יהודית 7:1 למחרת צוה הולופרנס על כל צבאו ועל כל עמו אשר באו לקחת את חלקו, שיסירו את מחנהם כנגד בתוליה, לקחת מראש את עליות ההר, ולעשות מלחמה נגד בני ישראל. 7:2 וַיִּסְרוּ חֲזָקֵיהֶם אֶת מַחֲנוֹתָם בַּיּוֹם הַהוּא וְאֶת צְבָא אנשי המלחמה היו מאה ושבעים אלף רגלים ושנים עשר אלף פרשים, ליד המטען, ועוד אנשים שהיו ברגל ביניהם, המון גדול מאוד. 7:3 ויחנו בעמק סמוך לביתוליה ליד המעיין ו הם התפשטו לרוחב על דותים עד בלמאים, ובתוכו אורך מבתוליה עד צינמון אשר מול אסדראלון. 7:4 וַיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּרְאוֹתָם אֶת רַבָּם צר מאוד, ויאמר איש אל רעהו, עתה יעשו אלה אנשים מלקקים את פני האדמה; לא להרים הגבוהים ולא העמקים, וגם הגבעות, מסוגלים לשאת את משקלם. 7:5 וַיִּקַּח אִישׁ אִישׁ אֶת אֶת-הַמִּלְחָמָה וַיִּדְלוּ שריפות על המגדלים שלהם, הם נשארו וצפו כל אותו הלילה. 7:6 אבל ביום השני הוציא הולופרנס את כל פרשיו בה מראה בני ישראל אשר בביתוליה 7:7 וראה את המעברים עד העיר, ובא אל מעיינות את מימיהם, ולקחו אותם, והעמידו עליהם חיל מצבים של אנשי מלחמה. וַיִּסָּרֵק אֶל עִמּוֹ. 7:8 ויבואו אליו כל ראש בני עשיו וכל ה\' נגידי עמי מואב ושרי חוף הים ו אמר, 7:9 ישמע עתה אדוננו דבר, שלא יהיה היפוך בכם צָבָא. 7:10 כי העם הזה של בני ישראל לא בטח בחניתותיהם אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַהָרִים אֲשֶׁר יֵשֵׁב בָּהֶם, כִּי אֵינוֹ קל לעלות לראשי ההרים שלהם. 7:11 ועתה, אדוני, אל-הילחם בהם במערך קרב, ו לא יאבד איש אחד מעמך. 7:12 הישאר במחנה שלך ושמר את כל אנשי צבאך והניח לך. משרתים מקבלים בידם את מעיין המים היוצא למרגלות ההר: 7:13 כי כל יושבי ביתוליה מיםם משם; כך יהיה צמא הרג אותם, והם יוותרו על עירם, ואנחנו ושלנו אנשים יעלו לראשי ההרים הקרובים וירצו חָנוּ עֲלֵיהֶם לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הָעִיר. 7:14 ויאכלו הם ונשותיהם וילדיהם באש וְלִפְנֵי הַחֶרֶב בָּהֶם, יִהְפְּלוּ בָּהֶם הרחובות שבהם הם מתגוררים. 7:15 כה תגמל להם שכר רע; כי הם מרדו, ו לא פגש את אישיך בשלווה. 7:16 והדברים האלה מצאו חן בעיני הולופרנס ואת כל עבדיו והוא מונה לעשות כדבריהם. 7:17 ויצא מחנה בני עמון וחמישה עמם אלף מאשור, ויחנו בעמק, ויקחו את מים, ומעיינות המים של בני ישראל. 7:18 ויעלו בני עשו עם בני עמון ויחנו בהר הרים מול דותים: וישלחו מהם לכיוון דרום ולמזרח מול עקרבל שהוא סמוך לחושי, אשר על נחל מוחמור; ושאר ה צבא אשור חנה במישור וכיסה את פני ה הארץ שלמה; וְהָיוּ אֹהָלֵיהֶם וְרִכְתּוֹתָם לְגָדוֹל מְאֹד הָמוֹן. 7:19 וזעקו בני ישראל אל ה\' אלוהיהם כי שלהם הלב נכשל, כי כל אויביהם הקיפו אותם מסביב, ו לא הייתה דרך להימלט מתוכם. 7:20 כך נשארו סביבם כל קהל עשור, שניהם הרגלים. מרכבות ופרשים, ארבעה ושלושים יום, וכל-כליהם של מים נכשלו בכל המעכבים של Bethulia. 7:21 וירוקנו הבורות ולא היה להם מים לשתות למלא ליום אחד; כי נתנו להם משקה לפי מידה. 7:22 על כן יצאו ילדיהם הקטנים בלב ונשיםיהם ו צעירים התעלפו מצמא, ונפלו ברחובות העיר, ובמעברי השערים, ולא היה עוד כוח בהם. 7:23 ויאספו כל העם אל אוזיאס ואל ראש העיר גם צעירים וגם נשים וגם ילדים וקראו בקול גדול ואמר לפני כל הזקנים, 7:24 ישפוט אלוהים בינינו וביניכם כי פגעתם בנו פגיעה גדולה ב שלא דרשתם שלום מבני עשור. 7:25 כי עתה אין לנו עוזר, אבל אלהים מכר אותנו בידם צריך להפיל אותנו לפניהם בצמא ובחורבן גדול. 7:26 ועתה קרא אותם אליך ושלח את כל העיר לשלל לאנשי הולופרנס ולכל צבאו. 7:27 כי טוב שנעשה להם שלל מאשר למות צמא: כי נהיה לו לעבדים, למען תחיה נפשנו, ולא לראות את מות תינוקותינו לנגד עינינו, לא את נשותינו ולא שלנו ילדים למות. 7:28 אנו לוקחים לעדות נגדך את השמים ואת הארץ ואת אלוהינו ואת אדון אבותינו, אשר מעניש אותנו על פי חטאינו ועל פי חטאי אבותינו, שלא יעשה כפי שאמרנו היום. 7:29 ואז היה בכי גדול בהסכמה אחת בעיצומו של ה הַרכָּבָה; וַיִּקְעוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל. 7:30 אמר להם אוזיאס, אחים, אזרו אומץ, הבה נחזיק מעמד. חֲמִשָּׁה יָמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבֵּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ חַסְדּוֹ בָּהֶם לָנוּ; כִּי לֹא יַעֲזֹב לָנוּ כָּלִיל. 7:31 ואם יעברו הימים האלה ולא תבוא עזרתנו, אעשה לפי דבריך. 7:32 ויפזר את-העם, איש לשרתו; והם הלכו אל חומות ומגדלי עירם, ושלחו את הנשים ו ילדים לבתיהם : והובאו מאוד בעיר.