יהודית
5:1 ואז הוכרז להולופרנס, ראש הצבא הראשי של
אשור, כי בני ישראל התכוננו למלחמה, ושתקו
את המעברים של ארץ הגבעה, וביצר את כל ראשי ה
גבעות גבוהות והטילו מכשולים במדינות השף:
5:2 אשר על זה כעס מאוד ויקרא לכל שרי מואב ואת ה
שרי עמון וכל מושלי חוף הים
5:3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵגִידוּ לִי בְּנֵי חָנָעַן מִי הָעָם הַזֶּה
הוא, היושב בהר, ומה הערים שהם
גרים, ומה רב צבאם, ובו הם
כח וכוח, ומה המלך שמוצב עליהם, או רב החובל שלהם
צָבָא;
5:4 ולמה קבעו שלא לבוא לקראתי יותר מכל
תושבי המערב.
5:5 וַיֹּאמֶר אֲחִיּוֹר הַשָּׂר עַל כָּל בְּנֵי עַמּוֹן, נָתַן אֲדֹנִי
שמע דבר מפי עבדך ואגיד לך
האמת על העם הזה היושב לידך ו
שוכן את ארצות הגבעות : ולא ייצא שקר מהארץ
פי עבדך.
5:6 העם הזה הוא מצאצאי הכשדים:
5:7 והם התגוררו עד כאן במסופוטמיה כי לא רצו
אחרי אלהי אבותיהם אשר בארץ כלדיה.
5:8 כי עזבו את דרך אבותיהם ועבדו לאלוהי
שמים, האלוהים אשר הכירו: וגרשו אותם מעל פניהם
אֱלֹהֵיהֶם, וַיָּבָרוּ אֶל-מוֹסוֹפוֹטְמִיה, וַיִּגְרוּ שָׁם רַבִּים
ימים.
5:9 ויצו אותם אלוהיהם לסור ממקום אשר הם
התגוררו וללכת אל ארץ חנן: שם ישבו ו
גדלו בזהב ובכסף ובבקר הרבה מאוד.
5:10 אך כיסה רעב את כל ארץ חנן, ירדו לתוכו
מצרים, וגרה שם, בעודם ניזונים, ונעשו שם
המון רב, כדי שלא יוכל למנות את עמם.
5:11 על כן קם עליהם מלך מצרים ועשה ערמומיות
עמהם, והשפיל אותם בעמל בלבנים, ועשה אותם
עבדים.
5:12 וַיִּקְעוּ אֶל אֱלֹהֵיהֶם וַיִּכָּה עִם כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם
מכות חשוכות מרפא: אז הוציאו אותם המצרים מעיניהם.
5:13 ויבש אלוהים את ים סוף לפניהם
5:14 ויביא אותם אל הר סינה ואת קדס-בארן והשליך את כל-ההוא.
ישב במדבר.
5:15 וישבו בארץ האמורי והשמידו על ידם
חזקה את כל אסבון, ובעבר את הירדן כבשו את כולם
ארץ הגבעות.
5:16 והשליכו לפניהם את הכנעני ואת הפרזי
היבוסי והסכימי וכל הגריזים וישבו
אותה מדינה ימים רבים.
5:17 ובזמן שלא חטאו לפני אלוהיהם, הצליחו, כי
אלוהים שונא עוון היה עמם.
5:18 אבל כשהם יצאו מהדרך אשר מינה אותם, הם היו
הושמד בקרבות רבים כואב מאוד, והובלו שבויים לארץ
שלא היה להם, ומקדש אלוהיהם הושלך אל ה
אדמה, ועריהם נכבשו על ידי האויבים.
5:19 אך עתה שבו אל אלוהיהם ועלו מן המקומות
היכן היו מפוזרים, וירשו את ירושלים, היכן שלהם
מקדש הוא, והם יושבים בארץ ההר; כי זה היה שומם.
5:20 ועתה, אדוני ומושל, אם תהיה טעות נגד זה
אנשים, והם חוטאים לאלוהיהם, הבה נחשוב שזה יקרה
יהי חורבן, ונעלה וננצח אותם.
5:21 אבל אם לא יהיה עוון בעומתם, יעבור עכשיו אדוני
שמא יגן עליהם אדונם, ואלוהיהם יהיה להם, ונהיה א
חרפה בפני כל העולם.
5:22 וכאשר סיים אחיאור את הדברים האלה, כל העם עומד
מסביב מלמלו האוהל, וראשי הולופרנס והכל
היושבים על שפת הים, ובמואב, אמר להורגו.
5:23 כי, אומרים הם, לא נפחד מפניהם של בני
ישראל: כי הנה זה עם שאין לו כוח וכוח לא
קרב חזק
5:24 ועתה, אדון הולופרנס, נעלה, והם יהיו לטרף
להיטרף מכל צבאך.