגדיו.
14:17 לאחר שנכנס לאוהל אשר לינה בו יהודית וכאשר מצא אותה
לא, הוא זינק אל העם, ובכה,
14:18 העבדים האלה נהגו בבגידה; אישה אחת מהעברים יש
הביאו חרפה על בית המלך נבוכודונוסור, כי הנה.
הולופרנס שוכב על האדמה בלי ראש.
14:19 כששמעו שרי צבא אשור את הדברים האלה, נקרעו
מעיליהם ונפשם היו מוטרדים להפליא, והיה א
בכי ורעש גדול מאוד בכל המחנה.