יהודית
4:1 וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה אֶת כָּל זֶה
הולופרנס רב החובל של נבוכודונוסור מלך האשורים היה
עשה לגויים, ובאיזה אופן קלקל את כלם
מקדשים, והביא אותם לשווא.
4:2 על כן פחדו ממנו מאוד וחרדו
ירושלים, ולמען היכל ה\' אלוהיהם:
4:3 כי הם חזרו מהשבי, וכל העם של
באחרונה נאספו יהודה : והכלים והמזבח ו
הבית, קדשו לאחר החילול.
4:4 על כן שלחו בכל חופי שומרון ואת הכפרים ואת
לבת\'ורן ולבלמן ויריחו ולחובא ועסורא ואל
העמק של סאלם:
4:5 וירשו מראש את כל ראשי העליון
הרים, ויבצרו את הכפרים אשר בהם, והניחו
מזונות להספקת מלחמה: כי שדותיהם נקצרו מאוחר.
ד,ו וכן כתב יואקים הכהן הגדול אשר היה בימים ההם בירושלים
לְיוֹשְׁבֵי בְתוּלֵיהּ, וּבְטוֹמֶסְתָם, אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ
אסדראלון אל הארץ הפתוחה, ליד דותים,
4:7 מצווה עליהם לשמור את מעברי ההר כי על ידם
הייתה כניסה ליהודה, והיה קל לעצור את זה
היה עולה, כי המעבר היה ישר, לשני גברים ליד
רוב.
4:8 ועשו בני ישראל כאשר ציווה יואקים הכהן הגדול
אותם, עם הקדמונים של כל עם ישראל, אשר ישבו
ירושלים.
4:9 וַיִּקְרָא כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָאֱלֹהִים בְּהַהוּא חֲזָקָה וּבְהַהוּא
עזות נפש רבה השפילו את נפשם:
4:10 גם הם ונשותיהם וילדיהם וגם בהמתם וגם
כל זר ושכיר, ועבדיהם קנו בכסף, שים
שק על מותניהם.
4:11 כך כל איש ואישה, והילדים הקטנים והיושבים
מירושלים נפלו לפני המקדש והשליכו אפר על ראשיהם.
ופרשו את שקם לפני ה\': גם הם
לשים שק על המזבח,
4:12 ויזעקו אל אלוהי ישראל כולם בהסכמה אחת ברצינות כי הוא
לא יתנו את ילדיהם לטרף ואת נשותיהם לשלל,
וערי נחלתם לחורבן, והקדש ל
חילול וחרפה, ולמען ישמחו האומות.
4:13 וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת-תְּפִלָּתָם וַיִּרְאֶה אֶת-מְעוֹרֵיהֶם כִּי
אנשים צמו ימים רבים בכל יהודה וירושלים לפני הקדש
של ה\' אלוקים.
4:14 ויואקים הכהן הגדול וכל הכהנים העומדים לפני ה
אֲדֹנָי וַאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת יְהוָה, חֲגוּרִים אֶת חֲלָצֵיהֶם
שק, והקריבו את הקורבנות היומי, עם הנדרים ובחינם
מתנות של האנשים,
4:15 והיה אפר על מצנפיהם וזעקו אל ה\' עם כליהם
כח, שיראה על כל בית ישראל בחסד.