שופטים
יט,1 ויהי בימים ההם כאשר לא היה מלך בישראל
כי היה לוי פלוני גר בצד הר אפרים.
שלקח לו פילגש מבית לחם יהודה.
יט,ב ותזנה לו פילגשו ותסתלק ממנו
אל בית אביה לבית לחם יהודה והיה שם ארבעה שלמים
חודשים.
יט,ג ויקם בעלה וילך אחריה, לדבר עמה ידידותי.
ולהחזירה, ועבדו עמו, וזוג
חמורים: והביאה אותו אל בית אביה: וכאשר האב
של העלמה ראתה אותו, הוא שמח לפגוש אותו.
19:4 וחותנו אבי הנערה החזיק אותו; והוא התגורר
עמו שלשה ימים: ואכלו ושתו, וישנו שם.
19:5 וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בִּקְמוּתָם אֶת הַשָּׁכְמָה בַּחֹדֶשׁ
בֹּקֶר, שֶׁקָּם לִסְלוֹךְ: וַיֹּאמֶר אָבִי הַנַּעֲרָה אֶל
חתנו, ניחם את לבך בפת לחם, ו
אחר כך לך בדרכך.
19:6 וישבו ויאכלו וישתו את שניהם יחד
אמר אביה של העלמה אל האיש, תסתפק נא, ו
התעכב כל הלילה, ושמח לבבך.
19:7 וכאשר קם האיש לעזוב, דחק בו חותנו.
לפיכך הוא התאכסן שם שוב.
19:8 ויקם בבוקר ביום החמישי ליציאה
אמר אביה של העלמה, ניחם את לבך נא. והם התעכבו
עד אחר הצהריים, והם אכן אכלו את שניהם.
יט,ט וַיָּקָם הָאִישׁ לִסְלוֹךְ, הוּא וּפְלַגְגָשׁוֹ וְשָׁלוֹ
אמר לו עבד חותנו אבי העלמה: הנה.
עתה מתקרב היום לקראת ערב, נא תשהה כל הלילה, הנה.
היום גדל עד קצו, לון כאן, למען ישמח לבך;
ומחר תקדימו לדרכיכם, למען תלכו הביתה.
19:10 אבל האיש לא התעכב בלילה ההוא, אלא קם והלך, ו
עלה על יבוס, היא ירושלים; והיו עמו שניים
חֲמוֹרוֹת חֲזָרִים, גַּם פילגשו היתה עמו.
19:11 וכאשר היו ליד יבוס, היה היום רחוק; ויאמר המשרת
אל אדוניו, בוא נא ונפנה אל העיר הזאת של
הַיְבוּסִים, וּלְנַחְתָּ בּוֹ.
19:12 ויאמר אליו אדוניו לא נפנה לכאן אל הים
עיר של נכרי, שאינה מבני ישראל; נעבור
לגבעה.
19:13 ויאמר אל עבדו בוא ונתקרב אל אחד מאלה.
מקומות לינה כל הלילה, בגבעה או ברמה.
19:14 ויעברו והלכו; ושקעה עליהם השמש
כשהיו ליד גבעה אשר לבנימין.
19:15 ויפנו לשם לבוא וללון בגבעה.
נכנס, הושיב אותו ברחוב העיר: כי לא היה
איש שלקח אותם לביתו ללינה.
19:16 והנה זקן בא ממלאכתו מן השדה ב
אֲבָל, אֲשֶׁר הָיָה גַּם-עַל-הַר-אֶפְרַיִם; וגר בגבעה: אבל
אנשי המקום היו בנימין.
19:17 וכאשר נשא את עיניו, ראה איש נוסע ברחוב
של העיר: ויאמר הזקן, לאן אתה הולך? ומאיפה בא
אַתָה?
19:18 ויאמר אליו אנו עוברים מבית לחם יהודה אל הצד.
מהר אפרים; משם אני: והלכתי לבית לחם יהודה, אבל אני
אני הולך עכשיו אל בית יהוה; ואין אדם זה
מקבל אותי לבית.
יט,יט וַיְהִי קָשׁ וּמְבַקֵּשׁ לְחִמְרֵינוּ; ויש לחם
וגם יין לי ולשפחתך ולנער אשר
הוא עם עבדיך: לא חסר דבר.
19:20 ויאמר הזקן שלום לך; בכל אופן תן לכל רצונך
שכב עלי; רק לינה לא ברחוב.
19:21 הביא אותו אל ביתו ונתן לחמורים
רחצו רגליהם, ואכלו ושתו.
19:22 עתה בשמחת לבם, הנה אנשי העיר.
בני בליעל אחדים תקפו את הבית מסביב והכו בבית
דלת, וַיֹּאמֶר אֶל אֲדֹנָי הַבַּיִת, הַזָּקֵן, לֵאמֹר, תָּבִיא
הוֹצִיא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בְּבֵיתֶךָ, למען נדע אותו.
19:23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אל
אותם, לא, אחי, לא, נא, אל תעשו כל כך רשעים; לראות זאת
האיש הזה בא אל ביתי, אל תעשה את האיוולת הזאת.
19:24 הנה הינה בתי עלמה ופילגשו; אותם אני אעשה
הוציאו עתה, והשפילו אותם, ועשו בהם מה שנראה טוב
לך: אבל לאיש הזה אל תעשה כל כך שפל.
19:25 אבל האנשים לא שמעו אליו ולקח האיש את פילגשו ו
הוציאה אותה אליהם; והם הכירו אותה, והתעללו בה כל
לילה עד הבוקר: וכאשר התחיל היום לצבוע, הניחו לה
ללכת.
19:26 ואז באה האשה בשחר היום ותפלה בפתח
מִבֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה אֲדֹנָה בָּהּ, עַד שֶׁיּוֹרֵר.
19:27 ויקם אדוניה בבקר ופתח את דלתות הבית.
ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו
נפלה בפתח הבית, וידיה היו על
מפתן.
19:28 ויאמר אליה: קום ונלך. אבל אף אחד לא ענה. לאחר מכן
העלה אותה האיש על החמור, ויקם האיש ויקש אליו
המקום שלו.
19:29 ובבואו לביתו, לקח סכין ויאחז
פילגשו וחילק אותה ועצמותיה לשנים עשר
חתיכות, ושלחו אותה בכל חופי ישראל.
19:30 ויהי כל הרואים אמרו לא נעשה מעשה כזה
ולא נראה מיום שעלו בני ישראל מהארץ
אֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: שִׁיר בָּהּ, עֵצָה וְדַבֵּר אֶתְכֶם
מוחות.
