שופטים
21:1 ונשבעו אנשי ישראל במצפה לאמר לא יהיה איש.
מאתנו לתת את בתו לבנימין לאישה.
21:2 ויבוא העם אל בית האלוהים וישבו שם עד הערב
לִפְנֵי אֱלֹהִים, וַיִּשְׂאוּ קוֹלוֹ, וַיִּבְכוּ מְאֹד;
21:3 ויאמר יהוה אלוהי ישראל למה זה התרחש בישראל כי
האם אמור להיות חסר היום שבט בישראל?
21:4 ויהי למחר והשכימו העם ובנו
שם מזבח, והקריב עולות ושלמים.
21:5 ויאמרו בני ישראל מי שם בין כל שבטי
ישראל אשר לא עלה עם העדה אל ה\'? בשבילם
שבועה גדולה על מי שלא עלה אל ה\'
מִצְפָּה, לֵאמֹר, בָּכָל יָמוּת.
21:6 ויתחרטו בהם בני ישראל על בנימין אחיהם
אָמַר, יֵשׁ שֶׁבֶט אֶחָד נָתַר מֵיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה.
21:7 איך נעשה לנשים לנותרים כי נשבענו
ה\' כי לא ניתן אותם מבנותינו לנשים?
21:8 ויאמרו מי יש משבטי ישראל אשר לא בא
עד מצפה ליהוה? וְהִנֵּה אֵין בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה מִמֶּנּוּ
ג\'בשגילעד לעצרת.
21:9 כי העם נמנה והנה לא היה איש מן
תושבי ג\'בשגלעד שם.
21:10 ותשלחה העדה לשם שנים עשר אלף איש גבורים
וַיְצַוָּה אוֹתָם לֵאמֹר לֵךְ וְהִכָּה אֶת יֹשְׁבֵי יִבְשַׁגְלָד
בקצה החרב, עם הנשים והילדים.
21:11 וזה הדבר אשר תעשו, הכל תשמדו
זכר וכל אשה ששכבה ליד איש.
21:12 וימצאו בקרב יושבי יבשגלעד ארבע מאות צעירים
בתולות, שלא הכירו איש בשכבה עם כל זכר: והביאו
אותם עד המחנה לשילה אשר בארץ כנען.
21:13 וישלחו כל העדה כמה לדבר אל בני
בנימין אשר בסלע רימון, ולקרוא אליהם בשלום.
21:14 וישוב בנימין בשעה ההיא; ונתנו להם נשים אשר
הם הצילו חיים מנשות יבשגלעד: ואף על פי כן הם
לא הספיק להם.
21:15 ויתחרטו העם על בנימין כי היה ליהוה
פרצה בשבטי ישראל.
21:16 וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה, אֵיכָה נַעֲשֶׂה לַנְּשִׁים
הנשארים בראותם את הנשים הושמדו מבנימין?
21:17 וַיֹּאמְרוּ, יִהְיֶה נַחֲלָה לְמִנְלֵטִים
בנימין, שלא ישמיד שבט מישראל.
21:18 אך לא נתן להם נשים מבנותינו לבני
נשבעו ישראל לאמר ארור הנותן אישה לבנימין.
21:19 ויאמרו הנה חג יהוה בשילה מדי שנה ב
מקום אשר בצד הצפוני של בית-אל, בצד המזרחי של ה-
כביש העולה מבית אל עד שכם, ומדרום
לבונה.
21:20 על כן צוו את בני בנימין לאמור לכו ושכבו
לחכות בכרמים;
21:21 וראה והנה אם יצאו בנות שילה לרקוד.
רוקדים, אז צאו מהכרמים ותתפסו אתכם איש את שלו
אשת בנות שילה, ולכו אל ארץ בנימין.
21:22 והיה בבוא אבותיהם או אחיהם אלינו
יתלונן, כי נאמר להם, תטיב עמהם עבורנו
מטעמי: כי לא שמרנו לאיש את אשתו במלחמה: כי אתם
לא נתן להם בזמן הזה, כדי שתהיו אשמים.
21:23 ועשו כן בני בנימין ויקחו להם נשים לפי
מספרם, מהרוקדים, אשר תפסו: והלכו ו
חזרו אל נחלתם ותקנו את הערים וישבו
אוֹתָם.
21:24 וַיִּסְלוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעת ההיא, איש אל
שבטו ולמשפחתו, ויצאו משם איש אל
הירושה שלו.
21:25 בימים ההם לא היה מלך בישראל איש עשה את אשר
ממש בעיני עצמו.
