יהודית
7:1 למחרת צוה הולופרנס על כל צבאו ועל כל עמו אשר
באו לקחת את חלקו, שיסירו את מחנהם כנגד
בתוליה, לקחת מראש את עליות ההר, ולעשות
מלחמה נגד בני ישראל.
7:2 וַיִּסְרוּ חֲזָקֵיהֶם אֶת מַחֲנוֹתָם בַּיּוֹם הַהוּא וְאֶת צְבָא
אנשי המלחמה היו מאה ושבעים אלף רגלים ושנים עשר
אלף פרשים, ליד המטען, ועוד אנשים שהיו ברגל
ביניהם, המון גדול מאוד.
7:3 ויחנו בעמק סמוך לביתוליה ליד המעיין ו
הם התפשטו לרוחב על דותים עד בלמאים, ובתוכו
אורך מבתוליה עד צינמון אשר מול אסדראלון.
7:4 וַיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּרְאוֹתָם אֶת רַבָּם
צר מאוד, ויאמר איש אל רעהו, עתה יעשו אלה
אנשים מלקקים את פני האדמה; לא להרים הגבוהים ולא
העמקים, וגם הגבעות, מסוגלים לשאת את משקלם.
7:5 וַיִּקַּח אִישׁ אִישׁ אֶת אֶת-הַמִּלְחָמָה וַיִּדְלוּ
שריפות על המגדלים שלהם, הם נשארו וצפו כל אותו הלילה.
7:6 אבל ביום השני הוציא הולופרנס את כל פרשיו בה
מראה בני ישראל אשר בביתוליה
7:7 וראה את המעברים עד העיר, ובא אל מעיינות
את מימיהם, ולקחו אותם, והעמידו עליהם חיל מצבים של אנשי מלחמה.
וַיִּסָּרֵק אֶל עִמּוֹ.
7:8 ויבואו אליו כל ראש בני עשיו וכל ה\'
נגידי עמי מואב ושרי חוף הים ו
אמר,
7:9 ישמע עתה אדוננו דבר, שלא יהיה היפוך בכם
צָבָא.
7:10 כי העם הזה של בני ישראל לא בטח בחניתותיהם
אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַהָרִים אֲשֶׁר יֵשֵׁב בָּהֶם, כִּי אֵינוֹ
קל לעלות לראשי ההרים שלהם.
7:11 ועתה, אדוני, אל-הילחם בהם במערך קרב, ו
לא יאבד איש אחד מעמך.
7:12 הישאר במחנה שלך ושמר את כל אנשי צבאך והניח לך.
משרתים מקבלים בידם את מעיין המים היוצא
למרגלות ההר:
7:13 כי כל יושבי ביתוליה מיםם משם; כך יהיה
צמא הרג אותם, והם יוותרו על עירם, ואנחנו ושלנו
אנשים יעלו לראשי ההרים הקרובים וירצו
חָנוּ עֲלֵיהֶם לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הָעִיר.
7:14 ויאכלו הם ונשותיהם וילדיהם באש
וְלִפְנֵי הַחֶרֶב בָּהֶם, יִהְפְּלוּ בָּהֶם
הרחובות שבהם הם מתגוררים.
7:15 כה תגמל להם שכר רע; כי הם מרדו, ו
לא פגש את אישיך בשלווה.
7:16 והדברים האלה מצאו חן בעיני הולופרנס ואת כל עבדיו והוא
מונה לעשות כדבריהם.
7:17 ויצא מחנה בני עמון וחמישה עמם
אלף מאשור, ויחנו בעמק, ויקחו את
מים, ומעיינות המים של בני ישראל.
7:18 ויעלו בני עשו עם בני עמון ויחנו
בהר הרים מול דותים: וישלחו מהם
לכיוון דרום ולמזרח מול עקרבל שהוא
סמוך לחושי, אשר על נחל מוחמור; ושאר ה
צבא אשור חנה במישור וכיסה את פני ה
הארץ שלמה; וְהָיוּ אֹהָלֵיהֶם וְרִכְתּוֹתָם לְגָדוֹל מְאֹד
הָמוֹן.
7:19 וזעקו בני ישראל אל ה\' אלוהיהם כי שלהם
הלב נכשל, כי כל אויביהם הקיפו אותם מסביב, ו
לא הייתה דרך להימלט מתוכם.
7:20 כך נשארו סביבם כל קהל עשור, שניהם הרגלים.
מרכבות ופרשים, ארבעה ושלושים יום, וכל-כליהם
של מים נכשלו בכל המעכבים של Bethulia.
7:21 וירוקנו הבורות ולא היה להם מים לשתות
למלא ליום אחד; כי נתנו להם משקה לפי מידה.
7:22 על כן יצאו ילדיהם הקטנים בלב ונשיםיהם ו
צעירים התעלפו מצמא, ונפלו ברחובות העיר,
ובמעברי השערים, ולא היה עוד כוח
בהם.
7:23 ויאספו כל העם אל אוזיאס ואל ראש העיר
גם צעירים וגם נשים וגם ילדים וקראו בקול גדול
ואמר לפני כל הזקנים,
7:24 ישפוט אלוהים בינינו וביניכם כי פגעתם בנו פגיעה גדולה ב
שלא דרשתם שלום מבני עשור.
7:25 כי עתה אין לנו עוזר, אבל אלהים מכר אותנו בידם
צריך להפיל אותנו לפניהם בצמא ובחורבן גדול.
7:26 ועתה קרא אותם אליך ושלח את כל העיר לשלל
לאנשי הולופרנס ולכל צבאו.
7:27 כי טוב שנעשה להם שלל מאשר למות
צמא: כי נהיה לו לעבדים, למען תחיה נפשנו, ולא
לראות את מות תינוקותינו לנגד עינינו, לא את נשותינו ולא שלנו
ילדים למות.
7:28 אנו לוקחים לעדות נגדך את השמים ואת הארץ ואת אלוהינו ואת
אדון אבותינו, אשר מעניש אותנו על פי חטאינו ועל פי
חטאי אבותינו, שלא יעשה כפי שאמרנו היום.
7:29 ואז היה בכי גדול בהסכמה אחת בעיצומו של ה
הַרכָּבָה; וַיִּקְעוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל.
7:30 אמר להם אוזיאס, אחים, אזרו אומץ, הבה נחזיק מעמד.
חֲמִשָּׁה יָמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבֵּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ חַסְדּוֹ בָּהֶם
לָנוּ; כִּי לֹא יַעֲזֹב לָנוּ כָּלִיל.
7:31 ואם יעברו הימים האלה ולא תבוא עזרתנו, אעשה
לפי דבריך.
7:32 ויפזר את-העם, איש לשרתו; והם
הלכו אל חומות ומגדלי עירם, ושלחו את הנשים ו
ילדים לבתיהם : והובאו מאוד בעיר.