יהודית
                                                   6:1 וכאשר נפסק המהומה של האנשים אשר על המועצה
                                                 אמר הולופרנס רב החובל של צבא עשור אל אחיאור ו
                                                                                   כל המואב לפני כל קהל העמים
                                                               6:2 ומי אתה אחיאור ושכירי אפרים אשר לך.
                                                                    התנבא עלינו היום, ואמרת, כי לא נעשה
                                                          מלחמה עם עם ישראל, כי אלוהיו יגן עליהם? ו
                                                                          מיהו אלוהים מלבד נבוכודונוסור?
                                                                           6:3 ישלח את כוחו וישמידם מפני ה\'
                                                              אדמה, ואליהם לא יצילם: ואנו עבדיו נרצה
                                  הרס אותם כאיש אחד; כי הם אינם מסוגלים לקיים את כוחו של
                                                                                                            הסוסים שלנו.
                                                                                6:4 כי עמהם נדרוך אותם והריהם
                                                                                      שתו בדמם, ושדותיהם ימלאו
                                                      גופות מתים, וצעדיהן לא יוכלו לעמוד לפנינו,
                                               כי יאבדו כליל, אמר המלך נבוכודונוסור, אדון הכל
                                                     הָאָרֶץ כִּי אָמַר, לֹא יִהְיֶה מִדְבָרִי.
                                           6:5 ואתה אחיאור שכיר עמון אשר דברת את הדברים האלה.
                                                                יום עוונך לא יראה פניי עוד מהיום הזה.
                                                                         עד שאנקם את העם הזה שיצא ממצרים.
                                                                             6:6 ואז תחרב חרב צבאי והמון אלו
                                       עבדו אותי, עברו על צדדיכם, ונפלתם בין ההרוגים שלהם.
                                                                                                                   כשאחזור.
                                                                             6:7 עתה יחזירו אותך עבדי אל ההר
                                                                                    וישיםך באחת מערי המעברים.
                                                                                     6:8 ולא-תאבד עד-השמדה עמהם.
                                                            6:9 ואם תשכנע את עצמך בנפשך כי יילקחו, תן
                    לֹא יִפְלוּ פָּנֶיךָ: דִּבַּרְתִּי, וְלֹא יִהְיֶה מִדְבָרִי
                                                                                                            להיות לשווא.
                                    6:10 ואז ציווה הולופרנס את עבדיו הממתינים באוהלו לקחת
                                                  אחיאור, והביאו אותו לביתוליה, ומסרו אותו ביד
                                                                                                                בני ישראל.
                                             6:11 לקחו אותו עבדיו והוציאו אותו מן המחנה אל הים
                                                                       מישור, והלכו מאמצע המישור אל ההר.
                          וַיָּבֹא אֶל הַמַּעְרִיּוֹת אֲשֶׁר תַּחַת בְּתוֹלִיָּה.
                                                         6:12 וכאשר ראו אותם אנשי העיר, נטלו את נשקם
                                                             יצא מהעיר לראש הגבעה : וכל אדם שהשתמש א
                                                     קלע מנע מהם לעלות על ידי השלכת אבנים עליהם.
                       6:13 אף על פי כן, לאחר שנכנסו בחשאי מתחת לגבעה, קשרו את אחיאור.
                                                         והפילו אותו והשאירו למרגלות הגבעה וחזרו
                                                                                                                       אדונם.
                                                            6:14 אבל ירדו בני ישראל מעירם ובאו אליו ו
                                           שחררו אותו, והביאו אותו לביתוליה, והגישו אותו אל
                                                                                                              מושלי העיר:
                                                 6:15 אשר היו בימים ההם אוזיה בן מיכה משבט שמעון
                                                              וחבריס בן גותוניאל וצ\'רמיס בן מלכיאל.
                  6:16 וַיִּקְרֹאוּ אֶת-כָּל-קִדְנֵי הָעִיר וְאֶת כָּל שֶׁלָּהֶם
                                                             נוער רץ יחד, ונשותיהם, אל האסיפה, ויצאו
                                                  אחיאור בתוך כל עמם. ואז אוזיאס שאל אותו על כך
                                                                                                                  אשר נעשה.
                                                                            6:17 ויען ויגד להם את דברי מועצת
                                                           הולופרנס, וכל המילים שדיבר בעיצומו של ה
                                                נסיכי אשור, וכל מה שהולופרנס דיבר נגדו בגאווה
                                                                                                                בית ישראל.
6:18 וַיִּפְלוּ הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיִּקְעוּ אֶל ה\'.
                                                                                                                   פִּתגָם,
                                               6:19 יהוה אלוהי השמים, הנה גאוותם ורחם על נחלתנו
                                                                                  גוי, והבט על פני המקדשים לך
                                                                                                                  היום הזה.
                                                          6:20 ואז ניחמו את אחיאור ושיבחו אותו מאוד.
6:21 וַיִּקַּח אוֹתוֹ אוֹזִיָּה מֵהַקָּהֶל אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעֲשֶׂה מִשְׁתָּה
          לזקנים; וַיִּקְרָא אֶל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא
                                                                                                                     עֶזרָה.