שופטים
                                 20:1 ויצאו כל בני ישראל והיתה העדה
                       נקבצו כאיש אחד מדן ועד באר שבע עם הארץ
                                                              מגלעד לה\' במצפה.
                                       20:2 וראש כל העם מכל שבטי ישראל
                           התייצבו באספת עם האלוהים, ארבע מאות
                                                       אלף רגלים ששלפו חרב.
                                20:3 (ושמעו בני בנימין כי בני ישראל
         עלו למצפה.) אז אמרו בני ישראל: ספרו לנו איך היה
                                                                           הרשע הזה?
                                        20:4 וענה הלוי בעל האשה ההרוגה
אָמַר, בָּאתִי בְּגִבְעָה אֲשֶׁר לִבְנימין, אני ופילגשתי.
                                                                                  ללון.
             20:5 ויקומו עלי אנשי גבעה ויקפו את הבית מסביב
                            עלי בלילה, וחשב להרוג אותי: ופילגשי
                                                        הם הכריחו, שהיא מתה.
          20:6 ולקחתי את פילגשתי וחתכתי אותה ושלחתי אותה
          כָּל אֶרֶץ נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל כִּי נַעֲשׂוּ
                                                      זימה ואיוולת בישראל.
                     20:7 הנה כולכם בני ישראל; תן כאן את עצתך ו
                                                                                עֵצָה.
       20:8 ויקומו כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש מאתנו
                                  אוהלו, ולא נפנה איש מאתנו לביתו.
    20:9 אבל עתה זה יהיה הדבר אשר נעשה לגבעה; אנחנו נלך
                                                              עלה בהגרלה נגדה;
                                  20:10 וניקח עשרה איש ממאה בכל שבטי
                                    ישראל, ומאה אלף, ואלף מתוך עשרה
                       אלף, להביא מזון לעם, כדי שיעשו, כאשר הם
               יבואו לגבעת בנימין, לפי כל האיוולת אשר להם
                                                                   שנעשו בישראל.
           20:11 נאספו כל אנשי ישראל על העיר, סרוגים יחדיו
                                                                           כאיש אחד.
                 20:12 ושלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבט בנימין
                                    לאמר, איזו רשע זה הנעשה בקרבכם?
20:13 ועתה תמסור לנו את האנשים בני בליעל אשר נמצאים בפנים
גִבְעָה, לְהָמִית אוֹתָם, וְנַסְרִיר רָעָה מיִשְׂרָאֵל.
                                 אבל בני בנימין לא שמעו לקול שלהם
                                                                אחים בני ישראל:
                                  20:14 אבל בני בנימין התאספו מן הים
                         ערים עד גבעה, לצאת למלחמה בבני ישראל.
20:15 וַיִּפְנוּ בְּנֵי בִּנְיָמִן בָּעֵת הַהוּא מִן הָעֵת
                      ערים עשרים וששה אלף איש שלפו חרב, לצד ה
                       יושבי גבעה, שנמנו שבע מאות איש נבחרים.
 20:16 בין כל העם הזה היו שבע מאות איש נבחרים שמאליים;
      כל אחד יכול לזרוק אבנים על רוחב שיער, ולא לפספס.
               20:17 ואנשי ישראל סמוך לבנימין מנו ארבע מאות
                              אלף איש שלף חרב: כל אלה אנשי מלחמה.
      20:18 ויקומו בני ישראל ויעלו אל בית האלוהים ויעלו
             שאל עצת אלוהים, ואמר, מי מאתנו יעלה ראשון אל
            קרב בבני בנימין? וַיֹּאמֶר יְהוָה, יְהוּדָה
                                                                     לעלות ראשון.
                                   20:19 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו
                                                                                  גבעה.
        20:20 ויצאו אנשי ישראל למלחמה על בנימין; והגברים
         מישראל העמידו את עצמם במערך להלחם נגדם בגבעה.
                                 20:21 ויצאו בני בנימין מגבעת והרסו
           עד אדמת בני ישראל ביום ההוא עשרים ושניים אלף
                                                                                גברים.
              20:22 ויעודדו את העם אנשי ישראל וקבעו את שלהם
      קרב שוב במערך במקום שבו הם הכניסו את עצמם למערך
                                                                     היום הראשון.
                20:23 (ויעלו בני ישראל ויבכו לפני ה\' עד הערב.
                      ושאל עצת יהוה לאמר האם אעלה שוב למלחמה
             נגד בני בנימין אחי? וַיֹּאמֶר יְהוָה, עָלוּ
                                                                                 נגדו.)
                                20:24 ויגשו בני ישראל אל בני בנימין
                                                                         היום השני.
                       20:25 ויצא בנימין נגדם מגבעה ביום השני ו
                 הושמד עד ארצה של בני ישראל שוב שמונה עשרה
                                         אלף איש; כל אלה שלפו את החרב.
                             20:26 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ובאו
                       אל בית האלוהים ויבכו וישב שם לפני ה\' ו
               צמו ביום ההוא עד הערב, והקריבו עולות ושלום
                                                                קרבנות לפני ה\'.
                      20:27 וישאלו בני ישראל את יהוה על ארון ה\'
                                   ברית אלוהים הייתה שם בימים ההם,
                        20:28 ועמד פינחס בן אלעזר בן אהרן לפניו.
                         הימים ההם,) לאמר, האם אצא שוב לקרב נגד
      בני בנימין אחי או אפסיק? וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֵךְ
                              לְמַעלָה; כי למחר אמסור אותם בידך.
20:29 וַיַּרְאוּ יִשְׂרָאֵל כֹּבֶרֶת סָבִיב גִבְעָה.
                       20:30 ויעלו בני ישראל אל בני בנימין הלאה
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיַּעֲמֹד אֶת-גִבְעָה כְּמוֹ באחרים
                                                                                  פִּי.
                              20:31 ויצאו בני בנימין אל העם וימשכו
הרחק מהעיר; וַיַּחֲלוּ לְהַכּוֹת מֵהָעָם, וְהָרְגוּ כְּמוֹ
    בזמנים אחרים, בכבישים המהירים, מהם עולה לביתו של
          אלוהים, והשני לגבעה בשדה, כשלושים איש מישראל.
20:32 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי בִּנְיָמִן, נִכְתוּ לִפְנֵינוּ כַּאֲשֶׁר
בהתחלה. וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבָרוּ וְנִמְצָא
                                                 אותם מהעיר ועד לכבישים.
                      20:33 ויקומו כל אנשי ישראל ממקומם וישימו
                         במערך בבעלתמר: ויצאו השקרים של ישראל
                                 מקומותיהם, אפילו מחוץ לכרי גבעה.
 20:34 ויבואו אל-גבעה עשרת אלפים איש נבחרים מכל ישראל
וְהָיָה הַמִּלְחָמָה מְאֹד, אֲבָל לֹא יָדְעוּ כִּי רָעָה קָרְבוּתָם.
     20:35 ויכה יהוה את בנימין לפני ישראל ואת בני ישראל
        הושמד מהבנימי ביום ההוא עשרים וחמישה אלף ואחד
                                         מאה איש: כל אלה שלפו את החרב.
                           20:36 וראו בני בנימין כי נפגעו כי אנשי
                     ישראל נתן מקום לבנימין כי בטחו בשקרנים
                                            בהמתנה אשר הציבו ליד גבעה.
    20:37 ויחפזו המחבלים וימהרו על-גבעה; והשקרים פנימה
                     wait משכו את עצמם, ופגעו בכל העיר בשולי ה-
                                                                                חֶרֶב.
20:38 וַיְהִי מָתִית בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַשֶּׁקָרִים
             בהמתנה, שיגרמו להבה גדולה עם עשן לעלות ממנה
                                                                                  העיר.
        20:39 וכאשר פרשו אנשי ישראל במלחמה, התחיל בנימין
                הכה והרג מאנשי ישראל כשלושים איש: כי אמרו.
                       ודאי הם נפגעו לפנינו, כמו בקרב הראשון.
  20:40 אבל כאשר החלה הלהבה לעלות מחוץ לעיר עם עמוד של
                עשן, הבנימין הסתכלו מאחוריהם, והנה, להבת ה
                                                            העיר עלתה לשמיים.
                20:41 וכאשר חזרו אנשי ישראל, היו אנשי בנימין
                                   משתומם: כי ראו כי בא עליהם הרעה.
           20:42 על כן החזירו עורף לפני אנשי ישראל אל הדרך
                  של המדבר; אך הקרב השתלט עליהם; ואלה שיצאו
                                                          מהערים הרסו בתוכם.
         20:43 כך סגרו את בני הבנימי מסביב וירדפו אחריהם.
                      דרסו אותם בקלות מול גבעה לקראת הזריחה.
20:44 ויפלו מבנימין שמונה עשר אלף איש; כל אלה היו אנשי
                                                                                חַיִל.
20:45 וַיִּפְנוּ וַיִּבָּרְחוּ אֶל-הַמִּדְבָּר, אֶל-סלע רִמּוֹן.
                  וילקטו מהם בכבישים חמשת אלפים איש; ונרדף
                הקשה אחריהם עד גידום, והרג מהם אלפיים איש.
20:46 וכל הנופלים ביום ההוא של בנימין היו עשרים וחמישה
                  אלף איש שלפו את החרב; כל אלה היו אנשי חיל.
            20:47 אך שש מאות איש פנו וברחו אל המדבר אל הסלע
                          רימון, ושהה בסלע רימון ארבעה חודשים.
                           20:48 וחזרו אנשי ישראל אל בני בנימין ו
                הכה אותם בפפי החרב, וכן את אנשי כל עיר, כמו
                    הבהמה וכל אשר בא לידי : גם הבעירו את כל ה
                                                     ערים שהם הגיעו אליהן.