יהודית
                              12:1 ואז ציווה להביאה אל המקום שבו מונח צלחתו; והציע את זה
                                                       הם צריכים להכין לה את הבשר שלו, ושהיא תשתה
                                                                                                                מהיין שלו.
                                              יב:ב ותאמר יהודית לא אוכל ממנו פן תהא עבירה אלא
                                                                           יינתן לי הפרשה מהדברים שהבאתי.
   12:3 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הוֹלוֹפֶרְס: אִם יִתְכַּלֵּל מִזְנַתְךָ, אֵיכָה
                              אנחנו נותנים לך את הדומה? כִּי אֵין עִמָּנוּ מֵעַמֶּךָ.
                                                        12:4 ואמרה אליו יהודית חי נפשך אדוני שפחתך.
                                           לא יוציא את הדברים אשר לי, לפני יעבוד יהוה על ידי
                                                                                         מסר את הדברים שהוא קבע.
                                      12:5 ואז הביאו אותה עבדי הולופרנס אל האוהל, והיא ישנה
                                                       עד חצות, והיא קמה כשהיה לקראת משמרת הבוקר,
                                      12:6 ושלח אל הולופרנס, הושיע, יצוה אדוני עתה את זה שלך
                                                                                        שפחה יכולה לצאת לתפילה.
יב:ז וַיְצַוָּה הוֹלוֹפֶּרְס אֶת שׁוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כָּךְ
                                             היא שהתה במחנה שלושה ימים, ויצאה בלילה אל המחנה
                                                        עמק ביתוליה, ושטפה את עצמה במזרקת מים ליד
                                                                                                                   מַחֲנֶה.
                                          12:8 ובצאתה התחננה בפני ה\' אלוהי ישראל שיכוון אותה
                                                                                              דרך לגידול ילדי עמה.
                                                      12:9 היא באה טהורה ותשאר באוהל עד שתאכל אותה
                                                                                                                  בשר בערב.
                                             12:10 וביום הרביעי ערך הולופרנס משתה לעבדיו בלבד.
                                                                          ולא קרא לאף אחד מהשוטרים למשתה.
12:11 וַיֹּאמֶר אֶל-בְּגוֹעֵש הַסֶּרִיס, אֲשֶׁר הָיָה לוֹ עַל כָּל-אֲשֶׁר לוֹ.
                                   לך עתה ושכנע את האישה העברית הזאת אשר איתך, שהיא תבוא
                                                                                               לנו, ואכל ושתה עמנו.
                                                    12:12 כי הנה, בושה לאדם שלנו, אם נרשה לאישה כזו
                                  לך, שלא היתה חברתה; כי אם לא נמשוך אותה אלינו, היא תעשה
                                                                                                   לצחוק אותנו לבוז.
                                                           12:13 אז הלך בגואס מפני הולופרנס, ובא אליה
אָמַר, אַל תִּירָא הַנְּעָרָה הַנּוֹתָה הַזֹּאת לִבּוֹא אֶל אֲדֹנִי וּלְהָיָה
                                                                  נכבד בפניו, ושתה יין, ושמח עמנו והיה
                                                  עשה את היום הזה כאחת מבנות האשורים המשרתות ב
                                                                                                  בית נבוכודונוסור.
12:14 וַתֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדִית, מִי אֲנִי עַתָּה, אֲשֶׁר אֶעְדָּר אֶת-אֲדֹנִי.
                         וַדַּאי כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ, אעשה במהירות, וזה יהיה לי
                                                                                                    שמחה עד יום מותי.
                                                                     12:15 וקמה ותתעטשה בלבושה ובכל אשתה.
                            לבוש, והמשרתת שלה הלכה והניחה עורות רכים על האדמה בשבילה
                                      נגד הולופרנס, שהיא קיבלה מ-Bagoas בשימוש היומיומי שלה,
                                                                                            כדי שתשב ותאכל עליהם.
                                 12:16 עתה, כאשר יהודית נכנסה והתיישבה, הולופרנס לבו נפעף
                                                                  עמה, ודעתו התרגשה, וחפץ מאוד בחברתה;
                                                                כִּי חכה זמן להונותה, מיום שראה אותה.
                                                    12:17 ויאמר אליה הולופרנס: שתה עתה ותשמח אתנו.
12:18 וַיֹּאמֶר יְהוּדִית, אֲנִי אֶשְׁתָּה עַתָּה, אֲדֹנִי, כִּי-גָדְלוּ חַיָּי
                                                            בי היום הזה יותר מכל הימים מאז שנולדתי.
                                                12:19 ולקחה ואכלה ושתה לפניו את אשר הכינה שפחתה.
                                         12:20 והולופרנס התענג עליה מאוד וישתה יותר יין ממנו
                                                                           שתה בכל זמן ביום אחד מאז שנולד.