יהודית
10:1 וְאַחַר כָּךְ חָדְלָה לִקְרֹא אֶל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְרָע
עשה סוף לכל המילים האלה.
10:2 קמה במקום שנפלה ותקרא לשפחתה וירדה
אל הבית אשר שהתה בו בימי השבת, ובה
ימי משתה,
10:3 ותסיר את השק אשר היה עליה ותסיר את הבגדים
של אלמנותה, ורחצה את גופה כולה במים, ומשחה
עצמה במשחה יקרה, וקלעה את שער ראשה, ו
תלבש עליו צמיג, ותלבש את בגדי השמחה שבה
היא הייתה לבושה במהלך חייו של מנשה בעלה.
10:4 ולקחה סנדלים על רגליה ותלבש סביבה את צמידיה
שרשראותיה וטבעותיה ועגיליה וכל קישוטיה ו
התעטשה באומץ, כדי לפתות את עיני כל הגברים שצריכים לראות
שֶׁלָה.
10:5 אז נתנה לשפחתה בקבוק יין וקיד שמן ומלאה
שקית עם תירס צלוח וגושי תאנים ועם לחם משובח; אז היא
קיפל את כל הדברים האלה יחדיו, והניח אותם עליה.
10:6 כך יצאו אל שער העיר בתוליה ומצאו
עומדים שם אוזיאס וקדמוני העיר, Chabris ו-Charmis.
10:7 וַיִּרְאוּ אֹתָהּ, וַיִּשְׁתְּנוּ פָּנֶיהָ וּלְבִשְׁתָּהּ
השתנתה, תמהו על יופיה מאוד, ואמרו אל
שֶׁלָה.
10:8 ה\' אלוהי אבותינו נתן בך חסד והגשים את שלך.
מפעלים לתפארת בני ישראל, ול-
רוממות ירושלים. ואז הם סגדו לאלוהים.
10:9 ותאמר אליהם, צוה לפתוח את שערי העיר
אותי, למען אצא להשלים את הדברים אשר דיברתם עליהם
איתי. וַיִּצְווּ אֶת הַנְּעָרִים, לְפַתְּחוּ לָהּ כְּמוֹ שֶׁפָּתַח
נֱאֶמַר.
10:10 וכאשר עשו כן, יצאה יהודית היא ושפחתה עמה;
ואנשי העיר השגיחו אחריה עד אשר ירדה
ההר, ועד שעברה את העמק, ולא יכלה לראותה עוד.
10:11 וַיֵּצְאוּ יְשָׁר אֶת הַבְּעָקָה וְהַמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה
אשורים פגשו אותה,
10:12 ולקח אותה ושאל אותה מאיזה עם אתה? ומאיפה בא
אַתָה? ולאן אתה הולך? וַתֹּאמֶר, אשת עברים אני,
וברחתי מהם: כי יינתנו לך לאכלה.
10:13 ואני בא לפני הולופרנס ראש צבאך, אל
להכריז על דברי אמת; ואגלה לו דרך אשר ילך בה.
ולנצח את כל ארץ הגבעות, מבלי לאבד את גופו או חייו של אף אחד
של אנשיו.
10:14 עתה כששמעו האנשים את דבריה וראו את פניה, הם
תמה מאד על יופיה, ואמר לה:
10:15 הצלת את נפשך באשר מיהרת לרדת אל
פְּנֵי אֲדֹנֵינוּ: עַתָּה בָּא אֶל אֹהָלוֹ, וְקַצְנוּ
ינהל אותך, עד שימסרו אותך בידיו.
10:16 ובעומדת לפניו אל תירא בלבך כי אם
הראה לו כדברך; וְהוּא יִתְפַּנֵּן אֵלֶיךָ בְּבָתַר.
10:17 ואז בחרו מתוכם מאה איש ללוות אותה ואתה
עוזרת; והביאו אותה אל אוהל הולופרנס.
10:18 אז היה מפגש בכל המחנה כי הייתה ביאתה
רעש בין האוהלים, והם באו סביבה, כשהיא עומדת בחוץ
אוהל הולופרנס, עד שסיפרו לו עליה.
10:19 ויתמהו על יופיה ויתפעלו מבני ישראל
בִּגְלָה, וְאָמַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, מִי יָבוֹז
העם הזה, שיש ביניהם נשים כאלה? בוודאי שזה לא טוב
איש אחד מהם יישאר שישחררו עלול להונות את כל הארץ.
10:20 ויצאו השוכנים ליד הולופרנס וכל עבדיו ו
הם הביאו אותה לאוהל.
10:21 כעת נח הולופרנס על מיטתו מתחת לחופה, שנרקמה בה
סגול, וזהב, ואזמרגד, ואבנים יקרות.
10:22 ויגידו לו עליה; ויצא לפני אוהלו בכסף
מנורות הולכות לפניו.
10:23 וכאשר באה יהודית לפניו ולפני עבדיו, כולם התפעלו
ביופי פניה; ותפלה על פניה, ו
עשה לו יראת שמים: ועבדיו העלו אותה.